יצחק הלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ר"י הלבן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (המאה השתים עשרה; מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא. מקום מושבו היה בפראג, ולאחר מכן ברגנשבורג, שם ישב בבית הדין. אחיו היה הנוסע רבי פתחיה מרגנשבורג.

מקור שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינויו הנפוץ ביותר, "ר' יצחק הלבן", בו הוא מופיע בתוספות שלנו ובשאר ספרי הראשונים[1] בא לו כנראה על שם שערותיו הבהירות, אולי כדי לציין את זקנתו[2]; חוקרי יהדות אחרים[3] סבורים שנקרא כן על שם הנהר אלבה (באנגלית וגרמנית: Elbe) בעל המים החיוורים יחסית, אשר מקורותיו בבוהמיה, ארצו של ר"י הלבן. במקורות אחרים כונה ר' יצחק מביהם (בוהמיה)[4], ר' יצחק מפראג[5] או ר' יצחק מרנשפורק (רגנשבורג)[6].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך לידתו המדויק אינו ידוע, אך כיוון שמסתבר שר"י הלבן הגיע לשיבה, שהרי היה זקן ובא בימים בשבתו בבית דינה של רגנשבורג, אם כן היה זמן לידתו בערך בשנת 1120.

כנראה נולד ר"י הלבן בפראג, על שמה ועל שם בוהמיה הוא נקרא במקורות רבים; משם נסע לצרפת ולרגנשבורג. היו שכתבו[7] על סמך ספר האגור (שכתב "והגאון רבינו יצחק הלבן בטלו בגרמייזא"), שר' יצחק הלבן גר גם בוורמייזא, אך אביגדור אפטוביצר כתב שטעות נפלה באגור, וצריך לומר ר' יצחק הלוי, כמו שמצוי במקביל לכך בפרדס ובמחזור ויטרי.

ר' יצחק הלבן שימש ברגנשבורג כאב בית דין קודם שנת תתקמ"ח (1188) יחד עם ר' ברוך ב"ר יצחק תלמיד הריב"ם ור' אברהם ב"ר משה מרגנשבורג, אליהם שלח ר' יואל אבי הראבי"ה פסק בית דין לשם אישור[8]; על התשובה לר' יואל חתומים רק שני הדיינים האחרונים, אולי כיון שר"י הלבן נפטר בינתיים[9]. עם אחד מדייני בית דין זה ברגנשבורג נזכר ר' יצחק הלבן בפסק המובא בשם תוספות קידושין בתשובות אור זרוע[10].

דעה אחרת סוברת שר"י הלבן נולד ברגנשבורג, ומשם הלך לבוהמיה ולפראג ואז חזר דרך צרפת לרגנשבורג, באחרית ימיו. דב גנחובסקי טוען שהסדר הראשון מתיישב יותר עם הידוע לנו, ובייחוד שידוע לנו על עוד אחד מבעלי התוספות שעבר אף הוא את הדרך מפראג לבית דינה של רגנשבורג, רבי יצחק בר מרדכי, תלמיד הריב"א ורבינו תם, שתוספותיו למסכת כתובות מצוטטים בידי ר"י הלבן.

בספר הפסקים[11] מובאת תשובה השייכת לר”י הלבן (כפי שמסתבר מתשובה מקבילה), שם כותב ר"י הלבן: "ובארץ האי שמעתי" (בעוד שבמקבילה כתוב "ובארץ ההיא שמעתי"), והיא אנגליה, ומכאן נראה שר”י הלבן ביקר גם באנגליה.

תוספותיו לכתובות נכתבו אחרי פטירת רבנו תם בשנת תתקל"א (1171), כי רבינו תם מוזכר שם בציון זצ"ל אחרי שמו, ולכן שיער אפטוביצר שר' יצחק הלבן נפטר בין השנים תתקל"א-תתקמ"ח, אך צונץ וטיקוצ'ינסקי[12] זיהו סופר בשם יצחק בן יעקב בשנת 1193 עם ר"י הלבן, ואם כן זמן פטירתו היה לכל המוקדם בשנת תתקנ"ג.

