קרנארו (אונייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א/ק "קָרְנָארוֹ"
סוג אונייה אונייה מעורבת (נוסעים ומשא)
חברת ספנות לויד טריאסטינו, טריאסטה
דגל ממלכת איטליה, 1861-1946
ציוני דרך עיקריים
מספנה Clyde Shipbuilding & Engineering, גלאזגו
הושקה 1 באוקטובר 1913
הוכנסה לשירות


  • חברת הספנות המלכותית ההונגרית "אדריה", פיומה
  • 1919 – חברת אדריה, פיומה
  • 1920- חברת Adria SA di Nav Marittima
  • 1925 – חברת לויד טריאסטינו
גורלה נטרפה בסערה ב-3 באפריל 1938
מקום טביעתה ים סוף, כ-100 מייל דרומית לפורט סודאן
נתונים כלליים
תפוסה 3802 טון ברוטו
אורך 105.8 מ'
רוחב 14.1 מ'
שוקע 6.9 מ'
מהירות 13.5 קשרים
הנעה מנוע קיטור ארבע-דרגתי בהספק 492 כוחות סוס
צורת הנעה מדחף

א/ק "קָרנָארוֹ" (S/S Carnaro) הייתה אוניית נוסעים ומשא איטלקית שערכה הפלגות סדירות באגן המזרחי של הים התיכון מ-1919 עד 1938. היא זכורה בתולדות היישוב כמי שהביאה לארץ ישראל רבים מבני העליות הרביעית והחמישית. ב-1938 טבעה האונייה בסערה בים סוף.

קורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה נבנתה בגלאזגו, סקוטלנד, עבור חברת הספנות המלכותית האוסטרו-הונגרית "אַדְרִיָה" שבפיומה (כיום ריאקה), והושקה ב-1 באוקטובר 1913 בשם "פרנץ יוזף קיראי" (Ferenc József király, הקיסר פרנץ יוזף הראשון). הייתה זו אוניית קיטור מעורבת להובלת נוסעים ומשא, שערכה הפלגות סדירות במזרח הים התיכון. ב-1925 נקנתה האונייה על ידי חברת הספנות לויד טריאסטינו. היא הוסיפה להפליג באגן המזרחי של הים התיכון, וערכה הפלגות סדירות בין נמלי איטליה, יוון, קפריסין, טורקיה, ארץ ישראל ומצרים.

רבים מבני העלייה הרביעית ובעיקר העלייה החמישית הגיעו ארצה על סיפונה, והיא נזכרת רבות בספרות הזכרונות של התקופה. בקיבוץ עין החורש נחשבת ה"קרנארו" למעין "מייפלאואר". מייסדי וראשוני הקיבוץ עלו בה ארצה משנת 1929 ועד אמצע שנות השלושים.

האונייה הייתה אחד מאמצעי התחבורה והקשר העיקריים בין ארץ ישראל לאירופה והמזרח הקרוב. בעיתוני התקופה, כמו "דבר" ו"הארץ", נתפרסמו באופן קבוע לוחות הזמנים של הפלגות האונייה ויעדיהן. ידיעה ב"דבר" מ-23 ביוני 1932 מספרת, כי "באניה 'קרנרו' נשלחו אתמול מן הארץ, בעוון פעולות קומוניסטיות, יוסף מורגנשטרן מחיפה (היה אסור כחצי שנה), וזאב דרורי מתל אביב. באניה זו שולח גם וילהלם ג'וקל, גרמני-נוצרי שנכנס לארץ בלי רישיון והיה חשוד גם הוא בקומוניזם". ידיעות אחרות מספרות על אזכרה לתאודור הרצל שערכו נוסעים על סיפונה, על הבאת תיירים ארצה, על התרמת הנוסעים בה לקרן הקיימת לישראל ועוד.

ב-3 באפריל 1938 נטרפה האונייה בסערה בים סוף, 100 מייל דרומית לנמל פורט סודאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]