קשקאים
  | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| בין 300,000 ל-2 מיליון[1][2][3] | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 איראן | |
| שפות | |
| קשקאית, פרסית | |
| דת | |
| אסלאם שיעי[4] |
קשקאים (בפרסית: قشقایی) הם שבט טורקי יליד דרום איראן. כמעט כולם דוברים קשקאי, שפת אוגוז שהם מכנים טורקי, וכן פרסית בשימוש רשמי. הקשקאים חיים בעיקר במחוזות פארס, ח'וזסתאן, כהגילויה ובויראחמד, צ'הארמחאל ובח'תיארי, בושהר ודרום אספהאן.
רוב הקשקאים היו במקור רועי צאן נוודים וחלקם נשארים כאלה גם היום. הקשקאים הנוודים המסורתיים נסעו עם עדריהם פעמיים בשנה בין מרעה הקיץ ברמות מצפון לשיראז, כ-480 ק"מ או 300 מייל דרומה, לבין מרעה החורף באדמות נמוכות (וחמות יותר) ליד המפרץ הפרסי, מדרום-מערב לשיראז. עם זאת, רובם הפכו כעת לתושבי קבע באופן חלקי או מלא. המגמה של התיישבות גדלה באופן ניכר מאז שנות ה-60 תחת לחץ ועידוד ממשלת איראן, שבנתה דיור עבור אלו שמוכנים להתיישב, החל מתחילת המאה ה-20 בתקופת מוחמד רזא שאה פהלווי. עם זאת, עבור אלו הממשיכים את אורח חייהם הנודד, ממשלת איראן מתחזקת ושולטת במסדרונות תנועה עבור הקאשקאים ועבור בעלי החיים שלהם, ועבור אוכלוסיות אחרות העוסקות בנדידת חיות.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Arakelova, Victoria (2015). "On the Number of Iranian Turkophones". Iran and the Caucasus. 19 (3): 279. doi:10.1163/1573384X-20150306.
The main body of the Iranian Turkophone mass generally consists of two parts: proper Turkic groups—the Turkmen (from 0,5 to 1 million), partially the Qashqays (around 300,000), as well as Khalajes (currently Persian-speakers living in Save, near Tehran); and the Turkic-speaking population of the Iranian origin, predominantly the Azaris, inhabiting the north-west provinces of Iran roughly covering historical Aturpātakān.
- ↑ Transformations of Middle Eastern Natural Environments: Legacies and Lessons. Yale University. 1998. p. 59.
the Qashqa'i are members of a tribal confederacy of some 800,000 individuals
- ↑ Potter, Lawrence G. (2014). Sectarian Politics in the Persian Gulf. Oxford University Press. p. 290. ISBN 978-0-19-937726-8.
- ↑ Adamec, Ludwig W. (2017). Historical Dictionary of Islam (3 ed.). Rowman & Littlefield. p. 515. ISBN 978-1442277243.
- ↑ "Country Studies:Iran".