דבריו מובאים בראשונים פעמים רבות, בעיקר בתוספות[13], בראבי"ה, באור זרוע ובמהר"ם מרוטנבורג, וכן במחזור ויטרי[14] וברוקח[15] ובפירוש ר' שמשון משאנץ לספרא[16] וברא"ש[17], וגם להלכה – בהגהות מיימוניות[18] ובטור[19], שם כתוב "ה"ר יעקב בן ה"ר יצחק הלבן", ולדעת אפטוביצר[20] טעות היא, וצריך להיות ר' יצחק בר יעקב, אך גנחובסקי סבור שזהו בנו של ר"י הלבן.

רבותיו, חבריו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר"י הלבן היה תלמיד רבינו תם[21], אך גנחובסקי[22] טוען כי לא היה רבו המובהק. למד גם בבית מדרשו של הריב"א משפיירא, אולי לא מפי הריב"א עצמו[22]. ר"י הלבן החליף מכתבים עם רבינו חיים הכהן מפריז, עם ר' אליעזר בר יצחק מבוהמיה, ועם ר' יואל בר יצחק הלוי, אביו של הראבי"ה; דעתו מובאת גם בוויכוח שהתעורר בעניין בית דין ארעי בקלן, ולדבריו שואלים ר' יהודה בן קלונימוס בן משה ור' יצחק בר דורבילו (ששאלו בקשר למנהגי יהודי רוסיה).

תלמידו היחידי של ר' יצחק הלבן הידוע לנו בשמו הוא ר' יהונתן בר יצחק מווירצבורג, ממורי ר' יצחק מווינה שגם החליף מכתבים עם ר' שמחה בן שמואל משפיירא, שמזכיר את ר"י הלבן כמורו: "ושאלתי את מורי הרב ר' יצחק מביהם, ודן כדברי רבינו תם".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סיבובו" של רבי פתחיה מרגנשבורג בעל המסעות, שהוא המפורסם ביותר משלשת האחים, גומר במלים: "תמו דברי ר' פתחיה, אחיו של הרב ר' יצחק הלבן בעל התוספות, ושל הרב ר' נחמן מרגנשפורק זצ"ל", ור' נחמן זה היה כפי הנראה דיין ברגנשבורג, ונזכר ברשימת שלוחי קהילת רגנשבורג בשנת 1210.

ידוע לנו על בן אחד של ר' יצחק הלבן, ר' יעקב (שכנראה נקרא על שם סבו), הנזכר בהגהות מיימוניות[23] ובטור[19]. הוא מוזכר פעם אחת בשמו המלא ב"אור זרוע"[24] בתוספת הכינוי "מורי", וכנראה שהיה רבו של ה"אור זרוע". מלשונה של השאלה שם נראה שגר או ישב זמן מה בבוהמיה. חכם בשם ר' יעקב בן ר' יצחק שישב בעיר גראן (Gran) בהונגריה נזכר אף הוא ב"אור זרוע"[25] וייתכן שהוא ר' יעקב בן ר"י הלבן. הוא נקרא שם "אדוני ר' יעקב ב"ר יצחק, בר אוריין ובר אבהן".

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוספות ר"י הלבן למסכת כתובות נכתבו כנראה על ידי אחד מתלמידיו בחיי המחבר, לפי הכתובת שבראשם. רוב חידושיו נוגדים בדרך כלל לדעות כל שאר הראשונים, וכמעט תמיד אין דעותיו נדונות ומוזכרות בספרי הראשונים[26]. שלא כדרכו בתוספותיו לכתובות, בתוספות יומא ר"י הלבן בדרך כלל מקצר ומסתפק בביאור העניין ואינו מחדש, וכמעט בכל פיסקא הוא מזכיר את רש"י או את הריב"א; גנחובסקי מניח כי אלו הערות ר"י הלבן כתלמיד הרושם לעצמו את חידושי רבותיו. בספרו מביא גם מבני דורו, כגון רבינו פטר תלמיד ר"ת, ורבינו חיים הכהן מפריז.

קובץ תשובות של ר' יצחק הלבן, בשם זה או דומה לו, היה לפני הראבי"ה המביא ממנו תשובה אחת, ולפני בעל האסופות[27].

שלשה פיוטים מביא דוידזון ב"אוצר השירה והפיוט" שמחברם הוא יצחק בן יעקב, ושניים מהם – המתחילים במלים "אמונת מלכים", ו"ישראל אל" – מצוינים גם על ידי צונץ; מקובל כי מחבר הפיוט "אמונת מלכים" הוא באמת ר' יצחק הלבן[28], כי סליחה זו נתקבלה במנהג פראג ונדפסה בסדר סליחות כמנהג עיר זו כסליחה ליום שני של עשרת ימי תשובה, וסימנה ס"ב, אך באשר לשני אין ראיות לכאן או לכאן.

