קרניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קַרניזם (carnism, מהמילה הלטינית carno, בשר) הוא מונח שטבעה הפסיכולוגית החברתית האמריקאית מלאני ג'וי ב-2001. קרניזם פירושו מערכת אמונות סמויה, שיוצרת התניה חברתית-תרבותית לאכילת בשר ומוצרים אחרים מהחי. מערכת אמונות זו מגשרת על הפער בין רגשי חמלה לבעלי חיים כיצורים מודעים ומרגישים, לבין אכילתם על ידי בני אדם[1][2].

על פי התאוריה, ברוב העולם אוכלים מזון מהחי שלא לצורך הישרדות, אלא מתוך בחירה, והבחירה נובעת ממערכת אמונות טבועה ושלטת – קרניזם. בשונה מטבעונות או צמחונות, הקרניזם לרוב אינו מורגש, ונתפס כדרך העולם ולא כמערכת אמונות ביחס לעולם.

קרניזם מתואר כמערכת אמונות משותפת ופרקטיקות שמשקפות אמונות אלה; במובן זה הוא אידאולוגיה, והמונחים 'מערכת אמונות' ו'אידאולוגיה' משמשים לחלופין לתיאורו.

בעלי חיים אכילים ולא-אכילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשר כלבים מוצג למכירה בקצביה בסיאול, קוריאה הדרומית. בתרבויות שונות קיימת קבוצה שונה של בעלי חיים שאכילתם נחשבת טבעית, והבחירות של תרבות אחת עשויות להיראות בלתי מקובלות לתרבות אחרת.

ברוב התרבויות, רק חלק קטן מבין אלפי מיני בעלי החיים הניתנים לאכילה מסווג כאכיל. יש יותר טאבואים על אכילת בשר מאשר על כל המזונות האחרים יחד[3]. קבוצת החיות האכילות משתנה מתרבות לתרבות. כך למשל, בסין ובתאילנד יש האוכלים חתולים וכלבים, ואילו ברוב מדינות המערב אכילת חתולים וכלבים נחשבת מקוממת. מצד שני, במדינות המערב אוכלים פרות ותרנגולים, שהם יצורים סֶנטִיֶינטִיים (יצורים שביכולתם להרגיש מצוקה או רווחה נפשית או פיזית) בדומה לחתולים, ואוכלים חזירים, שהם אינטליגנטיים לפחות כמו כלבים[4].

החלוקה התרבותית לחיות אכילות ולא-אכילות נחשבת שרירותית ביסודה, משום שלא אחת קשה לייחס אותה לתכונות אובייקטיביות כמו ערך תזונתי או זמינות[5]. לפי ג'וי, חלוקה זו נובעת מאמונות ומסורות חברתיות, שהן חלק ממערכת האמונות הקרניסטית באותה תרבות. הסיווג מכתיב את הייצוג המנטלי של אותם בעלי חיים אצל בני האדם. לפי התאוריה, בעלי החיים האכילים נתפסים כנטולי אינדיבידואליות – לא "מישהו" אלא "משהו" – טיפשים ולא מודעים[6], ובעלי יכולת נמוכה לחוש סבל[7][1]; תפיסה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות כלפי אותם בעלי חיים, ומאפשרת את אכילתם. לדוגמה, ברוב מדינות המערב אווזים הם חיות מאכל, ולעומתם ברבורים, ששייכים גם הם למשפחת הברווזיים ולאותה תת-משפחה, לרוב אינם נחשבים אכילים. בהתאם לכך, היחס לאווזים ולברבורים הוא שונה. אווזים נחשבים חסרי אינטליגנציה ומופיעים בביטויים כסמל לטיפשות[8], ותעשיית פיטום האווזים נחשבת בעיני רבים כאכזרית במיוחד. ברבורים לעומתם, זוכים לאמפתיה.

חמלה על בעלי חיים ופרדוקס הבשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרג בעלי חיים אינו בהכרח דבר קל לאדם. כתב סמיכה לשחיטה, רומא 1811, ובו הרבנים הממליצים מעידים על מסוגלותו הנפשית של המועמד: "שחט כמה וכמה עופות לפנינו ואינו מתעלף".

