קת'לין רובינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קת'לין רובינס
Kathleen Rubins
קת'לין רובינס
קת'לין רובינס
לידה 14 באוקטובר 1978 (בת 42)
פרמינגטון, קונטיקט, ארצות הברית
מידע כללי
בשירות אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאית
עיסוקים נוספים מיקרוביולוגית
תאריך בחירה 2009
זמן שהייה בחלל 115 יום + נמצאת בחלל כעת
מספר פעילות חוץ-רכבית 2
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 12 שעות, 46 דקות
ביוגרפיה בנאס"א kathleen-rubins.pdf קת'לין רובינס באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
סויוז MS-01 (משלחת 48 / 49 לתחנת החלל הבינלאומית) סויוז MS-17 (משלחת 63 / 64 לתחנת החלל הבינלאומית)
Soyuz-MS-01-Mission-Patch.png, ISS Expedition 48 Patch.png, ISS Expedition 49 Patch.png, Soyuz-MS-17-Mission-Patch.png, ISS Expedition 63 Patch.png, ISS Expedition 64 Patch.png

קת'לין רובינסאנגלית: Kathleen Rubins; נולדה ב-14 באוקטובר 1978 ב-פרמינגטון, קונטיקט) היא מיקרוביולוגית ואסטרונאוטית בנאס"א.[1]. עם שיגורה לחלל בשנת 2016, היא הפכה לאישה ה-60 שטסה בחלל[2] ושהתה בחלל יותר מ-115 ימים כמהנדסת טיסה במשלחת 48 / 49 לתחנת החלל הבינלאומית. באוקטובר 2020, חזרה לחלל כמהנדסת טיסה במסגרת משלחות 63 / 64 לתחנת החלל.[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינס נולדה בפרמינגטון, קונטיקט וגדלה בנאפה, קליפורניה.[1]. בילדותה חלמה להיות אסטרונאוטית, ובכיתה ז' היא ביצעה מטלות כדי לגייס מימון להשתתף במחנה חלל.[4] רובינס מתגוררת בפרינדזווד, טקסס.[5]

השכלה אקדמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינס סיימה את לימודיה בית הספר התיכון וינטג' בשנת 1996, וקיבלה תואר ראשון במדע בביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בשנת 1999.

כמו כן היא קיבלה תואר דוקטור (תואר שלישי) בביולוגית הסרטן בשנת 2005 באוניברסיטת סטנפורד לרפואה (ממהחלקה הביוכימית, מחלקת המיקרוביולוגיה ומחלקת האימונולוגיה).[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קת'לין רובינס ורצוף הDNA בתחנת החלל
רובינס בהליכת חלל, 2016

כחוקרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התואר הראשון, רובינס ביצעה מחקר על ההשתלבות של נגיף הHIV-1 במעבדה למחלות זיהומיות במכון סאלק למחקרים ביולוגים (אנ').

במסגרת לימודיה לתואר שלישי, היא הייתה מעורבת בפיתוח מודל להתפשטות אבעבועות שחורות בסיוע המכון הצבאי למחלות מידבקות והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, ופיתחה גם מודל להתפשטות הנגיף.

בשנת 2009, קת'לין הייתה עמיתה וחוקרת במכון וייטהד (whitehead) למחקר ביו-רפואי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס .[4] והובילה מעבדה שחקרה התפשטות מחלות נגיפיות במרכז ומערב אפריקה. רובינס עבדה בשיתוף עם צבא ארצות הברית לפיתוח טיפול בנגיפים כמו אבולה וLassa mammarenavirus.

קריירה בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינס ליד "תא הבוחר" בתחנת החלל, היכן שהיא הצביעה במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020

רובינס נבחרה ביולי 2009 למחזור האסטרונאוטים ה-20 של נאס"א. הכשרתה כללה תדריכים מדעיים וטכניים, הדרכה אינטנסיבית במערכות תחנת החלל הבינלאומיות, מטיילים בחלל, רובוטיקה, אימונים פיזיולוגיים, אימוני טיסה ואימוני הישרדות במדבר.[1]

משלחות 48/49 לתחנת החלל הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינס המריאה לחלל במסגרת משלחות 48/49 לתחנת החלל הבינלאומית, שם שימשה כמהנדסת טיסה. היא המריאה לחלל על סויוז MS-01 ב־6 ביולי 2016.[2]

במהלך שהותה בחלל, רובינס ביצעה למעלה מ-275 ניסויים על תחנת החלל, כולל ניסויים ביולוגים, ניסויים בפיזיקה והנדסת חומרים, ומחקר מיקרוביולוגי ועל השינויים בגוף האדם.[4] רובינס הייתה האדם הראשון שרצף דנ"א (DNA), בחלל, ובסופו של דבר רצפה יותר מ-2 מיליארד זוגות בסיס של דנ"א במהלך סדרת ניסויים לניתוח רצף בתנאי מיקרוכבידה.

