קרן העושר של נורווגיה

**קרן העושר של נורווגיה**
**Statens pensjonsfond, Statens pensjonsfond**
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1 בינואר 2006 – הווה (18 שנים)
	https://www.nbim.no/no/ האתר הרשמי

קרן העושר של נורווגיה או "קרן הפנסיה הממשלתית של נורווגיה" (בנורווגית: Statens pensjonsfond) מורכבת משתי קרנות עושר ריבוניות נפרדות בבעלות ממשלת נורווגיה.

"קרן הפנסיה הממשלתית - העולמית", המכונה גם "קרן הנפט", הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט הנורווגי. יש לה יותר מ-1.3 טריליון דולר בנכסים, כולל החזקה של 1.4% מכלל המניות של החברות הציבוריות בעולם, מה שהופך אותה לקרן העושר הריבונית הגדולה בעולם. במאי 2021, היקף הקרן היה שווה לכ-248,000 דולר לכל אזרח נורווגי. היא מחזיקה בהשקעות בנדל"ן והשקעות באפיקי "הכנסה קבועה" (Fixed Income), כדי לייצר תזרים מזומנים במועדים קבועים. חברות רבות מודרות על ידי הקרן מטעמים אתיים^[1].

"קרן הפנסיה הממשלתית - נורווגיה" קטנה יותר, והוקמה בשנת 1967 כסוג של קרן ביטוח לאומי. היא מנוהלת בנפרד מקרן הנפט ומוגבלת להשקעות מקומיות וסקנדינביות, ולכן היא בעלת מניות מפתח בחברות נורווגיות גדולות רבות, בעיקר דרך הבורסה לניירות ערך של אוסלו^[1].

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הקרן היא להשקיע חלק מהעודפים הגדולים שנוצרו על ידי מגזר הנפט הנורווגי, בעיקר ממסים על חברות, אך גם מתשלום עבור רישיונות לחיפושי נפט וכן מהריבית הכספית הישירה של המדינה ודיבידנדים מחברות הנפט שבבעלות חלקית של המדינה. על פי הערכות, ההכנסות השוטפות ממגזר הנפט נמצאות בשיאה ותרדנה בעשורים הבאים. קרן הנפט הוקמה בשנת 1990 לאחר החלטה של המחוקק במדינה, להתמודד עם השפעות הירידה הקרובה בהכנסות ולהחליק את ההשפעות המפריעות של תנודות גבוהות של מחירי הנפט.

כפי ששמה מרמז, קרן הפנסיה הממשלתית העולמית מושקעת בשווקים פיננסיים בינלאומיים, כך שהסיכון אינו תלוי בכלכלה הנורווגית. הקרן מושקעות במעל ל-9,123 חברות ב-73 מדינות (נכון ל-2021).

הרקע להקמת הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורווגיה חוותה עודפים כלכליים מאז פיתוח משאבי הנפט והגז שלה בשנות ה-70 של המאה ה-20 מציאות זו, יחד עם הרצון להפחית את התנודתיות הנובעת משינויים במחירי הנפט, הניעו את הקמתה של קרן הנפט של נורווגיה, כיום קרן הפנסיה הממשלתית-הגלובלית (GPF-G). חוסר היציבות של מחירי הנפט מעורר דאגה מתמדת במדינות התלויות בנפט מאז תחילת הפריחה בהפקת הנפט, אך במיוחד בעשורים שלאחר משברי הנפט בשנות ה-70. מכיוון שהתמ"ג הריאלי של מדינות מייצאות נפט קשור למחיר הנפט, מטרתם של יצואנים אלו היא לייצב את דפוסי צריכת הנפט, ושורה של מדינות מייצאות נפט הקימו קרנות עושר ריבוניות, ככלי מדיניות יעיל להשגת תוצאה זו. אימוץ גישה זו על ידי נורווגיה תואם את המגמות הכלכליות העולמיות, במיוחד את דפוסי ההשקעה. ההשקעות הבינלאומיות עלו בקצב גבוה משמעותית מהתמ"ג העולמי או מהסחר העולמי של סחורות ושירותים, ועלו ב-175% במהלך תקופה שבה שני המדדים הראשונים עלו ב-53% וב-93% בהתאמה.

קרן הפנסיה הממשלתית העולמית (בנורווגית: Statens pensjonsfond Utland, SPU) היא קרן שאליה מופקד העושר העודף המיוצר מהכנסות הנפט. שמה שונה בינואר 2006 מקרן הנפט של נורווגיה. הקרן מכונה בדרך כלל קרן הנפט (Oljefondet).

מועצת האתיקה של הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ויכוח על מדיניות ההשקעות של הקרן, לאחר גילוי מספר מקרים של השקעה בחברות שנויות במחלוקת, המעורבות בעסקים כמו ייצור נשק, טבק ומוצרים מזהמים. המועצה המייעצת לאתיקה של קרן הנפט הוקמה ב-19 בנובמבר 2004 בצו מלכותי. בהתאם לכך, הוציא משרד האוצר של נורווגיה תקנה חדשה לניהול קרן הנפט הממשלתית, הכוללת גם הנחיות אתיות.

על פי ההנחיות האתיות שלה, הקרן אינה יכולה להשקיע כסף בחברות שתורמות במישרין או בעקיפין להרג, עינויים, שלילת חירות או הפרות אחרות של זכויות אדם במצבי סכסוך או מלחמות. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הקרן רשאית להשקיע במספר חברות המייצרות נשק, שכן רק נשק כלשהו, כמו נשק גרעיני, אסור על פי ההנחיות האתיות כאובייקטי השקעה. כך לדוגמה מכרה הקרן החזקות שהיו לה בחברות הישראליות: אלביט מערכות^[2], שפיר הנדסה ותעשייה^[3], מבנה נדל"ן ודניה סיבוס, בגלל פעילותן בשטחים^[4]. הקרן הפסיקה את השקעותיה בישראל בשל סירוב הבנקים לתנאי שהם יפסיקו להעביר כספים לחברות שפועלות בהתנחלויות^[5]^[6]. מאוחר יותר החליטה לחזור בה מההחלטה למשוך את ההשקעות מישראל, אחרי שהודיעה שתבחן את מהלכי הממשלה החדשה ותוודא שהכסף לא מושקע בחברות שפועלות בשטחים^[7].

במרץ 2019 הודיעה הקרן כי תפסיק להשקיע בחברות נפט^[8].