קשאקה

קשקה מסורתית

קשאקה הוא כלי הקשה שמוצאו במערב אפריקה המכונה גם אסלטו, קס קס, צ'נגוט צ'ה או קושקה ושמות נוספים שרבים מהם אונומטופאים. הכלי מורכב משני רעשנים עגולים קטנים המחוברים ביניהם בחוט. האחד מוחזק על ידי הנגן ביד בשעה שהוא מסובב ומטיל את השני מצד לצד סביב ליד.

הכלי מפיק קולות נקישה כששני הרעשנים מכים זה בזה, לצד קולות רשרוש המופקים מהרעשנים. נגנים מיומנים, מלהטטים בכלי כשהם מחליפים בין הרעשנים המסתובבים לאלו המוחזקים ביד, ואף מנגנים בשני קשקה, אחת בכל יד, תוך נגינת מקצבים שונים.

הכלי האפריקאי המקורי, עשוי משני פירות מיובשים מעץ האונקובה ספינוזה או מזני דלועים שונים, שכל אחת מהן מכונה בשם אסלטואה ממולאות בזרעי דגנים או קטניות או חומר גרגרי אחר כגון אבנים קטנות או שברי צדפים. הדלעות מחוברות זו לזו באמצעות חוט קצר או חבל.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובשנות ה-2000, נפוץ השימוש בכלי מאפריקה לרחבי העולם, כחלק מהעניין ההולך וגובר במוזיקת עולם. הכלי צבר פופולריות באירופה, יפן, אמריקה הצפונית ואמריקה הלטינית. הגרסה המודרנית של הכלי עשויה לעיתים גם מפלסטיק ומחומרים אחרים, המשפיעים על איכות הצליל - הן הרשרוש והן הנקישה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קשאקה בוויקישיתוף

• דוגמה לנגינה בקאשקה בטיקטוק

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.