ברוב התרבויות קיימים ערכים נגד אכזריות כלפי בעלי חיים. הורים מחנכים את ילדיהם לא לפגוע בחיות, ורוב האנשים מתקשים לראות אכזריות כלפי בעל חיים וזועמים כשמתפרסם אירוע של התעללות בחיה. ערכים אלה מתבטאים בנורמות הכתובות, וברוב מדינות המערב קיימים חוקים נגד התאכזרות לבעלי חיים[9]. מנגד, אכילת בעלי חיים כרוכה בגרימת סבל והרג, ועומדת בסתירה לערכים אלה[10]. סתירה זו מכונה גם "פרדוקס הבשר"[11] – הדיסוננס הקוגניטיבי בין אכילת בשר לבין חמלה על בעלי חיים[12]. על פי ג'וי, מנגנוני ההגנה שבאידאולוגיה הקרניסטית נועדו לעמעם דיסוננס זה.

גם אנשים שאינם אוהבי חיות מגיבים רגשית למראה סבל של בעלי חיים. מחקרים בדקו את התגובה הפיזיולוגית לתמונות כאלה על ידי מדידת מוליכות העור, תנועות שרירי הפנים (בפרט שריר הקוֹרוּגָטוֹר – שריר קטן שמכווץ את הגבות ונמצא כי יש לו מתאם גבוה עם ביטוי של רגשות חיוביים ושליליים כלפי דבר מה[13]) ופעילות באזורי המוח הקשורים לאמפתיה[14][15]. כל הנבדקים הגיבו למראה בעל חיים סובל, בעוצמה זו או אחרת. נראה שיכולת ההזדהות האנושית עם בעלי חיים היא מולדת, אך משתנה בהתאם להתניות תרבותיות, רמת האמפתיה הבסיסית של האדם, וגם אינטרסים תועלתניים. אחד המחקרים בדק אמפתיה[16] של מספר קבוצות בני אדם לבעלי חיים במצוקה, וביניהם אנשים שמתפרנסים מגידול בעלי חיים[17]; מגדלי בעלי החיים הגיבו לסבל של תרנגולים וכבשים בצורה חלשה יותר מהקבוצות האחרות, ובצורה חזקה כמו בקבוצות האחרות למראה קרנף ניצוד.
מצד שני, נמצא שאינטראקציה (אנ') חיובית קרובה עם בעל חיים מעלה את רמת "הורמון האהבה" אוקסיטוצין, שמעורב בהרגשת ביטחון וקשר חם עם הזולת[18], ומורידה את רמת הורמון המתח קורטיזול בדם[19]

האמפתיה לבעלי חיים, המשותפת לאנשים רבים, עומדת בבסיס "פרדוקס הבשר".

המנגנונים בקרניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התאוריה, קיימים בקרניזם מנגנוני הגנה אישיים ופרקטיקות חברתיות שמגשרים על הפער בין חמלה על בעלי חיים לבין אכילתם.

משולש ההצדקה – נורמלי, טבעי ונחוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הנדבכים בתאוריה של ג'וי הוא יישום "שלושת ה-Nים" שהצדיקו את העבדות ואידאולוגיות אחרות – Normal, Natural and Necessary, כלומר נורמלי, טבעי ונחוץ – לאידאולוגיה הקרניסטית[1]. בדומה לאידאולוגיות שהצדיקו לאורך ההיסטוריה את העבדות, מכיוון שלפיהן היא נורמלית, טבעית ונחוצה[20], כך גם לפי האידאולוגיה הקרניסטית – אכילה מהחי היא נורמלית, טבעית ונחוצה.

  • "נורמלי" הוא מה שמקובל בנורמות של האידאולוגיה השלטת. דרך החיים של המיינסטרים נתפסת לרוב כהשתקפות של ערכים אוניברסליים, אך למעשה מה שנחשב נורמלי הוא האמונות וההתנהגות של הרוב, ורוב בני האדם אוכלים מהחי.
  • "טבעי" הוא הפרשנות של אידאולוגיות שליטות לטבע ולהיסטוריה – אידאולוגיות שליטות מביטות על קטע ההיסטוריה שמאשר את תפיסתן ופיסת הטבע המתאימה להן, ומגדירות אותם כטבעיים. כך למשל האידאולוגיה הקרניסטית שואבת הצדקה מהתזונה של טורפים.
  • "נחוץ" הוא מה שנחוץ על פי המוסכמות של האידאולוגיה, כדוגמת המוסכמות שחייבים לאכול מהחי כדי להיות בריאים, או שמזון מהחי הוא יותר אקולוגי[21].

ברוב החברות, המוסכמות של האידאולוגיה השלטת מתקבלות כמעט ללא עוררין וללא בדיקת עובדות.

