לדלג לתוכן

קתרין שלייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתרין שלייה
Catherine Chalier
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 באוקטובר 1947 (בת 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת פרנסואה רבלה (1981)
  • אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטורט בצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Scriptures & Spiritualities Award (2010)
  • פרס פרנסין ואנטואן ברנהיים לאמנות, ספרות ומדע (2010)
  • Dagnan-Bouveret Prize (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קתרין שלייה (בצרפתית: Catherine Chalier; נולדה ב־2 באוקטובר 1947) היא פילוסופית ומתרגמת צרפתייה. עוסקת בקשרים בין הפילוסופיה לבין מקורות המחשבה היהודית, ובעיקר בהגותו של עמנואל לוינס. עבודותיה עוסקות גם בהגותם של פרנץ רוזנצווייג וברוך שפינוזה. נחשבת לאחת מהחוקרות הבולטות של הפילוסופיה היהודית בצרפת בת זמננו. היא קיבלה דרגת פרופסור ב-L'université Paris-Nanterre.

שלייה נולדה למשפחה קתולית בצרפת ובהמשך התגיירה. בשנות לימודיה בתיכון הייתה תלמידתה של הפילוסופית אליזבת דה פונטנה. בשנת 1981 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת פריז, תחת הנחייתו של פרנסיס קפלן. עבודת הדוקטורט שלה נשאה את הכותרת: Essai sur l’existence religieuse : judaïsme et altérité ("מסה על הקיום הדתי: יהדות ואחרוּת"). בהמשך כיהנה כפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס, שם קיבלה את התואר פרופסור אמריטה. בין תלמידיה נמנה החוקר כריסטוף שפר, שאת עבודת הדוקטורט שלו הנחתה.

תחומי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלייה מתמקדת בקשר שבין הפילוסופיה המערבית לבין מקורות יהודיים כגון התנ"ך, המדרש, הקבלה והחסידות. היא מרבה לעסוק בשאלות מוסריות, קיומיות ורוחניות מתוך פרשנות פילוסופית למקורות אלו. כתיבתה שואבת השראה מהוגים יהודיים מודרניים, ובראשם עמנואל לוינס, שאת כתביו חקרה וערכה. יחד עם רודולף קאלין ערכה שני כרכים במהדורה הביקורתית של כתביו במסגרת IMEC (המכון לזיכרון מהדורות עכשוויות).

היא כתבה גם על פרנץ רוזנצווייג, שפינוזה ודמויות מרכזיות מהעולם החסידי, כמו ר' צדוק הכהן מלובלין ורבי נחמן מברסלב, תוך הדגשת ההיבטים הרוחניים והאתיים שבהגותו של כל אחד מהם.

ספרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Traité des larmes : fragilité de Dieu, fragilité de l’âme ("מסכת הדמעות: שבריריותו של אלוהים, שבריריותה של הנשמה")

Comme une clarté furtive, naître, mourir (Bayard, 2021)

R. Tsaddoq haCohen de Lublin, La clarté hassidique (Arfuyen, 2022)

Il nous créa à Son image. Un commentaire de la Genèse (Bayard, 2023)

Transmettre de génération en génération, מהדורה מורחבת (Salvator, 2023)

R. Nahman de Bratzlav, la nostalgie hassidique (Arfuyen, צפוי לצאת ב־2024)

שלייה תרמה רבות להפצת ההגות היהודית בצרפת, ולהעמקת הדיאלוג בין מקורות יהודיים לבין הפילוסופיה המערבית. היא נחשבת לדמות מרכזית בהנגשת עולמות התאולוגיה היהודית, החסידות והפרשנות המקראית בשפה פילוסופית עכשווית.