קרקס הרעב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנות הענק "אוניראה" (האיחוד) בבוקרשט, בתקופה הקומוניסטית ואחריה. צולם ב-2010
"קרקס רעב" לא גמור באזור ראחובה בבוקרשט, ב-2006

קרקס הרעברומנית: Circ al foamei) היה כינוי רומני עממי למבני ענק שנבנו בתקופת שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו ברחבי בוקרשט ונועדו לספק לאוכלוסייה מזון מוכן לאכילה. השם קרקס נגזר מהגג בצורת כיפה, שהזכיר את כיפת הקרקס.

לפי חזונו של צ'אושסקו, היו אמורים מרכזים אלה לספק לאוכלוסייה מזון מוכן לאכילה, כך שעקרות הבית יתפנו ממלאכת הבישול. המודל לכך היו הסופרמרקטים המערביים, אך עם תוספת של מסעדות גדולות בהן יוגש מזון בריא (פחות בשר ויותר רטבים, פחות סוכר בעוגות וכדומה) לרוצים לאכול במקום ואפשרות לרכוש מזון מוכן לאכילה ולקחת הביתה, שם יצטרכו רק לחמם אותו.

בכל מגזר של בוקרשט (בוקרשט הייתה מחולקת לשישה מגזרים) תוכנן מרכז כזה (אגרו-אָלימנטרי), אך עד המהפכה הרומנית (1989) הושלמו רק שניים ולאחר המהפכה נפסקה בניית יתר המרכזים. במרכזים שהושלמו נעשה מאמץ גדול למלא אותם במוצרי מזון, למרות המחסור הכללי במזון ברומניה באותה תקופה[1]. המרכזים אכן התמלאו במזון המבוקש, אך זה היה על חשבון הצרכניות הרבות שהתרוקנו.

רבים הגיעו למרכזים כדי לרכוש מזון וכך התחיל המזון להיגמר בשעות הערב ולאחר זמן מה המזון התחיל להיגמר בשעות הצהריים ולבסוף המלאי אזל כבר בשעות הבוקר. לאחר המהפכה הרומנית אחד המרכזים הפך למרכז קניות בשם אוניראה והשני היה לחלק מהשוק של שכונת פנטלימון. המבנים שלא הושלמו עברו שינוי יעוד או הריסה - אחד מהם הפך ל"אוניברסיטה נוצרית על שם דימיטריה קנטמיר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באותה תקופה משטר צ'אושסקו היפנה כמויות גדולות של מזון לייצוא על מנת לשלם את החוב החיצוני של רומניה. הפניה זו יצרה מחסור במזון ברומניה.