קרן מיראז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קרן מיראז' ישראל
תחום פיתוח הנגב, פילנתרופיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הנגב
מייסדים דייוויד מיראז'
יושב ראש דייוויד מיראז'
תקופת הפעילות 1998–הווה (כ־26 שנים)
http://merage.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרן מיראז' ישראל היא קרן פילנתרופית בבעלות משפחת מיראז'.

קרן מיראז' ישראל היא גוף פילנתרופי הפועל בישראל מאז 1998, הקרן הוקמה  על ידי משפחת מיראז', בשם 'קרן אסתר המלכה'. מאוחר יותר שונה שמה לקרן מיראז' ישראל. הקרן שייכת למיליונר היהודי האמריקאי, יליד איראן, דייוויד מיראז'.

פעילות הקרן בישראל עוסקת בקהילת יוצאי איראן, תוכנית "כנפיים" לחיילים בודדים עולים, פיתוח הנגב, חיילים מילואים ותוכנית "מחוברים לחיים" ללימודי שימוש בסמארטפון לבני הגיל השלישי.

הקמת הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן היא גוף פילנתרופי הפועל בישראל מאז 1998, הוקמה על ידי משפחת מיראז', קתרין ואנדריי מיראז', הוריו של דייוויד. בראשית דרכה נקראה בשם "קרן אסתר ומלכה". מאוחר יותר שונה שמה "לקרן מיראז' ישראל". הקרן עוסקת במגוון תחומים חברתיים שמטרתם לחזק את החברה הישראלית על כל גווניה[1].

פעילות הקרן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הקרן פועלת בחמישה תחומים:

קהילת יוצאי איראן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה סיפקה הקרן רשת תמיכה, עזרה וכלים לבני הקהילה על מנת להקל עליהם להתמודד עם היותם מהגרים, ומתוך שאיפה שיתערו במהרה בחברה הישראלית. בזכות פעילותה של הקרן, אנשי הקהילה הפכו לחלק בלתי נפרד מהיסודות ומההנהגה של החברה הישראלית, בכל תחומי החיים: תרבות, חינוך, צבא וביטחון, פוליטיקה ועסקים.

בנוסף, בחמש השנים האחרונות, הקרן משקיעה מאמצים מיוחדים ופועלת למען העצמת נשות הקהילה, באמצעות הקמתם של מועדוני נשים שבהם מתקיימת פעילות ענפה לרבות אירוע ארצי שנתי יחיד מסוגו עבור נשות הקהילה. נכון להיום, בני ובנות הקהילה, הפכו לחלק מההנהגה בישראל ומובילים אותה, ובתמיכתה של הקרן פועלים לשנות ולהשפיע על פני עתיד הקהילה עצמה, ערכי הציונות ומדינת ישראל.

תוכנית "כנפיים" לחיילים בודדים עולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית Wings - כנפיים היא יוזמה חברתית יחידה בישראל הפועלת מזה כ- 15 שנים בשותפות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, צה"ל, משרד הביטחון, קרן יסוד, קרן חיים סבן, משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות וקרן מיראז' ישראל הנותנים מענה כולל לחיילים בודדים עולים. התוכנית מלווה את הצעירים מהשלב שבו הם מגיעים לארץ ומתמודדים עם תהליך הגיוס לצה"ל, ממשיכה בסיוע פרטני במהלך שירותם הצבאי, ועד כשנתיים אחרי השחרור.

אוכלוסיית היעד של התוכנית:

  • צעירים עולים בודדים המיועדים לגיוס בתוכניות קליטה ראשוניות.
  • חיילים עולים בודדים במעמד - עולה/ אזרח עולה/ קטין חוזר / משתתפי תוכנית גרעין צבר.
  • חיילים עולים בודדים משוחררים עד שנתיים ממועד השחרור.
  • חיילי מח"ל לקראת עלייה.

התוכנית פועלת בארבע פעימות עיקריות:

  • הכנה לקראת גיוס- קליטת הצעירים העולים במסגרות הסוכנות היהודית, פעילות הסברה בשיתוף עם מיטב (צה"ל) במסגרות קליטה לצעירים עולים בודדים ובתוכניות מסע, הכנה במסגרת "מרכז הכוון" ארצי הכוללת ימי הכוון מרוכזים וייעוץ פרטני וסיוע פרטני בהליכי התייצבות וגיוס של מלש"בים עולים בודדים בוגרי תוכניות.
  • ליווי במהלך שירות הצבאי- שמירה על רצף וסיוע במיצוי זכויות חייל בודד במערכת הצבאית ומשרדי ממשלה, סיוע כלכלי במצבי חירום בתיאום עם שלטונות ת"ש בצה"ל, סיוע חירום במקרים של פציעה / מחלה בתיאום עם סגל הנפגעים, סיוע ייעודי לחיילים עולים בודדים עם פרופיל שחרור זמני (פרופיל 24), סיוע בטיפול בעריקים / נפקדים, קשר עם ההורים.
  • תהליך ההכנה להשתלבות באזרחות- מכינה לשחרור בת חמישה ימים (במסגרת קורס צבאי) המכינות מתקיימות ב-12 מחזורים בשנה (אחות לחודש), אבחון תעסוקתי מותאם תרבות, ייעוץ והכוון תעסוקתי לבחירת מקצוע ותכנון קריירה, אימון כלכלי הכולל סדנאות קבוצתיות וליווי אישי, סנגור ומיצוי זכויות ומלגות ללוחמים המשתחררים באמצעות תרומות ייעודיות.
  • תוכנית בוגרים- קבוצות העשרה לבודדים עולים משוחררים המקבלים הזדמנות להיפגש עם בני גילם ולהתגבש תחת אותו תחום התעניינות. כיום ישנן קבוצות הפועלות בנושא: ספורט, יזמות, קולינריה והתנהלות כלכלית. הקבוצות פועלות בירושלים, חיפה, תל אביב ובהרצליה.