פער תודעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה נוספת שג'וי כוללת במסגרת הקרניזם היא הפער התודעתי. אצל רוב בני האדם קיימת דיסוציאציה - פער תודעתי - בין הבשר שעל הצלחת לבין היצור החי שהיה פעם. ברמה מסוימת, אנשים יודעים במה כרוך ייצור בשר, אבל בוחרים לא לחשוב על כך ולא לדעת עד הסוף[22][23]. פער תודעתי זה הוא בחלקו תוצאה של התניה תרבותית; מוצרים מהחי נמצאים מכל עבר, אך חיות משק כמעט אינן נראות ואינן נוכחות בתודעה[22]. חיות התעשייה זוכות להתייחסות פחותה יותר של התקשורת בהשוואה לחיות אחרות, ומרבית תוכניות הטלוויזיה והמגזינים מתמקדים בחיות בר או חיות מחמד ולא בחיות הנאכלות[23][24].

לפי ג'וי ואחרים, השפה שואפת להרחיק את המוצר מבעל החיים - כך למשל אומרים "בשר" ולא "גווייה", "אכילה מהחי" ולא "אכילת בעלי חיים". קרול אדמס כינתה זאת "הרפרנט הנעדר" - מדברים על חיה, נוגעים בחיה, אך היא עצמה לכאורה נעדרת[25]. המראה החיצוני של המוצרים על המדפים לא מזכיר את בעל החיים. אנשים רבים מתקשים לאכול מוצרים מהחי שמזכירים את החיה, לכן חלקי גוף שקשורים בחיים ובאישיות כמו עיניים, פנים או מוח, לרוב לא נמכרים, ורוב בעלי החיים משווקים ללא ראש. פער זה מוכר לתעשיות בעלי החיים. למשל, מאמר במגזין של תעשיות הבשר מזהיר את היצרנים: "לספר ללקוחה שצלעות הטלה שהיא קנתה היו חלק מהגוף של אחד מהיצורים הנחמדים שמשתובבים באביב בשדות, זאת דרך די בטוחה להפוך אותה לצמחונית"[23].

"כאשר מסתכלים בעולם דרך עדשות הקרניזם כושלים לראות את האבסורדים של המערכת"[1]. פרסומת לנקניק, צרפת 1919, המציגה חזירה מבתרת את גופה לפרוסות.

על פי ג'וי, הפער התודעתי חוסם את המודעות למציאות, ובכך חוסם גם את המחשבות והרגשות האמיתיים על מציאות זו[1]. לעיתים, כשאנשים מקבלים תזכורת על בעל החיים, הפער התודעתי מתאחה, כפי שהוצג במתיחה בסופרמרקט בברזיל: בחנות הוצבה מכונה מדומה לייצור נקניקיות, ושלט עם כתובת "נקניקיות חזיר טריות"; אנשים טעמו את הנקניקיות וביקשו לקנות, אבל אז נגמר כביכול הבשר במכונה, המוכר הלך להביא בשר וחזר עם חזרזיר בידיו. הוא הכניס את החזיר למכונה וצרחות בקעו מתוכה; הקונים התחלחלו וירקו את מה שרגע לפני כן ערב לחיכם. טעמן של הנקניקיות לא השתנה, אך הפער הקוגניטיבי בין האוכל לבין בעל החיים התאחה[26].

תפיסת בעלי החיים למאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרניזם ברוב התרבויות מחלק את בעלי החיים לקטגוריות, ועל פי ג'וי בעלי החיים האכילים נתפסים כאובייקטים מופשטים, פרטים בקבוצה שלגביה יש הנחות מכלילות; למשל, פרה היא פרה וכל הפרות אותו דבר. בני אדם לא נולדים עם ייצוגים מוחיים אלה, הם נבנים כתוצאה מהתניה תרבותית והם משתנים מתרבות לתרבות.

על פי חוקרי התנהגות בעלי חיים כגון ג'פרי מסון[27] וג'ונתן בֶּלְקוֹם[28], לחיות המאכל מיוחסות ללא הצדקה אובייקטיבית תכונות של טיפשות, אדישות ונלעגות[10].

הכחשה של יכולת שכלית ורגשית אצל בעלי חיים היא אחת הדרכים שמפחיתות את הדיסוננס הקוגניטיבי ומקלות על אכילת בשר ללא תחושת אי נוחות[29]. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים תמונות של כבשה או פרה באחו, עם תיאור אחד משניים: תיאור אחד היה שהחיה תבלה את רוב זמנה באחו עם שאר העדר, והתיאור השני שהחיה תישלח לבית מטבחיים, תישחט ותיחתך, וחלקיה יישלחו לסופרמרקטים. התוצאות היו שכאשר ניתנה לנבדקים תזכורת על גורלה הרע של החיה, הם נטו לייחס לה פחות מודעות ורגשות. הכחשת מודעות אצל החיה גברה כשצלחת הבשר הייתה מונחת בפועל לפני הנבדקים והם ציפו לאכול[6].

