קשמיונקי

קשמיונקי
	הכפר הנאוליתי המשוחזר מעל למכרה
אתר מורשת עולמית
	אזור הכרייה הפרהיסטורי של צור מפוספס של קשמיונקי
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, לפי קריטריונים 3, 4
שטח האתר	3,492 דונם
שטח אזור החיץ	18,287 דונם
חלק מתוך	אזור הכרייה הפרהיסטורי של צור מפוספס של קשמיונקי
מידות
שטח	311.3 הקטאר
היסטוריה
תקופות	התקופה הנאוליתית; תקופת הברונזה;
נבנה	3,900 לפנה"ס
ננטש	בערך 1,600 לפנה"ס.
סוג	מכלול מכרות צור
מיקום
מדינה	פולין
קואורדינטות	50°58′22″N 21°29′39″E / 50.97277778°N 21.49416667°E
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי קשמיונקי

קשמיוניקי או גם קשמיונקי אופטובסקיה (בפולנית: Krzemionki Opatowskie) הוא מכלול מכרות צור מהתקופה הנאוליתית ומתחילת תקופת הברונזה, שבו כרו צור מפוספס מהיורה העליון (אוקספורדיאן), השוכן כשמונה קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי בדרום-מרכז פולין. זהו אחד המכלולים הידועים הגדולים ביותר של מכרות צור פרהיסטוריים באירופה יחד עם גרימס גרייווס (Grimes Graves) באנגליה ומכרות הצור הנאוליתיים בספיין בבלגיה.

כריית הצור בקשמיונקי החלה סביב שנת 3,900 לפנה"ס ונמשכה עד בערך 1,600 לפנה"ס. בתקופה הנאוליתית השתמשו במכרה בני תרבות פיית המשפך (Funnelbeaker culture) שהרחיבו את אזור כריית הצור צפונה עד 300 קילומטרים. גם בני תרבות האמפורה הכדורית (Globular Amphora Culture) השתמשו בפירים, ואפילו ביתר מאמץ, והרחיבו את שטח החיפוש של הצור לכ-500 קילומטרים.

האתר הוא מונומנט היסטורי מוכרז של פולין מ-16 באוקטובר 1994, ומנוהל על ידי מכון המורשת הלאומית של פולין (Narodowy Instytut Dziedzictwa). ב-6 ביולי 2019 נוסף אזור הכרייה הפרהיסטורי של צור מפוספס של קשמיונקי לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.^[1]

היסטוריה של כרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר אופקי כשבקיר יש נודולה של צור מפוספס

אורכו של אזור הכרייה 4.5 קילומטרים ורוחבו בין 25 ל-180 מטרים, והוא משתרע על שטח של 785 דונם. ישנם יותר מ-4,000 פירי כרייה ידועים שעומקם הממוצע בין 5 ל-6 והמקסימלי 9 מטרים עמוק וקוטרם בין ארבעה ל-5 מטרים. חלק מהפירים מחוברים על ידי מעברים אופקיים קצרים לשם גישה או לניקוז. רוחבם עד 70 סנטימטרים וגובהם בין 55 ל-120 סנטימטרים. על הקירות של חלק ממעברים אלו נחרתו ציורים נדירים מהתקופה הנאוליתית.

הכרייה של הצור בקשמיונקי נמשכה מהאלף הרביעי עד האלף השני לפני הספירה על ידי בני התרבויות הקדרות הקווית (Linear Pottery), האמפורה הכדורית ומייז'נוביצה (Mierzanowice) שחצבו צור בעיקר על ידי גרזני אבן. צור מפוספס מקשמיונקי שימש בעיקר לייצור גרזנים ואזמלים. כמויות גדולות של כלים אלו נסחרו עד למרחק של 660 קילומטרים מהמכרות בקשמיונקי. התקופה העיקרית של ניצול המכרות הייתה בין שנת 2,500 לשנת 2,000 לפנה"ס. כריית צור בקשמיונקי החלה להצטמצם בין 1,800 ל-1,600 לפנה"ס. האתר ננטש ויער כיסה את האזור, מעט מאוד מבקרים הזדמנו לאזור מה ששימר את האתר הפרהיסטורי. הכפר שבסמוך למכרות מתועד לראשונה ב-1509 כשייך לאדם בשם יאקוב משידלובייץ. מחצבות אבן הגיר הקטנות הרבות שבאזור שימשו לייצור סיד במחצית הראשונה של המאה ה-20.

היסטוריה של מחקר מדעי ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכרות התגלו בשנת 1922 על ידי הגאולוג יאן סמסונוביץ' (Jan Samsonowicz). חפירות ארכאולוגיות בראשותו של הארכאולוג סטפן קרוקובסקי (Stefan Krukowski) החלו בשנת 1923. לאחר מלחמת העולם השנייה, ראש הצוות המדעי היה טדאוש ז'ורובסקי (Tadeusz Żurowski) שחקר את המכרות בקשמיונקי במיוחד בשנים 1958–1961. בשנת 1967, הוגדרו מכרות קשמיונקי שמורה ארכאולוגית, וב-1995 כשמורת טבע.

קבוצות קטנות של תיירים ביקרו במכרות קשמיונקי משלהי שנות ה-50 של המאה ה-20. המכרות נפתחו לביקורים של קבוצות גדולות ב-11 ביוני 1985 (במסלול תת-קרקעי הקרוי נתיב תיירות מספר אחד). ב-10 ביוני 1990 נפתח מסלול תת-קרקעי שני, ומוזיאון ארכאולוגי פתוח נחנך ב-1992. מסלול התיירות התת-קרקעי הוא באורך 465 מטרים, והוא מגיע עד לעומק של 11.5 מטרים בנקודה העמוקה ביותר.