קרשקש וידאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי קרשקש וידאל היה מחכמי ברצלונה במפנה המאה הארבע עשרה, מתלמידי הרא"ה (שהיה רבו המובהק, שכן רק אותו הוא מכנה "מורי נר"ו") והרשב"א. חיבר חידושים על התלמוד.

הריב"ש[1] מזכיר חכם בשם "דון אשתרוק קרשקש", שהיה תלמיד הרשב"א והרא"ה. יש הטוענים כי הכוונה אליו, ויש חולקים[דרוש מקור].

חידושיו על התלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי קרשקש חיבר חידושים על מסכתות התלמוד. בחידושיו הרבה לצטט מרבותיו הרא"ה והרשב"א, וכן מרבם הרמב"ן. לחידושיו הייתה השפעה רבה על חידושי הר"ן[2]. על פי מקורות שונים, ידוע לנו כי כתב חידושים למסכתות הבאות:

  • מסכת כתובות - הובאו מהם בשיטה מקובצת. יצאו לאור מכתב יד על ידי הרב משה הרשלר והרב ל. אריה פלדמן בהוצאת מכון שלם, ירושלים, ה'תשמ"ג.
  • מסכת גיטין - חידושיו למסכת גיטין יוחסו במהלך הדורות לחברו הריטב"א, אך הרב אליהו ליכטנשטיין טען שייחוס זה מוטעה (ואף מצא כתב היד שהוא זיהה כחידושי הריטב"א האמיתיים למסכת זו) וחידושים אלו נכתבו על ידי רבי קרשקש וידאל[3] טענה זו התקבלה גם על ידי הרב פלדמן[4]. הרב שילה רפאל דחה את הוכחותיו וטען כי חידושים אלו הם של הריטב"א[5].
  • מסכת בבא מציעא - הריב"ש מזכיר חידושים של דון אשתרוק קרשקש לבבא מציעא. הרב אליהו ליכטנשטיין ייחס לרבי קרשקש את החלק הראשון של חידושי הריטב"א הנדפסים לבבא מציעא (עד דף יב), שהודפסו לראשונה בשו"ת מהר"ם גלאנטי, ונציה, ה'שס"ח. יש שדחו זיהוי זה[6].
  • מסכת נדרים - בכמה כתבי יד מצוין שרבי קרשקש חיבר חידושים לנדרים. הרב אהרן פולד[7] מציע שהחידושים שנדפסו כחידושי הריטב"א על מסכת נדרים הם של רבי קרשקש. הרב אהרן יפה'ן דחה השערה זו[8], אך הרב פלדמן במבוא לחידושי כתובות לא שלל אותה.
  • רבי קרשקש מפנה בדבריו לחידושיו על מסכתות עירובין, יבמות, סנהדרין, חולין וקידושין, אך כתבי היד של חידושיו למסכתות אלו לא הגיעו לידינו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אהרן ליכטנשטיין, מבוא לחידושי הריטב"א למסכת גיטין, בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • הרב אליהו ליכטנשטיין, מבוא לחידושי הר"ן למסכת עבודה זרה בהוצאת מוסד הרב קוק, ה'תש"ן.
  • הרב ל. אריה פלדמן, מבוא לחידושי רבנו קרשקש על מסכת כתובות, מכון שלם, ירושלים ה'תשמ"ג.
  • הרב שילה רפאל, מבוא לחידושי הריטב"א למסכת חולין, מהדורת מוסד הרב קוק.
  • הרב יוסף אליהו מובשוביץ, מבוא לחידושי הריטב"א לפרק שנים אוחזין, בתוך חידושי הריטב"א למסכת בבא מציעא, בהוצאת מוסד הרב קוק.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת הריב"ש סימן שצג
  2. ^ הרב אליהו ליכטנשטיין, מבוא לחידושי הר"ן למסכת עבודה זרה בהוצאת מוסד הרב קוק, ה'תש"ן ומבוא לחידושי הריטב"א למסכת גיטין עמ' 27
  3. ^ מבוא לחידושי הריטב"א למסכת גיטין, עמ' 17-20.
  4. ^ במבוא לחידושי כתובות.
  5. ^ מבוא לחידושי הריטב"א על מסכת חולין, מוסד הרב קוק, ירושלים
  6. ^ הרב שילה רפאל במבוא לחידושי הריטב"א לחולין מהדורת מוסד הרב קוק מחזק את ייחוסם לריטב"א, וכך חתנו הרב יוסף אליהו מובשוביץ במבוא לחידושי הריטב"א לפרק שנים אוחזין שהובאו בסוף כרך בבא מציעא במהדורת מוסד הרב קוק; הרב אלתר הלפרין במבוא ל"חידושי הריטב"א החדשים למסכת בבא מציעא" מייחסם לחכמי פרובנס, והרב ניסן מאיר זק"ש ייחסם לתלמיד הרשב"א הפרובנסלי רבי שלמה בן אברהם מן ההר (מבוא ל"שיטה לא נודע למי" על קידושין, ירושלים, ה'תשט"ו.
  7. ^ בהגהותיו לשם הגדולים חלק א אות י סימן פט
  8. ^ מבוא לחידושי הריטב"א על נדרים, מהדורת מוסד הרב קוק.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.