דרך אחרת שמפחיתה את הדיסוננס היא ייחוסה של יכולת סבל מופחתת לבעלי החיים האכילים. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים חיות לא מוכרות, שהוצגו כחיות לבשר. הנבדקים ייחסו לחיות אלה יכולת נמוכה לחוש סבל לעומת חיות אחרות, והירידה הנתפסת ביכולת לחוש סבל החלישה את המעמד המוסרי של אותן חיות בעיני הנבדקים[7].

ישנם זרמים דתיים שבהם מתבטאת תפיסה זו בפרשנות שלפיה החיה שמחה להיאכל[30].

הסתרת תעשיית בעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האידאולוגיה הקרניסטית מציגה תמונה אידילית של התעשייה.
למעלה: לול מטילות במרכז הארץ. מאות אלפי תרנגולות צפופות בתוך כלובים ולא רואות אור יום.
למטה איור טיפוסי לאריזות ביצים וספרי ילדים.

על פי ג'וי, אין די באי-נראות מחשבתית; אידאולוגיות שליטות זקוקות לאי-נראות פיזית ומחזיקות את קורבנותיהן מוסתרים, ובכך מחוץ למודעות הציבורית. למשל, מאות מיליארדי חיות נשחטות בתעשיות בעלי החיים בעולם מדי שנה (מתוכן מאות מיליונים בישראל). התוצרים שלהן וחלקי גופן מצויים על המדפים בחנויות ובמקררים הביתיים, אך בעודן חיות כמעט אין רואים אותן. לדברי ג'וי, "יש חוזה בלתי כתוב בין היצרן לצרכן, לא לראות, לא לשמוע ולא לדבר. היצרן מורה לצרכן לא להביט, והצרכן מסיט עיניים"[1].

למשל, בתגובה לתביעה הייצוגית בעקבות תחקיר אדום אדום ששודר ב"כלבוטק" ב-2012, השיבה חברת "תנובה", בעלת בית המטבחיים: "מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכנים מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם ליהנות מהמוצר ולענג את חככם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי"[31].

בחוזה לא-כתוב זה נִבְעים סדקים, ותזכורות מתעשיית בעלי החיים מגיעות לעיתים מתחקירים סמויים. לפי התאוריה, הממסד האידאולוגי חותר לאטום סדקים אלה על ידי ניסיון לערער על אמינות התחקירים הסמויים, ובעזרת חוקים נגד תחקירים סמויים. בארצות הברית פעולות שנועדו לפגוע בתעשיית בעלי החיים או ברווחיה, כדוגמת צילומים בלתי מורשים בתוך לולים או רפתות, מוגדרות בחוק פעולות טרור[32][33]. במספר מדינות בארצות הברית נחקקו חוקים המכונים אג-גאג (קיצור של agriculture gag - חוקי השתקה של חושפי עוולות בתעשיית בעלי החיים), שמאפשרים להטיל עונשי מאסר על צילום בלתי מורשה בתעשיות המזון מהחי.

קבלה בציבור ובאקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתה של מלאני ג'וי לחקר יחסי האדם ובעלי החיים היא מתן מסגרת לתופעות ידועות. האמפתיה לבעלי חיים, קטלוג בעלי החיים, הדיסוננס הקוגניטיבי ושאר התופעות, כבר נידונו ונחקרו; חדשנותה של ג'וי היא בהבחנה שהתופעות הללו הן היבטים שונים של מערכת אמונות אחת.

גיברט ודֶזולנייה[2] תיארו קרניזם כ"מושג תיאורי עם השתמעות ערכית", שכן קרניזם הוא רק תיאור מאוחד של תופעות ידועות, אך עצם התיאור מציף סוגיות ערכיות.

מושג הקרניזם כאידאולוגיה כוללת התקבל בשיח האקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, ואין ביקורת אקדמית על קיומה של האידאולוגיה. הקרניזם נידון במאמרים אקדמיים ובמחקרים[34] ומופיע במספר אנציקלופדיות[2].

