קרצינומה של תאי הכליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרצינומה של תאי הכליה
חתך היסטולגי של הסוג הנפוץ ביותר של קרצינומה של תאי הכליה (clear cell)
חתך היסטולגי של הסוג הנפוץ ביותר של קרצינומה של תאי הכליה (clear cell)
תחום אונקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 281340 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D002292
סיווגים
ICD-10 C64 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 2C90.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרצינומה של תאי הכליהאנגלית: Renal cell carcinoma או בקיצור: RCC) הוא סוג סרטן הכליה הנפוץ ביותר, שמקורו באבובית המקורבת, חלק ממערכת הצינורות הקטנים בנפרון, היחידה הקטנה המרכיבה את הכליה. קרצינומה של תאי הכליה אחראית לכ-90-95% ממקרי סרטן הכליה[1] ונפוצה בעיקר בגברים (ביחס של 1:1.5) ובעיקר בין העשור השישי לשביעי לחיים[2]. כיוון שלעיתים קרובות לוקח זמן רב במחלה עד להופעת התסמינים, שיעור גבוה יחסית של אנשים הסובלים מסוג גידול זה לרוב מגלים אותו כשהוא כבר בשלב מתקדם יחסית[3]. התסמינים הראושנים של המחלה כוללים לרוב דם בשתן (מופיע אצל 40% מהאנשים כתסמין הראשון למחלה), כאבים באגן (40%), מסה בבטן או באגן (25%), ירידה במשקל (33%), חום (20%), יתר לחץ דם (20%), הזעות לילה והרגשה כללית לא טובה[1]. כאשר הגידול שולח גרורות הן מתפשטות לרוב לבלוטות הלימפה, לריאות, לכבד, לבלוטת יותרת הכליה, למוח או לעצמות[4].

הטיפול הראשוני במחלה הוא לרוב הסרה חלקית או מלאה של הכליות עם הגידול, בעיקר בשלבים המוקדמים של המחלה[5]. בשלבים הראשונים של המחלה, כאשר הגידול טרם שלח גורות לאזורים אחרים בגוף או בכליה, שיעור השרידות של המחלה לחמש שנים הוא 65-90%, אך הוא יורד דרמטית אם הגידול התפשט[6]. בשנים האחרונות, כניסתם של הטיפולים האימונותרפים והטיפולים הממוקדים, תוצאות ההישרדות של חולי קרצינומה של תאי הכליה עם גרורות השתפרו משמעותית[7][8]. קרצינומה של תאי הכליה קשורה גם למספר תסמונות פארא-נאופלסטית שנגרמות מההורמונים המיוצרים על ידי הגידול או עקב תקפית מערכת החיסון של הגוף את הגידול ונמצאות בכ-20% מהמטופלים עם המחלה. תסמונות אלו משפיעות לרוב על רקמות אליהן לא חדר הגידול עצמו[1]. התסמונות הפארא-נאופלסטית הנפוצות ביותר שנצפו בקרב מטופלים עם קרצינומה של תאי הכליה כוללות רמות סידן גבוהות בדם, ספירת תאי דם אדומים גבוהה, ספירת טסיות דם גבוהה ועמילואידוזיס משני[4].

גורמי הסיכון העיקריים לקרצינומה של תאי כליה הקשורים לאורח החיים כוללים על פי ההערכות עישון, השמנת יתר ויתר לחץ דם. מוערך כי גורמי סיכון אלו מהווים עד 50% מהמקרים[9]. חשיפה תעסוקתית לכימיקלים מסוימים כמו אסבסט, קדמיום, עופרת, ממסים כלוריים, פטרוכימיים ו-PAH (פחמימנים ארומטיים פולי-מחזוריים) נבדקה על ידי מספר מחקרים עם תוצאות לא חד משמעיות[10][11][12]. גורם סיכון נוסף החשוד כמעלה את הסיכון למחלה כולל שימוש ארוך טווח בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS)[13]. בנוסף, מחקרים מצאו כי נשים שעברו כריתת רחם נמצאות בסיכון כפול לפתח מחלה זו בהשוואה לאלו שלא עברו וכי צריכת אלכוהול בינונית בעלת השפעה מגנה מפני המחלה [14] [15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Curti, B; Jana, BRP; Javeed, M; Makhoul, I; Sachdeva, K; Hu, W; Perry, M; Talavera, F (26 בפברואר 2014). Harris, JE, ed. "Renal Cell Carcinoma". Medscape Reference. WebMD. אורכב מ-המקור ב-7 March 2014. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2014. 
  2. ^ "EAU Guidelines: Renal Cell Carcinoma". בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2020. 
  3. ^ Fausto, V; Abbas, A; Fausto, N (2004). Robbins and Cotran Pathologic Basis of disease (מהדורה 7th). Philadelphia, PA: Elsevier/Saunders. ISBN 978-0721601878. 