שני חיבוריו נשתמרו בכתב יד, ותוספותיו על מסכת כתובות נדפסו בתשי"ד (מהדורת הרב פנחס יעקב הכהן, לונדון תשי”ד), והתוספות למסכת יומא, יצאו במהדורת דוב גנחובסקי, שהקדים להוצאתו מבוא מקיף על תולדות ר”י הלבן, המבוסס בחלקו הגדול על המחקרים שהופיעו עד כה, אולם מכיל גם כמה השערות חדשות על מפעלו הספרותי של ר”י הלבן, המיוסדות על ניתוח כולל של שני החיבורים ומקורות נוספים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוספות ר"י הלבן על מסכת יומא, ירושלים תשט"ז, מהדורת הרב דוב גנחובסקי.
  • תוספות ר"י הלבן על מסכת יומא, ירושלים תש"ך, מהדורת הרב פנחס יעקב הכהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באור זרוע, בספר הרוקח, בפירוש המיוחס לר' שמשון משאנץ לספרא, ובראבי"ה, שחיו בדורו ובדור שלאחריו. כינויו זה מופיע גם פעמיים במרדכי (כתובות סימן קנ"ד ובבא מציעא סימן תל"ה), ופעם אחת נזכר בספר זה בצורה אחרת (בהגהות פסחים סימן תקס"ז).
  2. ^ אפרים א. אורבך, "בעלי התוספות", ירושלים, 1986 עמ’ 215, הערה 26, ופרץ תרשיש (אישים וספרים בתוספות, עמ' 27).
  3. ^ ש"י רפפורט, גלעד, ספר מצבות פראג, עמ' 42 בהקדמה.
  4. ^ בספר האמרכל ובראבי"ה.
  5. ^ במרדכי, ובשם ר' יצחק בן ר' דורבילו במחזור ויטרי.
  6. ^ בספר הישר; שם מצוי גם "ת"ו ר"י ב"י" (בסימן צ"ט וסימן רנ"ב) וי"א שזהו ר"י הלבן, אם כי ווייס (תולדות רבינו תם עמוד 20, ודור דור ודורשיו חלק ד' עמוד 342) שיער שהוא ר' יצחק, בנו של רבינו תם.
  7. ^ צונץ וטיקוצ'ינסקי, ובעקבותיהם באנציקלופדיה יודאיקה הגרמנית ובג'ואיש אנציקלופדיה האנגלית.
  8. ^ ראבי"ה כ"י סימן תתרל"א.
  9. ^ אפטוביצר.
  10. ^ סימן כ"ו.
  11. ^ פורסם על ידי ש. אסף בספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס, חלק עברי.
  12. ^ עמ' 376.
  13. ^ יבמות דף ה' ע"ב ודף ע"א ע"ב, כתובות דף ל"ח ע"ב, בבא קמא דף ע"ב ע"א, זבחים דף ע"ג ע"ב.
  14. ^ סימן רע"ה.
  15. ^ סימן שפ"א.
  16. ^ קדושים, פרשה ב' אות י"ח.
  17. ^ מסכת קידושין (פרק א' סימן ל"ה).
  18. ^ הלכות תפלה פרק ט', הלכה י' אות ה'.
  19. ^ 19.0 19.1 אורח חיים סימן תקכ"ו.
  20. ^ מבוא ראבי"ה עמ' 375.
  21. ^ הוא עצמו כותב כן בתוספותיו ליומא דף נ"ט ע"א, וכן הוא בשו"ת מהרש"ל סימן כ"ט, תוס' יבמות דף ה' ע"ב ודף ע"א ע"ב, ובספר הישר סימן תש"ד.
  22. ^ 22.0 22.1 במבוא לתוספות ר"י הלבן על מסכת יומא, ירושלים תשט"ז, עמוד 20.
  23. ^ הלכות יום טוב, פרק א' הלכה ט"ז.
  24. ^ חלק ב' סימן תל"ב.
  25. ^ חלק ב' סימן קי"ב.
  26. ^ דוב גנחובסקי, במבוא לתוספות ר"י הלבן על מסכת יומא, ירושלים תשט"ז, עמוד 27.
  27. ^ הוצאת דזובאס, סימן קס"ח.
  28. ^ צונץ, צור געשיכטע עמוד 313.