בשיח החוץ-אקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, המונחים "קרניזם" ו"קרניסט" נטמעו במהירות, משום שהמונחים "קרניבור", "אומניבור" או "אוכל בשר" לא משקפים, לטענת ג'וי, את העמדות שנלוות לתזונה זו.[35]
בציבור הרחב המונח לא מוכר; נראה שהוא משמש בעיקר בקרב טבעונים לתיאור אנשים שאוכלים בשר, ומתפרש לעיתים בטעות כשם נרדף לתזונה מהחי או ככינוי גנאי. רוב אוכלי הבשר לא מגדירים עצמם כ"קרניסטים" ולא רואים באכילת בשר אידאולוגיה אלא תופעה טבעית[36] או מוסכמה חברתית פשוטה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנה פדרסן (Pedersen) מאוניברסיטת מלמו תוהה האם נכון להתייחס לכל אוכלי הבשר כקבוצה הומוגנית, מאחר שעשויים להיות סוגים רבים של אוכלי בשר, שלכל אחד מהם סיבות אחרות[37].

תומכי גישת האבולישניזם, ובראשם גארי פרנציון, קוראים לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינם מקבלים את מושג הקרניזם. לדעתם, המושג תומך בעקיפין בגישת שיפור התנאים, בכך שאינו קורא לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינו תומך במפורש בטבעונות[38].

