קתרין סאליבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קתרין סאליבן
Kathryn D. Sullivan
קתרין סאליבן
אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לידה 3 באוקטובר 1951 (בת 68)
פטרסון ניו ג'רזי
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאית
עיסוקים נוספים גאולוג
תאריך פרישה 2017
זמן שהייה בחלל 22 ימים 04 שעות 49 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 1
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 3 שעות 29 דקות
ביוגרפיה בנאס"א קתרין סאליבן באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
STS-41-G STS-31 STS-45
STS-41-G patch.png Sts31 flight insignia.png Sts-45-patch.png

קתרין סאליבןאנגלית: Kathryn D. Sullivan נולדה ב -3 באוקטובר 1951) היא גאולוגית אמריקאית ואסטרונאוטית לשעבר של נאס"א. קתרין הייתה חברת צוות בשלוש משימות בחלל והאישה האמריקאית הראשונה שהלכה בחלל ב 11 באוקטובר 1984.היא עמדה בראש מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי, ולאחר מכן כיהנה כמופקדת הקתדרה על שם צ'רלס לינדברג במוזיאון האוויר והחלל הלאומי[1] של מכון סמית'סוניאן לשנת 2017 וכיהנה גם כעמיתה בכירה במכון פוטומאק למדיניות מחקרים.

ראשית חייה והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאליבן נולדה בפטרסון (ניו ג'רזי). היא בוגרת משנת 1969 של תיכון ויליאם הווארד טאפט הנמצא במחוז וודלנד, לוס אנג'לס, קליפורניה. הוענק לה תואר ראשון במדעי כדור הארץ מטעם אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז בשנת 1973, ודוקטורט בגאולוגיה מאוניברסיטת דלהאוזי בשנת 1978.[2] בעוד שהייתה בדלהאוזי, היא השתתפה במספר משלחות אוקיינוגרפיות שחקרו את הרצפות של האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 הצטרפה סאליבן לחיל המילואים הימיים של ארצות הברית כקצינת אוקיינוגרפיה, פרשה בדרגת סרן בשנת 2006. היא שימשה כמדענית ראשית במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי. לפני עבודתה בנאס"א, עבדה סאליבן באלסקה כאוקיינוגרפית.

קריירה בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה הראשונה של סאליבן הייתה ב-11 באוקטובר 1984 בפעילות חוץ רכבית במעבורת החלל צ'לנג'ר STS-41-G. סאליבן ושותפה למשימה דייוויד ליסטמה ביצעו 3.5 שעות של הליכה בחלל שבה הפעילו מערכת שנועדה להראות שלוויין יכול להתדלק באמצעות המסלול הכבידתי שלו.[3] במהלך שמונת ימי המשימה, הצוות פרס לוויין קרינה וערך השערות מדעיות על כדור הארץ באמצעות OSTA-3 pallet ופורמט גדול של מצלמות, שבה הראה הלוויין יכולות תדלוק באמצעות דלק ההידרזין במערכת התדלוק המסלולית. בנוסף הם ערכו ניסויים רבים תוך-רכביים כמו גם הפעלת שמונת מכלים ל"מבצעים מיוחדים". STS-41-G השלימה 132 הקפות מסלול סביב כדור הארץ ב-197.5 שעות לפני שנחתה במרכז החלל קנדי, פלורידה ב-13 באוקטובר 1984.

באפריל 1990 סאליבן שירתה בצוות STS-31 ששוגר ממרכז החלל קנדי שבפלורידה ב-24 באפריל 1990. במהלך חמשת ימי המבצע חברי הצוות שיגרו את מעבורת החלל דיסקברי שפרסה את טלסקופ החלל האבל וערכו מגוון ניסויים על חקר גדילת גביש החלבון, התפתחות ממברנת הפולימר, והשפעת חוסר משקל ושדות מגנטיים על קשת יונית.[4] בנוסף הם הפעילו מגוון מצלמות לתצפיות מכדור הארץ.

ב-29 באפריל 1990,[4] לאחר 76 הקפות מסלול סביב כדור הארץ ב-121 שעות, STS-31 נחתה בבסיס חיל האוויר אדוארדס, קליפורניה.

ב-1985 היא הפכה לפרופסור חוץ במקצוע הגאולוגיה באוניברסיטת רייס.[4]

סאליבן שירתה בתור מומחית מטענים בSTS-45, במשימת ספייסלאב הראשונה בהוקרה לMission to Planet Earth של נאס"א. במהלך תשעת ימי המשימה הצוות תפעל 12 ניסויים שהוו את המטען של ATLAS-I. ATLAS-I השיג מערך נרחב של מידות מפורטות בנוגע לכימיקלים באטמוספירה ונכסים פיזיקליים, שבעתיד יתרמו משמעותית להבנתנו על אקלים ואטמוספירה.

