קרניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרניזם (Carnism, מהמילה הלטינית carno, בשר) הוא מונח שטבעה הפסיכולוגית החברתית מלאני ג'וי. על פי ג'וי, קרניזם הוא מערכת אמונות סמויה, שיוצרת התניה תרבותית לאכילת בשר ומוצרים אחרים מהחי. מערכת אמונות זו מגשרת על הפער בין רגשי חמלה לבעלי חיים כיצורים מודעים ומרגישים, לבין אכילתם על ידי בני אדם[1][2].

על פי התאוריה, ברוב העולם אוכלים מזון מהחי שלא לצורך הישרדות, אלא מתוך בחירה, והבחירה נובעת ממערכת אמונות טבועה ושלטת – קרניזם. בשונה מטבעונות או צמחונות, הקרניזם לרוב אינו מורגש, נתפס כדרך העולם ולא נתפס כמערכת אמונות ביחס לעולם.

קרניזם מתואר כמערכת אמונות משותפת ופרקטיקות שמשקפות אמונות אלה; במובן זה הוא אידאולוגיה, והמונחים 'מערכת אמונות' ו'אידאולוגיה' משמשים לחלופין לתיאורו.

בעלי חיים אכילים ולא אכילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשר כלבים מוצג למכירה בקצביה בסאול, קוריאה הדרומית. בתרבויות שונות קיימת קבוצה שונה של בעלי חיים שאכילתם נחשבת טבעית, והבחירות של תרבות אחת עשויות להיראות בלתי מקובלות לתרבות אחרת.

ברוב התרבויות, רק חלק קטן מבין אלפי מיני בעלי החיים הניתנים לאכילה מסווג כאכיל. יש יותר טאבואים על אכילת בשר מאשר על כל המזונות האחרים יחד[3]. קבוצת החיות האכילות משתנה מתרבות לתרבות. כך למשל, בסין ובתאילנד יש האוכלים חתולים וכלבים, ואילו ברוב מדינות המערב אכילת חתולים וכלבים נחשבת מקוממת. מצד שני, במדינות המערב אוכלים פרות ותרנגולים, שהם יצורים סֶנטִיֶינטִיים[4] בדומה לחתולים, ואוכלים חזירים, שהם אינטליגנטיים לפחות כמו כלבים[5].

החלוקה התרבותית לחיות אכילות ולא-אכילות נחשבת שרירותית ביסודה, משום שלא אחת קשה לייחס אותה לתכונות אובייקטיביות כמו ערך תזונתי או זמינות[6]. לפי ג'וי, החלוקה נובעת מאמונות ומסורות חברתיות, שהן חלק ממערכת האמונות הקרניסטית באותה תרבות. הסיווג מכתיב את הייצוג המוחי של אותם בעלי חיים אצל בני האדם. לפי התאוריה, בעלי החיים האכילים נתפסים כנטולי אינדיבידואליות - לא מישהו אלא משהו, טיפשים ולא מודעים[7], ובעלי יכולת נמוכה לחוש סבל[8][1]; תפיסה זו באה לידי ביטוי בהתנהגות כלפי אותם בעלי חיים, ומאפשרת את אכילתם. לדוגמה, ברוב מדינות המערב אווזים הם חיות מאכל, ולעומתם ברבורים, ששייכים גם הם למשפחת הברווזיים ולאותה תת-משפחה, לרוב אינם נחשבים אכילים. בהתאם לכך, היחס לאווזים ולברבורים הוא שונה. אווזים נחשבים חסרי אינטליגנציה ומופיעים בביטויים כסמל לטיפשות[9], ותעשיית פיטום האווזים נחשבת בעיני רבים כאכזרית במיוחד. ברבורים לעומתם, זוכים לאמפתיה.

חמלה על בעלי חיים ופרדוקס הבשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרג בעלי חיים אינו בהכרח דבר קל לאדם. כתב סמיכה לשחיטה, רומא 1811, הרבנים הממליצים מעידים על מסוגלותו הנפשית של המועמד: "שחט כמה וכמה עופות לפנינו ואינו מתעלף".

