קרן רוזה לוקסמבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרן רוזה לוקסמבורג
Rosa-Luxemburg-Stiftung
מדינה גרמניה
מטה הארגון ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
סינוף ארצי שדרות רוטשילד 11, תל אביב
יושב ראש דגמר אנקלמן
עובדים 275 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.rosalux.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרן רוזה לוקסמבורג היא הקרן החוץ פרלמנטרית של מפלגת השמאל די לינקה שמתוקצבת על ידי ממשלת גרמניה (להלן).

לאחר נפילת חומת ברלין וטרם התמזגות גרמניה המזרחית למערב גרמניה, פורקה מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה ששלטה במזרח גרמניה והוקמה מחדש בתור מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי. ב-1990, מעט לאחר הקמתה מחדש, הוקמה הקרן. כיום זוהי אחת משש קרנות פוליטיות בגרמניה, לכל אחת מהן זיקה לאחת המפלגות המיוצגות בבונדסטאג. הקרן מקושרת למפלגת השמאל הקיצוני הגרמנית די לינקה שהוקמה ב-16 ביוני 2007. פעילותה של הקרן מתמקדת בחינוך פוליטי ברוח משנתה של המהפכנית הפולנייה-יהודיה רוזה לוקסמבורג. הקרן רואה עצמה כחלק מ"התנועה האינטלקטואלית הכלל עולמית" אשר דוגלת בסוציאליזם דמוקרטי.[1]

על פי שיטת הממשל הפדרלית הגרמנית, כל סיעה המיוצגת בבונדסטאג (שזוכה בחמישה אחוזים שהם אחוז החסימה או נכנסת בשל סיבות טכניות) זכאית לתקציב בהתאם לגודלה, המשמש לפעילותה התרבותית והחינוכית גם בגרמניה וגם בעולם. הקרן פתחה משרדים בשדרות רוטשילד בתל אביב וברמאללה.[2]

ב-2014, עורר כנס שנערך על ידי הקרן באוניברסיטת ביר זית פרובוקציה, כאשר העיתונאית עמירה הס סולקה ממנו בשל איסור האוניברסיטה להכניס ישראלים לקמפוס.[3]

ב-2018 עמד תקציב הקרן על 64 מיליון אירו.[4]

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן החדשה וקרן רוזה לוקסמבורג, תמכו בארגון 'עומדים ביחד',[5] שעמד מאחורי מחאת יוצאי אתיופיה.[6] בנוסף לכך, מעבירה הקרן כספים לארגונים נוספים,[7] בהם מכון ון ליר בירושלים,[8] המכללה החברתית-כלכלית, מגזין האינטרנט +972 (שהקימו גם את שיחה מקומית),[9] אחותי – למען נשים בישראל,[10] לוחמים לשלום,[11] כרם נבות,[12] ומרכז אדוה.[13]

בהסתמך על נתונים שאספה תנועת אם תרצו פורסם על ידי יפעת ארליך כי לחברה קרן רוזה לוקסמבורג הפועלת בישראל אין אישור ניהול תקין כנדרש. בתכתובת של הקרן עם רשם העמותות מעלה האחרון טענות לאי־סדרים בהתנהלותה, כמו העובדה שחברים בוועדת הביקורת והדירקטוריון קיבלו לטענתו שכר בניגוד לחוק החברות[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרן רוזה לוקסמבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרן רוזה לוקסמבורג, באתר Rosa Luxemburg Stiftung Israel
  2. ^ קרן רוזה לוקסמבורג מרחיבה את פעילותה בישראל : הגדה השמאלית
  3. ^ "למה סילקו אותי מאוניברסיטת ביר זית?". הארץ. נבדק ב-2022-02-14.
  4. ^ FOCUS Online, Spur des Geldes: Wie der Staat mit Millionen eine linke Anti-Hass-Industrie unterstützt, FOCUS Online (בגרמנית)
  5. ^ עומדים ביחד בע"מ (חל"צ) - תרומות, באתר גיידסטאר
  6. ^ אמיר לוי, "קרן שקשורה לממשלה זרה ולוקחת חלק במאבק אלים צריכה להדליק נורה אדומה", באתר מידה, ‏2019-07-04
  7. ^ השותפים שלנו, באתר Rosa Luxemburg Stiftung Israel
  8. ^ מכון ון ליר בירושלים (חל"צ) - תרומות, באתר גיידסטאר
  9. ^ תשע שבע שתיים - לקידום עיתונאות אזרחית (ע"ר) - תרומות, באתר גיידסטאר
  10. ^ אחותי - למען נשים בישראל (ע"ר) - תרומות, באתר גיידסטאר
  11. ^ לוחמים לשלום בע"מ (חל"צ) - תרומות, באתר גיידסטאר
  12. ^ כרם נבות בע"מ (חל"צ) - תרומות, באתר גיידסטאר
  13. ^ מרכז אדוה (ע"ר) - תרומות, באתר גיידסטאר
  14. ^ יפעת ארליך, מאיפה הכסף? כך בוחשות קרנות פוליטיות גרמניות בישראל, באתר ישראל היום, ‏25/8/2022