קשמיונקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזור הכרייה הפרהיסטורי של צור מפוספס של קשמיונקי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
הכפר הנאוליתי המשוחזר מעל למכרה
הכפר הנאוליתי המשוחזר מעל למכרה
מדינה פוליןפולין  פולין
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, לפי קריטריונים 3, 4
שטח האתר 311.3 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך Krzemionki Prehistoric Striped Flint Mining Region עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°58′22″N 21°29′39″E / 50.97277778°N 21.49416667°E / 50.97277778; 21.49416667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קשמיוניקי או גם קשמיונקי אופטובסקיהפולנית: Krzemionki Opatowskie) הוא מכלול מכרות צור מהתקופה הנאוליתית ומתחילת תקופת הברונזה, שבו כרו צור מפוספס מהיורה העליון (אוקספורדיאן), השוכן כשמונה קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי בדרום-מרכז פולין. זהו אחד המכלולים הידועים הגדולים ביותר של מכרות צור פרהיסטוריים באירופה יחד עם גרימס גרייווס (Grimes Graves) באנגליה ומכרות הצור הנאוליתיים בספיין בבלגיה.

כריית הצור בקשמיונקי החלה סביב שנת 3,900 לפנה"ס ונמשכה עד בערך 1,600 לפנה"ס. בתקופה הנאוליתית השתמשו במכרה בני תרבות פיית המשפך (Funnelbeaker culture) שהרחיבו את אזור כריית הצור צפונה עד 300 קילומטרים. גם בני תרבות האמפורה הכדורית (Globular Amphora Culture) השתמשו בפירים, ואפילו ביתר מאמץ, והרחיבו את שטח החיפוש של הצור לכ-500 קילומטרים.

האתר הוא מונומנט היסטורי מוכרז של פולין מ-16 באוקטובר 1994, ומנוהל על ידי מכון המורשת הלאומית של פולין (Narodowy Instytut Dziedzictwa). ב-6 ביולי 2019 נוסף אזור הכרייה הפרהיסטורי של צור מפוספס של קשמיונקי לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.[1]

היסטוריה של כרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורים נאוליתיים
מעבר אופקי כשבקיר יש נודולה של צור מפוספס

אורכו של אזור הכרייה 4.5 קילומטרים ורוחבו בין 25 ל-180 מטרים, והוא משתרע על שטח של 785 דונם. ישנם יותר מ-4,000 פירי כרייה ידועים שעומקם הממוצע בין 5 ל-6 והמקסימלי 9 מטרים עמוק וקוטרם בין ארבעה ל-5 מטרים. חלק מהפירים מחוברים על ידי מעברים אופקיים קצרים לשם גישה או לניקוז. רוחבם עד 70 סנטימטרים וגובהם בין 55 ל-120 סנטימטרים. על הקירות של חלק ממעברים אלו נחרתו ציורים נדירים מהתקופה הנאוליתית.

הכרייה של הצור בקשמיונקי נמשכה מהאלף הרביעי עד האלף השני לפני הספירה על ידי בני התרבויות הקדרות הקווית (Linear Pottery), האמפורה הכדורית ומייז'נוביצה (Mierzanowice) שחצבו צור בעיקר על ידי גרזני אבן. צור מפוספס מקשמיונקי שימש בעיקר לייצור גרזנים ואזמלים. כמויות גדולות של כלים אלו נסחרו עד למרחק של 660 קילומטרים מהמכרות בקשמיונקי. התקופה העיקרית של ניצול המכרות הייתה בין שנת 2,500 לשנת 2,000 לפנה"ס. כריית צור בקשמיונקי החלה להצטמצם בין 1,800 ל-1,600 לפנה"ס. האתר ננטש ויער כיסה את האזור, מעט מאוד מבקרים הזדמנו לאזור מה ששימר את האתר הפרהיסטורי. הכפר שבסמוך למכרות מתועד לראשונה ב-1509 כשייך לאדם בשם יאקוב משידלובייץ. מחצבות אבן הגיר הקטנות הרבות שבאזור שימשו לייצור סיד במחצית הראשונה של המאה ה-20.

היסטוריה של מחקר מדעי ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכרות התגלו בשנת 1922 על ידי הגאולוג יאן סמסונוביץ' (Jan Samsonowicz). חפירות ארכאולוגיות בראשותו של הארכאולוג סטפן קרוקובסקי (Stefan Krukowski) החלו בשנת 1923. לאחר מלחמת העולם השנייה, ראש הצוות המדעי היה טדאוש ז'ורובסקי (Tadeusz Żurowski) שחקר את המכרות בקשמיונקי במיוחד בשנים 1958–1961. בשנת 1967, הוגדרו מכרות קשמיונקי שמורה ארכאולוגית, וב-1995 כשמורת טבע.

קבוצות קטנות של תיירים ביקרו במכרות קשמיונקי משלהי שנות ה-50 של המאה ה-20. המכרות נפתחו לביקורים של קבוצות גדולות ב-11 ביוני 1985 (במסלול תת-קרקעי הקרוי נתיב תיירות מספר אחד). ב-10 ביוני 1990 נפתח מסלול תת-קרקעי שני, ומוזיאון ארכאולוגי פתוח נחנך ב-1992. מסלול התיירות התת-קרקעי הוא באורך 465 מטרים, והוא מגיע עד לעומק של 11.5 מטרים בנקודה העמוקה ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשמיונקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]