ברוב התרבויות קיימים ערכים נגד אכזריות כלפי בעלי חיים. הורים מחנכים את ילדיהם לא לפגוע בחיות, ורוב האנשים מתקשים לראות אכזריות כלפי בעל חיים וזועמים כשמתפרסם אירוע של התעללות בחיה. ערכים אלה מתבטאים בנורמות הכתובות, וברוב מדינות המערב קיימים חוקים נגד אכזריות לבעלי חיים מידי אדם[10]. מנגד, אכילת בעלי חיים כרוכה בגרימת סבל והרג, ועומדת בסתירה לערכים אלה[11]. סתירה זו מכונה גם "פרדוקס הבשר"[12] - הדיסוננס הקוגניטיבי בין אכילת בשר לבין חמלה על בעלי חיים[13]. על פי ג'וי, מנגנוני ההגנה שבאידאולוגיה הקרניסטית נועדו לעמעם דיסוננס זה.

גם אנשים שאינם אוהבי חיות מגיבים רגשית למראה סבל של בעלי חיים. מחקרים בדקו את התגובה הפיזיולוגית לתמונות כאלה על ידי מדידת מוליכות העור, תנועות שרירי הפנים (בפרט שריר הקורגטור[14]) ופעילות באזורי המוח הקשורים לאמפתיה[15][16]. כל הנבדקים הגיבו למראה בעל חיים סובל, בעוצמה זו או אחרת. נראה שיכולת ההזדהות האנושית עם בעלי חיים היא מולדת, אך משתנה בהתאם להתניות תרבותיות, רמת האמפתיה הבסיסית של האדם, וגם אינטרסים תועלתניים. אחד המחקרים בדק אמפתיה[17] של מספר קבוצות בני אדם לבעלי חיים במצוקה, וביניהם אנשים שמתפרנסים מגידול בעלי חיים[18]; מגדלי בעלי החיים הגיבו לסבל של תרנגולים וכבשים בצורה חלשה יותר מהקבוצות האחרות, ובצורה חזקה כמו בקבוצות האחרות למראה קרנף ניצוד.
מצד שני, נמצא שאינטראקציה חיובית קרובה עם בעל חיים מעלה את רמת "הורמון האהבה" אוקסיטוצין, שמעורב בהרגשת ביטחון וקשר חם עם הזולת[19], ומורידה את רמת הורמון המתח קורטיזול בדם[20].

האמפתיה לבעלי חיים, המשותפת לאנשים רבים, עומדת בבסיס "פרדוקס הבשר".

המנגנונים בקרניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התאוריה, קיימים בקרניזם מנגנוני הגנה אישיים ופרקטיקות חברתיות שמגשרים על הפער בין חמלה על בעלי חיים לבין אכילתם.

משולש ההצדקה – נורמלי, טבעי ונחוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הנדבכים בתאוריה של ג'וי הוא יישום "שלושת ה-Nים" שהצדיקו את העבדות ואידאולוגיות אחרות, לאידאולוגיה הקרניסטית[1]. שלושת ה-Nים הם Normal, Natural and Necessary – נורמלי, טבעי ונחוץ. בדומה לאידאולוגיות שהצדיקו לאורך ההיסטוריה את העבדות, מכיוון שלפיהן היא נורמלית, טבעית ונחוצה[21], כך גם לפי האידאולוגיה הקרניסטית - אכילה מהחי היא נורמלית, טבעית ונחוצה.

  • "נורמלי" הוא מה שמקובל בנורמות של האידאולוגיה השלטת. דרך החיים של המיינסטרים נתפסת לרוב כהשתקפות של ערכים אוניברסליים, אך למעשה מה שנחשב נורמלי הוא האמונות וההתנהגות של הרוב, ורוב בני האדם אוכלים מהחי.
  • "טבעי" הוא הפרשנות של אידאולוגיות שליטות לטבע ולהיסטוריה - אידאולוגיות שליטות מביטות על קטע ההיסטוריה שמאשר את תפיסתן ופיסת הטבע המתאימה להן, ומגדירות אותם כטבעיים. כך למשל האידאולוגיה הקרניסטית שואבת הצדקה מהתזונה של חיות טרף.
  • "נחוץ" הוא מה שנחוץ על פי המוסכמות של האידאולוגיה, כדוגמת המוסכמות שחייבים לאכול מהחי כדי להיות בריאים, או שמזון מהחי הוא יותר אקולוגי[22].

