קתאי ויליאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קתאי ויליאמס
Cathay Williams
Cathay Williams.gif
קתאי ויליאמס
לידה ספטמבר 1844
אינדפנדנס שבמיזורי
פטירה 1892 (בגיל 47 בערך)
טרינידד שבקולורדו
כינוי ויליאם קתאי
השתייכות Emblem of the U.S. Department of the Army.svg  צבא ארצות הברית
צבא האיחוד
תקופת שירות 18661868
דרגה טוראית
מלחמות וקרבות
מלחמת האזרחים האמריקנית

קתאי ויליאמסאנגלית: Cathay Williams; ספטמבר 18441892) הייתה חיילת אמריקאית. האישה האפרו-אמריקאית הראשונה להתגייס לצבא, והמקרה המתועד היחיד של אישה ששרתה בצבא ארצות הברית בהעמידה פנים שהיא גבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה באינדפנדנס שבמיזורי לאב אפרו-אמריקאי חופשי (שאינו עבדים) ולאם בעבדות, מה שהפך את מעמדה החוקי למעמד של שפחה, כמו אמהּ. בשנות התבגרותה עבדה במטעיו של ג'ונסון בפאתי ג'פרסון סיטי. בשנת 1861 כבשו כוחות צבא האיחוד את העיר, בתחילת מלחמת האזרחים האמריקנית. באותה תקופה עבדים שנתפסו הוגדרו כ"סחורה שהוברחה", ורבים מהם נאלצו לשרת בתפקידי תמיכה צבאיים, דוגמת טבחים וטבחיות, כובסים וכובסות או אחים ואחיות. כשהייתה בת שבע עשרה גויסה ויליאמס בכפייה לרגימנט המתנדבים השמיני של אינדיאנה, בפיקודו של קולונל ויליאם פלאמר בנטון (אנ').

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשך מספר שנים לאחר מכן טיילה ויליאמס עם רגימנט המתנדבים השמיני של אינדיאנה, מתלווה לחיילים במסעותיהם ברחבי ארקנסו, לואיזיאנה וג'ורג'יה. היא נכחה בקרב פי רידג' (אנ') ובקרבות הנהר האדום. פעם אחת אף נכחה בקרב בליטל רוק שבו לחמו חיילים שחורים במדי הצבא, ואולי השפיעו על המעשה העתידי שלה, ההתגייסות לצבא כגבר. בהמשך הועברה לוושינגטון די. סי., שם שירתה תחת פיקודו של גנרל פיליפ שרידן (אנ'). כשקרבות נגמרו עברה לשרת במחנה ג'פרסון (אנ').

למרות האיסור על נשים לשרת בצבא, ויליאמס התגייסה לצבא הסדיר ב-15 בנובמבר 1866 בסנט לואיס לשירות צבאי של שלוש שנים, כשהיא מציגה את עצמה כגבר בשם הבדוי "ויליאם קתאי". היא הוצבה ברגימנט חיל הרגלים ה-38. רק על שני אנשים ידוע ששרותה כגבר בצבא היה ידוע להם: בן דודה וחבר, ששירתו שניהם ברגימנט שלה.

מעט לאחר שהחלה את שירותה הצבאי חלתה באבעבועות שחורות, שהתה זמן מה בבית חולים וחזרה ליחידתה, שעברה לניו מקסיקו. ייתכן שבהשפעת האבעבועות, החום הניו-מקסיקני או הצעידה ארוכת השנים, החל גופה להראות סימנים של מאמץ, והיא אושפזה במהירות. כששהתה בבית החולים הצבאי גילה לבסוף מנתח המחנה את עובדת היותה אישה, ודיווח למפקדו. היא הודחה מהשירות הצבאי ב-14 באוקטובר 1868.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הדחתה מהצבא עבדה כטבחית בפורט יוניון שבניו מקסיקו, ולאחר מכן עברה לפואבלו שבקולורדו. היא נישאה, אך הנישואים נגמרו באסון, כשבעלה בורח עם כספה ועדר סוסים. מקום מגוריה הבא היה טרינידד שבקולורדו, שם עבדה כתופרת. ייתכן גם שהיה בבעלותה פנסיון. באותה תקופה התפרסם לראשונה שירותה הצבאי כגבר בציבור. כתב מסנט לואיס שמע שמועות על אישה אפרו-אמריקאית ששירתה בצבא, והגיע על מנת לראיין אותה. סיפורה פורסם בעיתון "The St. Louis Daily Times" ב-2 בינואר 1876.

בסוף 1889 או תחילת 1890 אושפזה בבית חולים מקומי למשך תקופה, וביוני 1891 ביקשה לקבל קצבת נכות בשל שירותה הצבאי. זהות המחלה או הנכות שבעקבותיה ביקשה קצבה אינה ידועה. היו תקדימים להענקת קצבה לנשים ששירתו בצבא – דבורה סמפסון (אנ') ב-1816, אנה מרי ליין (אנ') ומולי פיטצ'ר (אנ') זכו כולן לקצבה על שירותן כגברים במלחמת העצמאות של ארצות הברית. עם זאת, לוויליאמס לא היו חברים בעלי השפעה שיעזרו לה לקבל את הקצבה.

בספטמבר 1891 בחן רופא מטעם משרד הפנסיה האמריקאי (אנ') את מצבה הבריאותי של ויליאמס. מלבד העובדה שסבלה מכאב עצבי ומסוכרת, כל אצבעותיה נכרתו ולא היה ביכולתה ללכת בלי קביים, אך הרופא החליט שאין צורך להעניק לה קצבת נכות. בקשתה נדחתה.[1]

התאריך המדויק שבה נפטרה ויליאמס אינו ידוע לחלוטין, אך ההנחה היא שהיא נפטרה זמן מה לאחר דחיית הקצבה, כנראה מתישהו במהלך 1892. קברה, שככל הנראה היה עשוי עץ, לא שרד את השנים שעברו מאז, ולכן גם מקום קבורתה אינו ידוע.

ב-2016 הוצב פסל עשוי ארד של קתאי ויליאמס, שעליו מידע עליה וגן ורדים סביבו, מחוץ למרכז התרבותי ריצ'רד אלן בלֶוֶונְווֹרְת' שבקנזס.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]