רובינס גידלה גם תאי לב (קרדיומיוציטים) בתרבות תאים וביצעה ניסויים בתגובת שרשרת של פולימראז (PCR) ומיקרוביומה כמותיים בתנאי המיקרוכבידה בחלל.

בנוסף למחקר ביולוגי, היא ביצעה שתי הליכות חלל, בשהות מצתברת של 12 שעות ו-46 דקות.[1] בהליכת החלל הראשונה שלה, יחד עם האסטרונאוט ג'ף ויליאמס, הם התקנו את מתאם העגינה הבינלאומי הראשון, נמל עגינה חדש לחללית המסחרית האמריקאית. במהלך הליכת החלל השנייה, הם ביצעו תחזוקה של מערכת הבקרה התרמית החיצונית של התחנה והתקנו מצלמות בחדות גבוהה, מה שאיפשר תמונות שלא נראו בעבר על פני כדור הארץ ותחנת החלל,

רובינס חזרה לכדור הארץ ב־30 באוקטובר 2016 בחללית סויוז MS-01.[6] לאחר שהות מצטברת של 115 יום, 12 שעות ו-46 דקות.

משלחות 63/64 לתחנת החלל הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינס שוגרה למשימתה השנייה בחלל ב-14 באוקטובר 2020 (ביום הולדתה ה-42) יחד עם הקוסמונאוטים הרוסיים סרגיי ריז'יקוב וסרגיי קוד-סברדצ'וק על גבי החללית סויוז MS-17.[7][3]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה הפרס/ההצטינות
1998 פרס מלגה למלגת אגודת כבוד אומגה
1998 המנהיג העולה של השנה אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו
2000 מלגת בוגרי סטנפורד - עמית גבילן
2000 מלגת טרום דוקטורט במוסד הלאומי למדעים
2009 עשרת המבריקים של המדע הפופולרי

תחביבים, תחומי עניין וכישרונות מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינס הייתה בקבוצת הטריאתלון של סטנפורד, והיא מתמקדת במרוצי ספרינט, מרחק אולימפי וריצת מרתונים.

כמו כן היא מטיסה מטוסים וביצוע צניחה חופשית, כאשר למדה טיסה וצניחה חופשית יחד עם בעלה, מייקל מגנני.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Carlson, H. A., Masukawa, K. M., Rubins, K., Bushman, F. D., Jorgensen, W. L., Lins, R. D., ... & McCammon, J. A. (2000). Developing a dynamic pharmacophore model for HIV-1 integrase. Journal of medicinal chemistry, 43(11), 2100-2114
  • Reddy, M. V. R., Rao, M. R., Rhodes, D., Hansen, M. S., Rubins, K., Bushman, F. D., ... & Faulkner, D. J. (1999). Lamellarin α 20-sulfate, an inhibitor of HIV-1 integrase active against HIV-1 virus in cell culture. Journal of medicinal chemistry, 42(11), 1901-1907

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קת'לין רובינס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Melanie Whiting, Kathleen "Kate" Rubins (PH.D.) NASA Astronaut, NASA, ‏2016-02-21
  2. ^ 1 2 Robert Z. Pearlman 06 July 2016, Station-Bound NASA Astronaut is the 60th Woman to Fly into Space, Space.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Becker, Joachim (14 באוקטובר 2020). "Soyuz MS-17". Space Facts. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2020. 
  4. ^ 1 2 3 Meet the Tremendous 12! Space Camp's Astronaut Alumni, www.spacecamp.com, ‏2019-09-06 (באנגלית)
  5. ^ A. B. C. News, NASA Astronaut Kate Rubins Ready for First Trip to Space, ABC News (באנגלית)
  6. ^ Calla Cofield 30 October 2016, Soyuz Space Capsule Lands Safely with Crew of 3, Space.com (באנגלית)
  7. ^ "Press Release: NASA Assigns Astronaut Kate Rubins to Expedition 63/64 Space Station Crew". NASA. NASA. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2020. 
  8. ^ Jerry Wright Johnson Space Center, NASA - In Their Own Words: Kathleen (Kate) Rubins, www.nasa.gov (באנגלית)