ברוב החברות, המוסכמות של האידאולוגיה השלטת מתקבלות כמעט ללא עוררין וללא בדיקת עובדות.

פער תודעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה נוספת שג'וי כוללת במסגרת הקרניזם היא הפער התודעתי. אצל רוב בני האדם קיימת דיסוציאציה - פער תודעתי - בין הבשר שעל הצלחת לבין היצור החי שהיה פעם. ברמה מסוימת, אנשים יודעים במה כרוך ייצור בשר, אבל בוחרים לא לחשוב על כך ולא לדעת עד הסוף[23][24]. פער תודעתי זה הוא בחלקו תוצאה של התניה תרבותית; מוצרים מהחי נמצאים מכל עבר, אך חיות משק כמעט אינן נראות ואינן נוכחות בתודעה[23]. חיות התעשייה זוכות להתייחסות פחותה יותר של התקשורת בהשוואה לחיות אחרות, ומרבית תוכניות הטלוויזיה והמגזינים מתמקדים בחיות בר או חיות מחמד ולא בחיות הנאכלות[24][25].

לפי ג'וי ואחרים, השפה שואפת להרחיק את המוצר מבעל החיים - כך למשל אומרים "בשר" ולא "גווייה", "אכילה מהחי" ולא "אכילת בעלי חיים". קרול אדמס כינתה זאת "הרפרנט הנעדר" - מדברים על חיה, נוגעים בחיה, אך היא עצמה לכאורה נעדרת[26]. המראה החיצוני של המוצרים על המדפים לא מזכיר את בעל החיים. אנשים רבים מתקשים לאכול מוצרים מהחי שמזכירים את החיה, לכן חלקי גוף שקשורים בחיים ובאישיות כמו עיניים, פנים או מוח, לרוב לא נמכרים, ורוב בעלי החיים משווקים ללא ראש. פער זה מוכר לתעשיות בעלי החיים. למשל, מאמר במגזין של תעשיות הבשר מזהיר את היצרנים: "לספר ללקוחה שצלעות הטלה שהיא קנתה היו חלק מהגוף של אחד מהיצורים הנחמדים שמשתובבים באביב בשדות, זאת דרך די בטוחה להפוך אותה לצמחונית"[24].

"כאשר מסתכלים בעולם דרך עדשות הקרניזם כושלים לראות את האבסורדים של המערכת"[1]. פרסומת לנקניק, צרפת 1919, חזירה מבתרת את גופה לפרוסות.

על פי ג'וי, הפער התודעתי חוסם את המודעות למציאות, ובכך חוסם גם את המחשבות והרגשות האמיתיים על מציאות זו[1]. לעתים, כשאנשים מקבלים תזכורת על בעל החיים, הפער התודעתי מתאחה, כפי שהוצג במתיחה בסופרמרקט בברזיל: בחנות הוצבה מכונה מדומה לייצור נקניקיות, ושלט עם כתובת "נקניקיות חזיר טריות"; אנשים טעמו את הנקניקיות וביקשו לקנות, אבל אז נגמר כביכול הבשר במכונה, המוכר הלך להביא בשר וחזר עם חזרזיר בידיו. הוא הכניס את החזיר למכונה וצרחות בקעו מתוכה; הקונים התחלחלו וירקו את מה שרגע לפני כן ערב לחיכם. טעמן של הנקניקיות לא השתנה, אך הפער הקוגניטיבי בין האוכל לבין בעל החיים התאחה[א][27].

