לדלג לתוכן

קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק

קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק
Katedrala Sv. Jakova u Šibeniku
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר 0.1 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג בזיליקה זוטרה, קתדרלה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם יעקב בן זבדי עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Trg Republike Hrvatske 1, 22000 Šibenik עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום שיבניק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1431
תאריך פתיחה רשמי 1536 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Giorgio da Sebenico עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 0.1 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°44′08″N 15°53′21″E / 43.735555555556°N 15.889166666667°E / 43.735555555556; 15.889166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראשים מדברים
פנים הקתדרלה

קתדרלת יעקב הקדוש (קרואטית Katedrala Sv. Jakova u Šibeniku) בשיבניק שבקרואטיה היא קתדרלה קתולית ומושבה של הדיוקסיה של שיבניק. הקתדרלה היא המבנה הידוע ביותר בעיר ומוכרזת כאתר מורשת עולמית.

החזית הצפונית ושלושת האפסיסים

ב-1298 הפכה שיבניק למושב דיוקסיה מכוח בולה של האפיפיור בוניפקיוס השמיני. בשנת 1412 נכבשה העיר על ידי הרפובליקה של ונציה ובניית הקתדרלה החלה ב-9 באפריל 1431, ונמשכה בשלושה שלבים עד אמצע המאה ה-16.

המבנה נבנה בסגנון גותי צפון איטלקי על ידי בעלי מקצוע ונציינים ומקומיים בפיקוחו של פרנצ'סקו די ג'קומו. ב-1441 הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של האדריכל והפסל בן זאדר יוריי מטווייב דאלמטינץ (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ואפסיס. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת כיפה והוסיף לו כיור הטבלה ופסלים. בין אלה הוסיף דלאמטינץ את 72 פסלי הראשי המעטרים את צידו החיצוני של המבנה, והנחשבים למאפיין הידוע ביותר שלו. דאלמטינץ עסק בבנית הקתדרלה עד סמוך לפני מותו ב-1473.

לאחריו, מ-1475 ועד 1505, פיקח ניקולו פיורנטינו על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון הרנסאנס. פיורנטינו החליט על שימוש באבן בלבד וזו הובאה ממחצבה באי בראץ' הפועלת גם כיום. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של מיכאל הקדוש, הקדוש הפטרון של העיר, יעקב הקדוש ומרקוס הקדוש, גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פיורנטינו ב-1505, סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-1536, וב-1555 הוקדשה הקתדרלה. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-1991, אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת 2000 הייתה הקתדרלה לאתר מורשת עולמית.

הקתדרלה שוכנת סמוך לחוף הים, בין ארמון הבישוף לכיכר בה ניצבים גם בית העירייה והלוג'יה. הקתדרלה נחשבת לכנסייה הגדולה בעולם הבנויה כולה מאבן ללא תמיכה של לבנים או עץ. היא בנויה מספינה ושני סטווים, כשבקצה כל אחד מהם אפסיס. מעליה כיפה וגובהו המרבי של חלל המבנה בנקודה זו הוא 32 מטר. מצידה הדרומי צמוד לה חדר מלבושים רבוע ומתחתיו מעבר המוביל אל הבפטיסטריום בצורת קואטרפויל (Quatrefoil), מבנה סימטרי שכולל ארבעה "עלים". שלושת המעברים מופרדים בשתי שורות של עמודים גותיים שכותרותיהם מעוטרות בעיטורים מעולם הצומח. העמודים תומכים בשתי ארקדות מעוטרות במוטיב של עלים ומעליהם שורת פתחים שביניהם עמודים קטנים. אלה תומכים בתורם בקיר אבן פשוט שבו קבועים חלונות, ומעל לקירות אלה מותקנת תקרת המבנה שבנויה כקמרון חבית. בקצה המזרחי של הספינה נמצא בית מקהלה השוכן על בימה מורמת, וגרם מדרגות בצורת חצי עיגול מוביל אליה. המזבח ניצב באפסיס המרכזי מאחורי בית המקהלה.

חזית המבנה הפונה לכיוון מערב מחולקת לשלושה אגפים התואמים את שלושת המעברים שבחלל הפנימי. הדלת מעוטרת בעיטורים העוסקים בנושא יום הדין, ומשני צדדיה חלונות גותיים. מעליה מקובע חלון פרח גותי שהותקן עם הקדשת המבנה ב-1555. משני צדדיה של הדלת הצפונית הפונה אל הכיכר ניצבים שני פסלי אריות הנושאים שני עמודים. על אלה ניצבים בתורם פסליהם של אדם וחוה. לאפסיס המרכזי הקבוע בחזית המזרחית, חמש צלעות בצורת חצי עיגול. 72 פסלי ראשי האדם המעטרים את האפסיס מצידו החיצוני פוסלו לפי פורטרטים של תושבי העיר הבולטים בתקופה, והם ממחישים מצבי רוח שונים. הכיפה המתומנת ניצבת על תוף שבכל אחת משמונה צלעותיו קבוע חלון ביפורי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]