הרולד הרצוג גורס שקטלוג בעלי החיים לקבוצות תועלתניות, ובהתאם לכך האמפתיה השונה לכל קבוצה, אינו שרירותי, אלא נובע מאינטואיציה אנושית[39].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Melanie Joy (2011), Why We Love Dogs. Eat Pigs and Wear Cows: An Introduction to Carnism, Conari Press, p. 9. ISBN 1573245054.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Martin Gibert, Élise Desaulniers (2014), Carnism, Encyclopedia of Food and Agricultural Ethics.
  3. ^ Meat is Good for Taboo, Dietary Proscriptions as a Product of the Interaction of Psychological Mechanisms and Social Processes
  4. ^ סקירת מחקרים על אינטליגנציה של חזירים
  5. ^ Good to Think or Good to Eat, Marvin Harris
  6. ^ 6.0 6.1 ראו מחקר שבדק קשר בין ייחוס תודעה לבעל חיים לבין השימוש בו לבשר: Brock Bastian, Steve Loughnan, Nick Haslam (2012), Don’t Mind Meat? The Denial of Mind to Animals Used for Human Consumption, Personality and Social Psychology Bulletin 38(2):247–256
  7. ^ 7.0 7.1 The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animal
  8. ^ כך, באנגלית קיים הביטוי "as stupid as goose" – "טיפש כמו אווז". גם בעברית משמש לעיתים הביטוי "אווזה טיפשה".
  9. ^ חוק צער בעלי חיים סעיף 1 מגדיר: "בעל חיים" - בעל חוליות למעט אדם
  10. ^ 10.0 10.1 The role of meat consumption in the denial of moral status and mind to meat animals
  11. ^ The Meat Paradox: Loving but Exploiting Animals
  12. ^ ערן כ"ץ, הפסיכולוגיה של אכילת בעלי חיים, בבלוג "על הספה", 17 במאי 2014.
  13. ^ Maital Neta, Catherine J. Norris, and Paul J. Whalen (2009), Corrugator Muscle Responses Are Associated With Individual Differences in Positivity-Negativity Bias, Emotion 9(5): 640–648.
  14. ^ Rae Westbury, David L Neumann (2008), Empathy-related responses to movie film stimuli depicting human and non-human animal targets in negative circumstances, Biological Psychology 78(1):66–74.
  15. ^ Massimo Filippi et al. (2010), The Brain Functional Networks Associated to Human and Animal Suffering Differ among Omnivores, Vegetarians and Vegans, PLOS One, 5(5): e10847.
  16. ^ Livia Apostol, Oana Luiza Rebega, Mircea Miclea (2013), Psychological and Socio-demographic Predictors of Attitudes toward Animals, Procedia – Social and Behavioral Sciences 78: 521–525 (על הסקאלה להערכת אמפתיה BAM,‏ Animal Mind Questionnaire).
  17. ^ Adelma M. Hills (1993),The Motivational Bases of Attitudes Toward Animals, Society & Animals 1(2): 111–128.
  18. ^ Andrea Beetz1, Kerstin Uvnäs-Moberg, Henri Julius and Kurt Kotrschal (2012), Psychosocial and Psychophysiological Effects of Human-Animal Interactions: The Possible Role of Oxytocin, Frontiers in Psychology 3: 234.
  19. ^ Margo A. Halm *2008), The Healing Power of the Human-Animal Connection, American Journal of Critical Care 17(4): 373–376.
  20. ^ יעל שטרנהל, מילינריזם והגנה על עבדות בהגותו של ג'ורג' פיציוּ, 'היה היה במה צעירה להיסטוריה', 1 (תשס"ב 2002)
  21. ^ Jared Piazza et at. (2015), Rationalizing meat consumption. The 4Ns, Appetite 91(1): 114–128.
  22. ^ 22.0 22.1 Psychological consistency, inconsistency a n d cognitive dissonance in the relationship between eating meat and evaluating animals
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 Understanging Prejudice and Discrimination
  24. ^ Peter Singer, Animal Liberation: A New Ethics for our Treatment of Animals
  25. ^ Carol Adams, The Sexual Politics of Meat
  26. ^ מתיחה בסופרמרקט בברזיל ממחישה את הפער הקוגניטיבי. בתשובתה לתביעה הייצוגית בפרשת "אדום אדום" טענה "תנובה" שהצרכנים אינם רוצים כלל לדעת מה מתרחש בבית מטבחיים, וצירפה סרטון זה לכתב התשובה שלה לשם המחשה (נטע אחיטוב, תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר, באתר הארץ, 19 במאי 2013).
  27. ^ Jeffrey Moussaieff Masson, The Pig Who Sang to the Moon: The Emotional World of Farm Animals, New York: Ballantine Books, 2003.
  28. ^ Jonathan Balcombe, Farm Animal Feelings get Scientific, Compassion in World Farming.
  29. ^ Boyka Bratanova, Steve Loughnan, Brock Bastian (2011), The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animals, Appetite 57(1): 193–196.
  30. ^ דוגמאות ביהדות: ינקי טאובר, הפן המיסטי באכילת בשר (מעובד ממשנתו של הרבי מליובאוויטש), באתר "בית חב"ד""; ציור מתוך עלון שבת לילדים שחולק בבתי כנסת בסביבות 2014, ובו נראה שוחט מחזיק תרנגולת ביד אחת ומניף את הסכין בשנייה, ותרנגולת שמביטה בהם אומרת בשמחה "יופי, הגיע תורי".
  31. ^ סרטונים חשיפת כלבוטק ממשחטת "אדום אדום" של תנובה, 6 בדצמבר 2012, סרטון באתר יוטיוב; נטע אחיטוב, תנובה מודה: השחיטה אכזרית, המראה יזעזע את אוכלי הבשר, באתר הארץ, 19 במאי 2013; תגובת תנובה לתביעה, באתר הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה.
  32. ^ AETA החוק האמריקאי נגד טרור כלפי תעשיות המזון מהחי. ראו עוד פרשנות על חוק הטרור כלפי תעשיות המזון מהחי: Brian Duignan, [http://advocacy.britannica.com/blog/advocacy/2008/10/the-animal-enterprise-terrorism-act The Animal Enterprise Terrorism Act, Encyclopedia Britannica: Advocates for Animals, October 27, 2008.
  33. ^ ה-FBI האמריקאי ממליץ להעמיד לדין מבצעי תחקירי סתר באשמת טרור, בחסות חוק AETA‏ (Animal Enterprise Terrorism Act).
  34. ^ Pardon Your Turkey and Eat Him Too ;
    Current Directions in Psychological Science ;
    אוניברסיטת מאטו גרוסו, מאמר על פרסומות לבשר (בפורטוגזית) ;
    Critical Carnist Studies ;
    Vegetarianism. A blossoming field of study ;
    מחקר השוואתי על הכיסוי התקשורתי בספרד וארצות הברית ;
    מחקר על השתקפות הקרניזם בתקשורת בפורטוגל ;
    מחקר על עמדות פוליטיות וקרניזם
  35. ^ הפתעה בצלחת: הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב? ;
    קרניזם בבלוג בניו יורק טיימס ;
    Carnism explains how animals can be loved and eaten ;
    מה זה בדיוק קרניזם ;
    קרניזם בגרמנית
  36. ^ טבעונות, הרצאות טובות ומדע מכון דוידסון
  37. ^ ביקורת של הלנה פדרסון על ספרה של ג'וי
  38. ^ Francione, Gary L. (October 2, 2012). Nothing "Invisible" About Animal Exploitation Ideology. Opposing Views.
  39. ^ The next frontier: Moral heuristics and the treatment of animals