תפיסת בעלי החיים למאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרניזם ברוב התרבויות מחלק את בעלי החיים לקטגוריות, ועל פי ג'וי בעלי החיים האכילים נתפסים כאובייקטים מופשטים, פרטים בקבוצה שלגביה יש הנחות מכלילות; למשל, פרה היא פרה וכל הפרות אותו דבר. בני אדם לא נולדים עם ייצוגים מוחיים אלה, הם נבנים כתוצאה מהתניה תרבותית והם משתנים מתרבות לתרבות.

על פי חוקרי התנהגות בעלי חיים כגון מייסון ובלקומב, לחיות המאכל מיוחסות ללא הצדקה אובייקטיבית תכונות של טיפשות, אדישות ונלעגות[28][29][11].

הכחשה של יכולת שכלית ורגשית אצל בעלי חיים היא אחת הדרכים שמפחיתות את הדיסוננס הקוגניטיבי ומקלות על אכילת בשר ללא תחושת אי נוחות[30]. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים תמונות של כבשה או פרה באחו, עם תיאור אחד משניים: תיאור אחד היה שהחיה תבלה את רוב זמנה באחו עם שאר העדר, והתיאור השני שהחיה תישלח לבית מטבחיים, תישחט ותיחתך, וחלקיה יישלחו לסופרמרקטים. התוצאות היו שכאשר ניתנה לנבדקים תזכורת על גורלה הרע של החיה, הם נטו לייחס לה פחות מודעות ורגשות. הכחשת מודעות אצל החיה גברה כשצלחת הבשר הייתה מונחת בפועל לפני הנבדקים והם ציפו לאכול[7].

דרך אחרת שמפחיתה את הדיסוננס היא ייחוס של יכולת סבל מופחתת לבעלי החיים האכילים. מחקר שבדק זאת הציג לנבדקים חיות לא מוכרות, שהוצגו כחיות לבשר. הנבדקים ייחסו לחיות אלה יכולת נמוכה לחוש סבל לעומת חיות אחרות, והירידה הנתפסת ביכולת לחוש סבל החלישה את המעמד המוסרי של אותן חיות בעיני הנבדקים[8].

בחלק מן הזרמים הדתיים תפיסה זו מתבטאת בפרשנות שלפיה החיה שמחה להיאכל[31][ב].

הסתרת תעשיית בעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האידאולוגיה הקרניסטית מציגה תמונה אידילית של התעשייה.
למעלה לול מטילות במרכז הארץ, מאות אלפי תרנגולות צפופות בתוך כלובים ולא רואות אור יום.
למטה איור טיפוסי לאריזות ביצים וספרי ילדים.

על פי ג'וי, אין די באי נראות מחשבתית; אידאולוגיות שליטות זקוקות לאי נראות פיזית ומחזיקות את קורבנותיהן מוסתרים, ובכך מחוץ למודעות הציבורית. למשל, מאות מיליארדי חיות נשחטות בתעשיות בעלי החיים בעולם בכל שנה (מתוכן מאות מיליונים בישראל). התוצרים שלהן וחלקי גופן נמצאים על המדפים בחנויות ובמקררים הביתיים, אך בעודן חיות כמעט אין רואים אותן. לדברי ג'וי, "יש חוזה בלתי כתוב בין היצרן לצרכן, לא לראות, לא לשמוע ולא לדבר. היצרן מורה לצרכן לא להביט, והצרכן מסיט עיניים"[1].

למשל, בתגובה לתביעה הייצוגית בעקבות תחקיר אדום אדום, השיבה חברת "תנובה", בעלת בית המטבחיים: "מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכנים מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם ליהנות מהמוצר ולענג את חיכם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי"[32].

בחוזה לא כתוב זה נבעים סדקים, ותזכורות מתעשיית בעלי החיים מגיעות לעתים מתחקירים סמויים. לפי התאוריה, הממסד האידאולוגי מנסה לאטום סדקים אלה, ולאסור תיעוד של התעשייה. בארצות הברית ומדינות נוספות נחקקו חוקי אג גאג לאיסור צילום בתעשיות המזון מהחי. בארצות הברית כל פעולה מכוונת או תכנון פעולה שמטרתה להפריע לתעשיות אלה ולפגוע ברווחיהן מוגדרת בחוק כטרור[33], ובכלל זה צילומים[34].

