קתקסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קָתֶקְסִיס או הֶטְעֵן[1]אנגלית: Cathexis), הוא מונח בפסיכואנליזה, המתאר מצב או תהליך של הפניית האנרגיה הנפשית והרגשית של האדם לפעילות מסוימת או לאובייקט מסוים. בתהליך זה האדם "מטעין" את האובייקט באנרגיה ליבידינלית ומבטא השקעה נפשית רבה של העצמי שלו באובייקט זה. כמו כן משמש המונח קתקסיס כשם לאנרגיה נפשית זו‏[2].

הרעיון של קתקסיס הוא תאורטי בלבד ואין לו מקבילות נוירולוגיות פיזיות‏[3].

היסטוריה ואטימולוגיה של המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח הוא במילה היוונית העתיקה κάθεξις, שמשמעותהּ הַחְזָקָה או אחיזה. המונח במשמעותו הנוכחית בטרמינולוגיה של הפסיכולוגיה, הוטבע בראשית המאה העשרים[4] על ידי ג'יימס סטראצ'י כתרגום למונח הגרמני שהשתמש בו אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד בכתביו, Besetzung (עיסוק / כיבוש)‏[5]. אולם יש הטוענים כי המונח הוטבע על ידי בן זמנו של פרויד, הפסיכיאטר האוסטרי אברהם בריל[6].

במודל הפסיכוסקסואלי תיאר פרויד כל התנהגות כמבטאת קתקסיס, השקעת אנרגיה ליבידינלית באובייקטים. כך למשל תיאר במונחים אלו את השקעת האנרגיה של אם בתינוקה, או את יחסי ההעברה בטיפול פסיכולוגי בהם מתיק המטופל את הקתקסיס שלו מיחסי התקשרות בעברו ומשקיע אותו במטפל.

נוהגות שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויד הגדיר קתקסיס כהשקעה של הליבידו, וציין לדוגמה איך מחשבות של חלומות מושקעות עם אנרגיה נפשית או רגשית עם כמויות שונות של השפעה. קתקסיס או מטען רגשי עשוי להיות חיובי או שלילי, שמוביל כמה מתומכיו לבטא גם כמו קתקסיס של מורטידו. פרויד קרא לקבוצה של רעיונות מושקעים עם אנרגיה נפשית או רגשית מערכת מורכבת על כל חלקיה.

פרויד לעתים קרובות תיאר את תפקודו של הפסיכוסקסואלי כאנרגיות בתנאים כביכול פיזיים, מייצג תסכול של רצונות יבידינליים, למשל, כחסימה של אנרגיות (מושקעות עם אנרגיה נפשית או רגשית (cathected) שבסופו של דבר יצטברו וידרשו בצורך להשתחרר בדרכים חלופיות. גרסה זו יכולה להתרחש, למשל, בדרך של רגרסיה ו"מושקעות עם אנרגיה נפשית או רגשית מחודשת" של עמדות או קיבועים (פיקסציה) לשעבר, או ההנאה האוטו-ארוטית (autoerotic:גירוי מיני עצמי) (בפנטזיה) של אובייקטים מיניים לשעבר:" אובייקט-cathexes "(ריכוז האנרגיה הרגשית על אובייקט או מושג).

פרויד השתמש במונח "אנטי-קתקסיס" או אישום נגדי כדי לתאר כיצד האגו חוסם מאמצים רגרסיביים כאלה כדי לשחרר קתקסיס של אחד: כלומר, כאשר האגו מבקש להדחיק רצונות כאלה. כמו מנוע קיטור, הקתקסיס של הליבידו אז מצטבר עד שהוא מוצא מוצאים חלופיים, אשר יכולים להוביל לסובלימציה (עידון\ריסון), היווצרות תגובה,או פירושם לפעמים של השבתת הסימפטומים. מ. סקוט פק (M. Scott Peck) מבחין בין האהבה וקתקסיס,עם התהוותו ההתחלתית של קתקסיס בשלב הראשוני של ההתאהבות במערכת יחסים, והתהוות האהבה כמחויבות מתמשכת של אכפתיות ודאגה .

יחסי אובייקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויד ראה בקתקסיס המוקדם של אובייקטים עם אנרגיית ליבידינל כהיבט של התפתחות אנושית מרכזית. בתיאור הנסיגה של cathexes שליווה את תהליך האבלות, פרויד סיפק את התרומה המשמעותית שלו לקרן של תיאורית יחסי אובייקט.

חשיבה דעתנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויד ראה חשיבה כתהליך ניסיוני בכמויות מינימליות של קתקסיס, "באותו אופן כמו שגנרל מזיז דמויות קטנות על מפה".

באשליות (הזיות), זה היה hypercathexis (השקעה מוגזמת של הליבידו או עניין באדם אובייקט או מושג.) של רעיונות שנדחו בעבר כמוזר או תימהוני שהוא ראה כגורם עוקבות פתולוגית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרים טוענים שהמונח מספק פוטנציאל מטעה של אנלוגיה נוירופיזיולוגית, אשר עשוי להיות רלוונטי לקתקסיס של רעיונות, אבל בהחלט לא של אובייקטים.

אי-בהירות נוספת בשימושו של פרויד מתגלה בניגוד בין קתקסיס כעומס מדיד (בלתי מובחן) של הליבידו, וכסוג איכותי וברור של השפעה – כמו "קתקסיס של כמיהה והשתוקקות".

מושגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושגים נוספים שתיאר פרויד בהקשר לקתקסיס:

  • אנטי-קתקסיס - מצב בו קיים מכשול המונע את השקעת האנרגיה הנפשית בפעילות או באובייקט הרצוי, ואת סיפוק הדחפים של האדם. מכשול זה עשוי להיות האגו של האדם ומנגנוני ההגנה שלו, המונעים ממנו להפנות את דחפיו לכיוונים שנתפסים כאסורים.
  • דה-קתקסיס - שחרור האנרגיה הנפשית שהייתה מושקעת באובייקט מסוים (לדוגמה, במהלך תהליך האבל על אדם שמת, משתחררת בהדרגה האנרגיה שהייתה מושקעת בדמותו שאבדה, והמתאבל יכול להשקיעה בקשרים ומערכות יחסים חדשות)‏[7].
  • היפר-קתקסיס - השקעת יתר של האנרגיה הנפשית באובייקט מסוים, הדורשת משאבים רבים ואף עלולה ליצור התנתקות מהעולם החיצוני (לדוגמה, אדם שמתעסק באופן אינטסיבי מאוד בדמות אדם אהוב שמת, ומסרב ליצור תהליך פרידה הדרגתי ממנו; מאפיין את התקופה הראשונה של האבל)‏[7].
  • רה-קתקסיס - נסיגה לכיוון של השקעת האנרגיה הנפשית כפעילויות או אובייקטים מהם נשאבה הנאה בעבר, מעין קיבעון בפעילות התפתחותית קודמת (כגון השקעת אנרגיה בפעילות המאפיינת את השלב האוראלי, המתבטאת בעיסוק-יתר באזור הפה).

אנדוקתקציה ואקסוקתקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אֶנְדוֹקֶתֶקְצְיָה (Endocathection, ובקיצור: Endo) הוא מונח המתאר הפניית יתר של אנרגיה נפשית לפעילותו הפנימית של האדם, למחשבותיו ולרגשותיו. בכך עשוי להיווצר מצב של נסיגה מהחיים המעשיים והתעסקות בחיים התאורטיים (כגון הכללות, רעיונות אמנותיים או דתיים ועוד). היפוכו הוא אֶקְסוֹקֶתֶקְצְיָה (Exocathection, ובקיצור: Exo) - מצב של קתקסיס חיובי והפניית האנרגיה ליבידינלית של אדם אל פעילות חיצונית (למשל עסקים כלכליים והתרחשויות חברתיות או פוליטיות); בכך עשוי להיווצר מצב של נסיגה מהחיים התאורטיים ונטייה חזקה לעסוק בחיים המעשיים.

את המונחים טבע הפסיכולוג האמריקני הנרי אלכסנדר מוריי (Henry Alexander Murray)‏[8], בספרו "Explorations in Personality" ‏(1938)‏[9]. הם נוצרו מההלחם באנגלית endo/exo + cathexis, אך האטימולוגיה של המילה היא מיוונית, שבה המשמעות המילולית של המונח κάθεξις + ἔνδον/ἔξω היא אחיזה פנימית/חיצונית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות ביט-מרום, אישיות - תאוריה ומחקר, אוניברסיטה הפתוחה, 1992 (עמ' 100).
  • Carroll Ellis Izard ‏,Human Emotions (עמ' 193 ואילך).
  • Robert R. Holt‏, Sigmund Freud, Freud Reappraised: A Fresh Look At Psychoanalytic Theory, NY 1989, (עמ' 73)
  • Robert Jean Campbell‏ ,Campbell's Psychiatric Dictionary, Oxford University Press A, 2009
  • Raymond J. Corsini, The Dictionary of Psychology, New York 2002 (עמ' 145).
  • Salman Akhtar, Comprehensive Dictionary of Psychoanalysis, UK 2009 (עמ' 44).
  • * Benjamin B. Wolman, Benjamin B. Wolman, Dictionary of behavioral science, 1989
  • Gary R. VandenBos, A.P.A. dictionary of psychology, American Psychological Association, 2007
  • Ian Stuart-Hamilton, Dictionary of Psychological Testing, Assessment and Treatment, UK 2007 (עמ' 108)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ לדוגמה: Petrūska Clarkson, Transactional Analysis Psychotherapy: An Integrated Approach עמ' 186. וכן * New York 2002, Raymond J. Corsini, The Dictionary of Psychology, עמ' 145
  3. ^ Prentice-Hall, Handbook of developmental psychology, 1982', עמ' 45-50: "The concept of interindividual cathexis is merely a theoretical concept; there are no neurological counterparts to it."
  4. ^ לפי מילון Merriam-Webster השימוש הידוע הראשון במונח זה נעשה בשנת 1922. גם לפי מילון אוקספורד תחילת השימוש במונח נעשתה ב-1920 בקירוב
  5. ^ Daniel Rancour-Laferriere‏, Sign and Subject: Semiotic and Psychoanalytic Investigations Into Poetry, UK 1978, עמ' 21
  6. ^ על פי Carroll Ellis Izard, בספרו Human Emotions המונח הוטבע על ידי בריל: "Bril introduced the term cathexis into the psychoanalytic literature as a translation of Freud's term "besetzung" which connotes a charge or investment of energy
  7. ^ 7.0 7.1 זיגמונד פרויד, אבל ומלנכוליה: פעולות כפייתיות וטקסים דתיים, תל אביב: רסלינג, 2008
  8. ^ Nevitt Sanford, Self & Society: Social Change And Individual Development, New York, 1966 (מהדורת 2009, עמ' 65)
  9. ^ Henry Alexander Murray, Dan McAdams‏, Explorations in Personality, New York: Oxford University Press, 1938 (עמ' 148 ו-210)