  4. ^ 1 2 Master, VA (November 2013). "Renal Cell Carcinoma". Merck Manual Professional. Merck Sharp & Dohme Corp. Archived from the original on 7 March 2014. Retrieved 7 March 2014.
  5. ^ Rini BI, Rathmell WK, Godley P (2008). "Renal cell carcinoma". Curr Opin Oncol 20 (3): 300–6. PMID 18391630. doi:10.1097/CCO.0b013e3282f9782b. 
  6. ^ "Kidney cancer". nhs.uk. 23 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-3 October 2017. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2018. 
  7. ^ Singer, Eric A.; Gupta, Gopal N.; Marchalik, Daniel; Srinivasan, Ramaprasad (2013). "Evolving therapeutic targets in renal cell carcinoma". Current Opinion in Oncology 25 (3): 273–80. PMID 23455028. doi:10.1097/CCO.0b013e32835fc857. 
  8. ^ Syn, Nicholas L; Teng, Michele W L; Mok, Tony S K; Soo, Ross A (2017). "De-novo and acquired resistance to immune checkpoint targeting". The Lancet Oncology (באנגלית) 18 (12): e731–e741. PMID 29208439. doi:10.1016/s1470-2045(17)30607-1. 
  9. ^ Häggström, Christel; Rapp, Kilian; Stocks, Tanja; Manjer, Jonas; Bjørge, Tone; Ulmer, Hanno; Engeland, Anders; Almqvist, Martin; Concin, Hans; Selmer, R; Ljungberg, B; Tretli, S; Nagel, G; Hallmans, G; Jonsson, H; Stattin, P (2013). Miller, Todd W, ed. "Metabolic Factors Associated with Risk of Renal Cell Carcinoma". PLOS ONE 8 (2): e57475. Bibcode:2013PLoSO...857475H. PMC 3585341. PMID 23468995. doi:10.1371/journal.pone.0057475. 
  10. ^ Ljungberg, Börje; Campbell, Steven C.; Choi, Han Yong; Jacqmin, Didier; Lee, Jung Eun; Weikert, Steffen; Kiemeney, Lambertus A. (2011). "The Epidemiology of Renal Cell Carcinoma". European Urology 60 (4): 615–21. PMID 21741761. doi:10.1016/j.eururo.2011.06.049. 
  11. ^ Dhôte, R.; Pellicer-Coeuret, M.; Thiounn, N.; Debré, B.; Vidal-Trecan, G. (2007). "Risk factors for adult renal cell carcinoma: A systematic review and implications for prevention". BJU International 86 (1): 20–7. PMID 10886077. doi:10.1046/j.1464-410x.2000.00708.x. 
  12. ^ Boffetta, P.; Fontana, L.; Stewart, P.; Zaridze, D.; Szeszenia-Dabrowska, N.; Janout, V.; Bencko, V.; Foretova, L.; Jinga, V.; Matveev, V.; Kollarova, H.; Ferro, G.; Chow, W.-H.; Rothman, N.; Van Bemmel, D.; Karami, S.; Brennan, P.; Moore, L. E. (2011). "Occupational exposure to arsenic, cadmium, chromium, lead and nickel, and renal cell carcinoma: A case-control study from Central and Eastern Europe". Occupational and Environmental Medicine 68 (10): 723–8. PMID 21217163. doi:10.1136/oem.2010.056341. 
  13. ^ Cho, Eunyoung; Curhan, G; Hankinson, SE; Kantoff, P; Atkins, MB; Stampfer, M; Choueiri, TK (2011). "Prospective Evaluation of Analgesic Use and Risk of Renal Cell Cancer". Archives of Internal Medicine 171 (16): 1487–93. PMC 3691864. PMID 21911634. doi:10.1001/archinternmed.2011.356. 
  14. ^ Zucchetto, Antonella; Talamini, Renato; Dal Maso, Luigino; Negri, Eva; Polesel, Jerry; Ramazzotti, Valerio; Montella, Maurizio; Canzonieri, Vincenzo; Serraino, Diego; La Vecchia, Carlo; Franceschi, Silvia (2008). "Reproductive, menstrual, and other hormone-related factors and risk of renal cell cancer". International Journal of Cancer 123 (9): 2213–6. PMID 18711701. doi:10.1002/ijc.23750. 
  15. ^ Bellocco, R.; Pasquali, E.; Rota, M.; Bagnardi, V.; Tramacere, I.; Scotti, L.; Pelucchi, C.; Boffetta, P.; Corrao, G. (1 בספטמבר 2012). "Alcohol drinking and risk of renal cell carcinoma: results of a meta-analysis". Annals of Oncology 23 (9): 2235–2244. ISSN 1569-8041. PMID 22398178. doi:10.1093/annonc/mds022. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.