צוות התוכנית מנהל החל משנת 2016 את פעילות "פורום ארגוני החיילים הבודדים".הפורום הוקם מתוך הכנסת ומאגד בתוכו ארגוני חברה אזרחית, משרדי ממשלה ונציגי צה"ל במטרה לייצג יחדיו את אוכלוסיית החיילים הבודדים (חסרי העורף והעולים כאחד) ולקדם חקיקה ושיח בנושא[2].

פיתוח הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן מיראז׳ עוסקת בפיתוח הנגב משנת 2005 ושמה דגש על מימוש הפוטנציאל. הקרן תמכה והובילה ביוזמות שונות, כולל הקמת המרכז הרפואי מיראז' בדימונה ומרכז בריאות ושיקום יום ״עזרה למרפא״ בשדרות. כמו כן, הקרן קידמה תעסוקה ויזמות באזור הנגב ומימנה עשרות פסטיבלים ואירועי תרבות בהם נכחו מאות אלפי אנשים. קרן מיראז' גם תמכה לאורך השנים בעיריות המקומיות באמצעות תוכניות פיתוח, הכוללת צמיחה דמוגרפית, תכנון עירוני, פיתוח כלכלי, בריאות ותחבורה.

לאחרונה הושלמה כתיבת תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה להאיץ את השגשוג הכלכלי האזורי באמצעות חיזוק אשכולות כלכליים מרכזיים שבהם לנגב יתרון תחרותי משמעותי. אלה כוללים את: DeserTech, Ag-tech, WaterTech, אנרגיה מתחדשת ו- AgriTourism. אותם אשכולות כלכליים נועדו לשפר את היעילות ולעודד חדשנות באמצעות מפגש בין טכנולוגיה, מידע, כישרון ייחודי, חברות מתחרות, מוסדות אקדמיים ומשרות איכותיות.

תוכנית "פק"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לבניית קהילות בקרב חיילי המילואים לחיזוק מחויבותם ליחידותיהם ולהעצמת הערבות ההדדית בתוך הקהילה וממחוצה לה"[3] קהילת מיראז’ החליטה להתייצב לשירות המדינה והחברה הישראלית! היא פועלת יחד עם מיטב המפקדים הקרביים בישראל, במטרה להצמיח מנהיגות אזרחית מבין שכבת הצעירים בני 21-45, מעוררת אותם לפעול מתוך מניע פנימי במטרה לרתום אותם לפעילות ערכית.

שמנו לנו למטרה להקים קבוצות משמעותיות לסיוע וייזום פעילות ואקטיביזם חברתי גם בעורף האזרחי. הטמעת דפוס זה כקבוע לאורך זמן תשפיע על הסולידריות והלכידות של החברה הישראלית כאחד.

תוכנית "מחוברים לחיים" לגיל השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורס ייחודי ראשון מסוגו, המעניק לבני הגיל השלישי ידע וכלים לשימוש בסמארטפון, כדי לסייע להם להפוך לעצמאיים ופרודוקטיביים יותר, באמצעות גישור על הפערים הטכנולוגיים. דור הגיל השלישי הקים את המדינה ונלחם את מלחמותיה. מגיע לו יחס מכבד ועוטף במקום תחושת הבדידות וחוסר המסוגלות. אחת הדרכים היעילות לסיוע היא החיבור היומיומי לבני המשפחה, לחברים, לסביבה הקרובה - לחיים.

הסמארטפון הוא האלטרנטיבה האופטימלית והמשמעותית ביותר עבורם. זאת בהשוואה לפעילויות אחרות, אשר מוצעות להם במסגרת הקהילה, בבתי אבות ובמועדוני הגמלאים. שימוש אפקטיבי בסמארטפון מאפשר מענה לצרכים רגשיים ייחודיים. הוא מספק תחושת שביעות רצון, גאווה ונוחות הייחודים לו, בהשוואה לאמצעי מדיה אחרים וכן לפעילויות הפנאי המוצעות להם באופן מסורתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרן מיראז' ישראל
  2. ^ קרן מיראז', ברשת החברתית פייסבוק
  3. ^ הארץ, ענת יפה, קרן מיראז' ישראל: 20 שנות פילנתרופיה, 13 באפריל 2021