בנוסף, זו הייתה הפעם הראשונה שקרן מלאכותית של אלקטרונים שימשה גירוי של פריקה אאוראלית על ידי אדם.[4]

ב-1993 עזבה סליבאן את נאס"א.[3] היא טסה סה"כ בשלושה מבצעים במעבורות חלל ובילתה 532 שעות בחלל.[2]

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזבה את נאס"א, סאליבן שירתה בתור נשיאה ומנכ"לית ב"COSI Columbus" -מרכז מדע בקולומבוס (אוהיו). בנוסף היא ניהלה את מרכז "Battelle" באוניברסיטת המדינה של אוהיו במתמטיקה וחינוך מדעי.

סאליבן התנדבה בתור יועצת מדע לCOSI. תחת עזרתה, COSI התחזקה והגדילה את השפעתה בלימודי המדע ואת המוניטין הלאומי שלה כממציאת משאבי מידע מדעיים מבוססי מחקר.[5]בשנת 2004, סאליבן התמנתה למועצת המדע הלאומית על ידי הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.

ב-2009, נבחרה לכהונה בת שלוש שנים כיושבת- ראש המחלקה על עניינים כלליים במדע והנדסה של האגודה האמריקנית לקידום המדע. בראשון לינואר 2001, הבית הלבן שלח לסנאט את מועמדותה של סאליבן על ידי הנשיא ברק אובמה, להיות עוזרת מזכיר המסחר. סאליבן לראשונה התמודדה בדצמבר 2010, אך מפני שהסנאט לא אישר את מועמדותה ואת מועמדתם של שלל אחרים, הבית הלבן חידש את הבקשה הרשמית למעומדות.

ב-4 במאי 2011, סאליבן אושרה בהסכמת הרוב של הסנאט ומונתה על ידי הנשיא אובמה לעוזרת מזכיר המסחר עבור הבחנה סביבתית וסגנית מנהלת עבור המנהל הלאומי באוקיינוס ובאטמוספירה.[6]

ב-28 בפברואר 2013, בעקבות התפטרותה של ג'יין לובצ'נקו, סאליבן הפכה למזכירת המסחר לאוקיינוס והאטמוספירה.[6]

בראשון לאוגוסט 2013, הנשיא אובמה מינה את סאליבן לתפקיד נשיאת המסחר האוקיינוס והאוטמוספרה, והיא אושרה סופית על ידי הסנאט ב-6 במרץ 2014.[6]

קתרין סאליבן בחליפת החלל


פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1991 קיבלה סאליבן את פרס "Haley Space Flight Award" על ביצועים מכובדים במשימה STS-31 בעת הצבת טלסקופ החלל "האבל" במהלך אפריל 1990.
  • בשנת 2004, סאליבן הוכנסה להיכל התהילה לאסטרונאוטים בארצות הברית וקיבלה את הפרס מפלנטריום אדלר "Women in Space Science Award"
  • בשנת 2014, סאליבן נבחרה להיות חלק מרשימת טיים 100 הכוללת בתוכה את 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם לפי מגזין הטיים.[7]
  • במאי 2015 זכתה סאליבן בתואר הכבוד דוקטור מאוניברסיטת בראון על תרומות רבות למדע, לחינוך וטובת הציבור, ולמחויבותה המתמשכת לשיפור מצב הפלנטה שלנו לדורות הבאים.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. City Unseen: New Visions of an Urban Planet - ספר מאת קתרין סאליבן, מרדית' רבה וקרן סתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קתרין סאליבן בוויקישיתוף
  1. בספטמבר 2015, הציגה סאליבן את הרצאתו של ג'ון ה 'גלן בסדרת "היסטוריה בחלל" במוזיאון הלאומי לחלל האוויר והחלל בוושינגטון, תחת הכותרת "מבט על כדור הארץ: מסע של אסטרונאוטים" - באנגלית
  2. נשים בחלל - באנגלית
  3. רשימת נשים שהיו בחלל - באנגלית
  4. ראיון עם קתרין סאליבן - באנגלית
  5. קתרין סאליבן נואמת - באנגלית
  6. קתרין סאליבן מדברת על "זווית ראייה מהחלל" - באנגלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Former Astronaut and NOAA Administrator Kathy D. Sullivan Named National Air and Space Museum’s Lindbergh Fellow". National Air and Space Museum (באנגלית). 26 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2018. 
  2. ^ 2.0 2.1 Astronaut Bio: Kathryn D. Sullivan (04/2014), www.jsc.nasa.gov
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Kathryn Sullivan | Biography & Facts". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2018. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Sullivan, ‏2009-02-14
  5. ^ Astronaut Bio: Kathryn D. Sullivan (04/2014), www.jsc.nasa.gov
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 magazine, Lauren Morello, Nature. "Former Astronaut Picked to Lead NOAA". Scientific American (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2018. 
  7. ^ Kathryn Sullivan, Time (באנגלית)
  8. ^ "Brown awards six honorary doctorates" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2018.