קבלה בציבור ובאקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרומה של מלאני ג'וי לחקר יחסי האדם ובעלי החיים היא מתן מסגרת לתופעות ידועות. האמפתיה לבעלי חיים, קטלוג בעלי החיים, הדיסוננס הקוגניטיבי ושאר התופעות, כבר נידונו ונחקרו. החדשנות של ג'וי היא בהבחנה שהתופעות הללו הן היבטים שונים של מערכת אמונות אחת.

גיברט ודסולנייה[2] תיארו קרניזם כ"מושג תיאורי עם השתמעות ערכית", שכן קרניזם הוא רק תיאור מאוחד של תופעות ידועות, אך עצם התיאור מציף סוגיות ערכיות.

מושג הקרניזם כאידאולוגיה כוללת התקבל בשיח האקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, ואין ביקורת אקדמית על קיומה של האידאולוגיה. הקרניזם נידון במאמרים אקדמיים ובמחקרים[35] ומופיע במספר אנציקלופדיות[2].

בשיח החוץ-אקדמי על יחסי אדם ובעלי חיים, המונחים "קרניזם" ו"קרניסט" נטמעו במהירות, משום שהמונחים "קרניבור", "אומניבור" או "אוכל בשר" לא משקפים, לטענת ג'וי, את העמדות שנלוות לתזונה זו.[36]
בציבור הרחב המונח לא מוכר; נראה שהוא משמש בעיקר בקרב טבעונים לתיאור אנשים שאוכלים בשר, ומתפרש לעתים בטעות כשם נרדף לתזונה מהחי או ככינוי גנאי. רוב אוכלי הבשר לא מגדירים עצמם כ"קרניסטים" ולא רואים באכילת בשר אידאולוגיה אלא תופעה טבעית[37] או מוסכמה חברתית פשוטה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנה פדרסן (Helena Pedersen) מאוניברסיטת מלמו תוהה האם נכון להתייחס לכל אוכלי הבשר כקבוצה הומוגנית, מאחר שעשויים להיות סוגים רבים של אוכלי בשר, שלכל אחד מהם סיבות אחרות[38].

תומכי גישת האבולישניזם, ובראשם גארי פרנציון, קוראים לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינם מקבלים את מושג הקרניזם. לדעתם, המושג תומך בעקיפין בגישת שיפור התנאים, בכך שאינו קורא לחיסול תעשיית בעלי החיים ואינו תומך במפורש בטבעונות[39].

הרולד הרצוג גורס שקטלוג בעלי החיים לקבוצות תועלתניות, ובהתאם לכך האמפתיה השונה לכל קבוצה, אינו שרירותי, אלא נובע מאינטואיציה אנושית[40].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימוכין

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Melanie Joy (2011), Why We Love Dogs. Eat Pigs and Wear Cows: An Introduction to Carnism, Conari Press, p. 9. ISBN 1573245054.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Martin Gibert, 2014, Carnism, Encyclopedia of Food and Agricultural Ethics
  3. ^ Meat is Good for Taboo, Dietary Proscriptions as a Product of the Interaction of Psychological Mechanisms and Social Processes
  4. ^ סנטיינטיות (sentience) - מודעות ויכולת להרגיש מצוקה או רווחה נפשית או פיזית
  5. ^ סקירת מחקרים על אינטליגנציה של חזירים
  6. ^ Good to Think or Good to Eat, Marvin Harris
  7. ^ 7.0 7.1 מחקר שבדק קשר בין ייחוס תודעה לבעל חיים לבין השימוש בו לבשר
  8. ^ 8.0 8.1 The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animal
  9. ^ as stupid as a goose, ובעברית "אווזה טיפשה"
  10. ^ חוק צער בעלי חיים סעיף 1 מגדיר: "בעל חיים" - בעל חוליות למעט אדם
  11. ^ 11.0 11.1 The role of meat consumption in the denial of moral status and mind to meat animals
  12. ^ The Meat Paradox: Loving but Exploiting Animals
  13. ^ הפסיכולוגיה של אכילת בעלי חיים
  14. ^ Corrugator Muscle, שריר קטן שמכווץ את הגבות ונמצא לו מתאם גבוה עם ביטוי של רגשות חיוביים ושליליים כלפי דבר מה.
  15. ^ Empathy-related responses to movie film stimuli depicting human and non-human animal targets in negative circumstances
  16. ^ The Brain Functional Networks Associated to Human and Animal Suffering Differ among Omnivores, Vegetarians and Vegans
  17. ^ על הסקאלה להערכת אמפתיה BAM
  18. ^ Motivational bases of attitudes toward animals
  19. ^ Psychosocial and Psychophysiological Effects of Human-Animal Interactions: The Possible Role of Oxytocin
  20. ^ The Healing Power of the Human-Animal Connection
  21. ^ יעל שטרנהל, מילינריזם והגנה על עבדות, 'היה היה במה צעירה להיסטוריה', גיליון 1
  22. ^ Rationalizing meat consumption. The 4Ns
  23. ^ 23.0 23.1 Psychological consistency, inconsistency a n d cognitive dissonance in the relationship between eating meat and evaluating animals
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 Understanging Prejudice and Discrimination
  25. ^ Peter Singer, Animal Liberation: A New Ethics for our Treatment of Animals
  26. ^ Carol Adams, The Sexual Politics of Meat
  27. ^ בתשובתה לתביעה הייצוגית בפרשת "אדום אדום", טענה "תנובה" שהצרכנים אינם רוצים כלל לדעת מה מתרחש בבית מטבחיים, וצירפה סרטון זה לכתב התשובה שלה לשם המחשה.
  28. ^ Jeffrey Masson, The Pig Who Sang to the Moon
  29. ^ Jonathan Balcombe, Animal Feelings Get Scientific
  30. ^ The effect of categorization as food on the perceived moral standing of animals
  31. ^ ינקי טאובר, הפן המיסטי באכילת בשר, באתר בית חב"ד
  32. ^ תחקיר "אדום אדום" בכלבוטק, תובענה ייצוגית בעקבות תחקיר "אדום אדום", תגובת תנובה לתביעה
  33. ^ AETA החוק האמריקאי נגד טרור כלפי תעשיות המזון מהחי
    פרשנות על חוק הטרור כלפי תעשיות המזון מהחי
  34. ^ ה-FBI האמריקאי ממליץ להעמיד לדין מבצעי תחקירי סתר באשמת טרור, בחסות החוק AETA.
  35. ^ Pardon Your Turkey and Eat Him Too ;
    Current Directions in Psychological Science ;
    אוניברסיטת מאטו גרוסו, מאמר על פרסומות לבשר (בפורטוגזית) ;
    Critical Carnist Studies ;
    Vegetarianism. A blossoming field of study ;
    מחקר השוואתי על הכיסוי התקשורתי בספרד וארצות הברית ;
    מחקר על השתקפות הקרניזם בתקשורת בפורטוגל ;
    מחקר על עמדות פוליטיות וקרניזם
  36. ^ הפתעה בצלחת: הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב? ;
    קרניזם בבלוג בניו יורק טיימס ;
    Carnism explains how animals can be loved and eaten ;
    מה זה בדיוק קרניזם ;
    קרניזם בגרמנית
  37. ^ טבעונות, הרצאות טובות ומדע מכון דוידסון
  38. ^ ביקורת של הלנה פדרסון על ספרה של ג'וי
  39. ^ Francione, Gary L. (October 2, 2012). Nothing "Invisible" About Animal Exploitation Ideology. Opposing Views.
  40. ^ The next frontier: Moral heuristics and the treatment of animals

וידאו ותמונות

  1. ^ מתיחה בסופרמרקט בברזיל ממחישה את הפער הקוגניטיבי
  2. ^ ציור מתוך עלון פרשת השבוע לילדים שחולק בבתי כנסת בסביבות 2014. בציור לילדים נראה שוחט מחזיק תרנגולת ביד אחת ומניף את הסכין בשנייה, ותרנגולת שמביטה בהם אומרת בשמחה "יופי, הגיע תורי".