קרסולה סגלגלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקרסולה סגלגלה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: בקעצוראים
משפחה: טבוריתיים
סוג: קרסולה
מין: קרסולה סגלגלה
שם מדעי
Crassula ovata
Druce, 1917
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קְרָסוּלָה סְגַלְגַּלָּה (שם מדעי: Crassula ovata (Mill.) Druce) המכונה גם עץ האושר, עץ הכסף ועץ המזל היא בן שיח או שיח בשרני (סוקולנט) רב שנתי בעל פרחים לבנים או ורודים קטנים ממשפחת הטבורתיים ומקורו בפרובינציות קוואזולו-נטאל והכף המזרחי שבדרום אפריקה וכן במוזמביק[1]. הצמח נפוץ כצמח ביתי ברחבי העולם. חלק ניכר מהפופולריות שלו נובע מהעובדה שהוא דורש מעט מאוד טיפול ומים, ויכול לשרוד בתנאים שונים. על אף שהוא מכונה לעיתים עץ הכסף, גם לאגוז מלבר שם דומה.

קרסולה סגלגלה על חומת אבן
תפרחת קרסולה סגלגלה Crassula ovata
פרח של קרסולה סגלגלה

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרסולה סגלגלה היא בן שיח או שיח בשרני (סקולנט) רב-שנתי, ירוק-עד ובעל גבעולים עבים שקוטרם יכול להגיע עד 250 ס"מ. יש לו עלים נגדיים (עלים שגדלים בזוגות זה מול זה על מפרק אחד) בשרניים ומבריקים. העלים ירוקים, אם כי חלקם עשויים להיות בעלי גוון צהוב-ירוק. זנים מסוימים יכולים לפתח גוון אדום בקצות העלים כשהם נחשפים לרמות גבוהות של אור השמש. גבעולים חדשים גדלים בעלי צבע ומרקם דומה לעלים, והם הופכים לענפים מעוצים ככל שהצמח מתבגר. העלים יושבים (ללא פטוטרת) על פרי רוב או בעלי פטוטרת קטנה באורך של עד 5 מ"מ, ושוליהם החדים לרוב בעלי גוון אדמדם.

הצמח גדל כשיח זקוף, מעוגל, עבה גבעולים מסועפים והוא מגיע לגבהים של מטר אחד עד מטר וחצי לעיתים רחוקות עד 2.5 מטרים. הבסיס בדרך כלל מסועף בדלילות. לפעמים נוצר גזע ראשי בקוטר של עד 6 ס"מ. אף על פי שהגבעולים הופכים לחומים ונראים מעוצים עם הגיל, הם לא הופכים לעץ אמיתי, ונשארים עסיסיים ובשרניים לאורך כל חיי הצמח.

פריחת הקרסולה הסגלגלה

כשהצמח מתבגר, הוא מוציא בחורף פרחים קטנים לבנים או ורודים דמויי כוכב. בצורה הסופית, יוצאות תפרחות בעלות גבעולים באורך 15–18 מ"מ, מהן יוצאים גבעולי הפרחים באורך של 5 מ"מ וקוטר של 2 מ"מ.

הפרחים נכונים, בעלי שחלה עלית, דו-מיניים, מספר עלי הגביע ועלי הכותרת 5. מספר האבקנים כמספר עלי הכותרת. הזירים מופרדים. עלי השחלה כמספר עלי הכותרת, מכל עלה שחלה עולה עמוד שחלה. הצופנים דמויי קשקשים מצויים בבסיס עלי השחלה ונותנים צוף רב וזמין. הפרי הוא דּוּרִים של מפוחיות[2][3].

טיפוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסוקולנט, קרסולה סגלגלה דורשת מעט מאוד מים בקיץ ואף פחות מכך בחורף. הוא רגיש להשקיית יתר, במיוחד בעונה הקרה, ועודף במים עשוי לגרום לריקבון השורשים ולנשירת העלים. מצד שני, גם מחסור במים יפגע בו. יש לגדל את הסוקולנט על מצע נקבובי עם ניקוז טוב המשתנה בהתאם לאקלים בו הוא גדל. הוא דורש כ-4–6 שעות של חשיפה לשמש ישירה או אור בהיר. באזורים של מזג אוויר נוח הוא יכול לעמוד בכפור קל, כל עוד המצע נשאר יבש.

קרסולה סגלגלה עשוי להיראות בעל גוון אדמדם סביב העלים כשהוא גדל בחשיפה לאור שמש. במקרים קיצוניים יותר, הצבע הירוק נעלם לחלוטין ומוחלף בצהוב. דבר זה נגרם על ידי ייצור פיגמנטים דוגמת קרוטנואידים שנועדו להגן עליו מפני אור שמש עז וקרני אולטרה–סגול. הצמח פורח גם בחורף בזמן קריר, חשוך ויבש.

קרסולה סגלגלה יכול לשמש לבונסאי בזכות העובדה שהוא עמיד, מושך וקל לגיזום.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח ידוע ביכולת ההתרבות הקלה שלו, שניתן לבצע באמצעות ענפים או עלים בודדים שנשרו. ניתן להרבות בקלות את הצמח באחוזי הצלחה גבוהים יותר לעומת ייחורים. בטבע, רבייה וגטטיבית היא שיטת הרבייה העיקרית של קרסולה. ענפים נושרים באופן קבוע מהצמח ויכולים ליצור שורשים ולהפוך לצמחים חדשים.

מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנימות מגן, ובהן קמחיתיים, הן האויב הקשה ביותר של קרסולה, ועלולות לגרום לעיוות בעת הצמיחה. ניתן לטפל בזיהום על ידי הריגת כל כנימה בנפרד באמצעות צמר גפן או מברשות שהושרו באלכוהול. כך מדי יום עד שכל הכנימות יחוסלו. בנוסף אליהן, גם אקרית אדומה נמנית עם אויבי קרסולה.

רעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו מינים רבים בסוג קרסולה, גם קרסולה סגלגלה רעילה לסוסים[4], לכלבים ולחתולים[5], וכן רעיל במידת מה לבני אדם במקרים מסוימים ובעת מגע עם העור[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרסולה סגלגלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Crassula ovata (Mill.) Druce, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל תל אביב עם עובד 1989 מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 207
  3. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 146-148
  4. ^ Jade Plant | ASPCA, web.archive.org, ‏2022-04-30
  5. ^ Crassula ovata 'Gollum' - BBC Gardeners' World Magazine, web.archive.org, ‏2019-08-29
  6. ^ Kimberley McGee, Are Jade Plants Poisonous?, hunker, ‏25 באוגוסט 2021