קתרינה שראט
 | |
| לידה |
11 בספטמבר 1853 באדן, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1940 (בגיל 86) וינה, גרמניה הנאצית |
| מקום קבורה |
בית הקברות של היצינג |
| מדינה |
אוסטריה |
| בן או בת זוג |
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה |
| צאצאים |
Anton Freiherr Kiss von Ittebe |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קתרינה שראט (בגרמנית: Katharina Schratt; 11 בספטמבר 1853 - 17 באפריל 1940) הייתה שחקנית אוסטרית אשר בשל מערכת היחסים הארוכה שלה עם פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, נודעה בכינוי "הקיסרית הלא מוכתרת של אוסטריה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שראט נולדה ב-11 בספטמבר 1853 בעיר באדן שבאימפריה האוסטרית. לסוחר בשם אנטון שראט (1804-1883). היו לה שני אחים. מילדות היא התעניינה בתיאטרון וחלמה להיות שחקנית. הוריה ניסו להניא אותה משאיפתה זו ושלחו אותה ללמוד בפנימייה בקלן. בסופו של דבר נכנעו הוריה לתשוקתהושלחו אותה לווינה לקחת שיעורי משחק. בגיל 17 היא הופיעה לראשון בבאדן עיר הולדתה.
ב-1872 היא הצטרפה לתיאטרון המלכותי בברלין ותוך זמן קצר זכתה להצלחה ולפרסום. לאחר מספר חודשים עזבה את גרמניה בעקבות בקשה של וינאים רבים שתצטרף לתיאטרון בווינה. עד מהרה הפכה לשחקנית המובילה בווינה. ב-1879 נישאה לקצין ההונגרי הברון מיקלוש קיס דה איטבה (1852-1909). היא ילדה לו בן אחד, אנטון (1880-1970) אולם התגרשה ממנו זמן קצר לאחר מכן.[1] שראט עשתה מספר הופעות ברחבי העולם ובין היתר בניו יורק לפני שהחלה לעבוד בבורגתיאטר. היא הייתה מהשחקניות הפופולאריות ביותר באוסטריה עד לפרישתה ב-1900 בעקבות חילוקי דעות עם מנהל התיאטרון.[2] אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה הזמין אותה אליו לארמון הארכיבישוף בקרומייז'יז', ופרדיננד הראשון, מלך בולגריה היה ידיד קרוב שלה.
הופעותיה של שראט בבורגתיאטר משכו את תשומת לבו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, ועד מהרה החל במערכת יחסים עמה. יש הטוענים שלמעשה הייתה זו אשתו של פרנץ יוזף, הקיסרית סיסי אשר עודדה את הקשר בין בעלה לבין שראט הצעירה ממנו בעשרים שנה.[3] באותה תקופה נהגה סיסי לצאת למסעות ארוכים, וחיפשה מי שיעודד וישעשע את בעלה בהיעדרה.[4] אחרי רציחתה של סיסי ב-1898 התהדקו היחסים ביניהם. הקיסר בנה עבורה וילה ליד ארמון שנברון, ועוד אחת בבאד אישל, וכן שילם את כל חובות ההימורים שלה. ב-1900 היא ירשה, מבעלה לשעבר, גם וילה נוספת ברינגשטראסה ממש מול האופרה של וינה.
מערכת היחסים בין שראט לקיסר נמשכה כ-34 שנים עד מותו של הקיסר בנובמבר 1916. עם זאת, לא ברור טיב יחסיהם. יש הסוברים ששראט הייתה מאהבת במשרה מלאה של הקיסר, בעוד אחרים סבורים שיחסים אלו היו אפלטוניים בלבד והקיסר הבודד ושבע הטרגדיות היה זקוק בעיקר לתמיכה נפשית.[5] שראט עצמה טענה "מעולם לא הייתי פומפדור". לאחר מות הקיסר היא עברה להתגורר בווילה שלה ברינגשטראסה וב-1920 שיחקה בסרט הגרמני "מלחמת השושן" (Der Ochsenkrieg). בשנות השלושים היא הוצפה בבקשות ובפניות של עיתונאים וסופרים לכתוב את סיפור חייה. עם זאת, היא סרבה בטענה "אני שחקנית, לא סופרת. ואין לי מה לומר". בשנותיה האחרונות נעשתה דתייה מאוד. היא נפטרה ב-17 באפריל 1940 בגיל 86.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קתרינה שראט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קתרינה שראט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Murad, Antol (1968). Franz Joseph I of Austria and His Empire, Empress Elizabeth: Irvington Pub; First Edition. p. 115.
- ^ Merkle, Ludwig (2003). Sissi, the tragic empress: the story of Elisabeth of Austria, Stiebner Verlag GmbH. p. 97.
- ^ Murad, Antol (1968). Franz Joseph I of Austria and His Empire, Empress Elizabeth: Irvington Pub; First Edition. p. 114.
- ^ Merkle, Ludwig (2003). Sissi, the tragic empress: the story of Elisabeth of Austria, Stiebner Verlag GmbH. pp. 97–98.
- ^ תמירה צדקיהו-חסון, טיול באירופה בעקבות הנסיכה סיסי, באתר GoTravel