רבובנק

**רבובנק**
**Rabobank**
	מטה רבובנק באוטרכט
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1972–הווה (כ־52 שנים)
מיקום המטה	אוטרכט
ענפי תעשייה	שירותים פיננסיים, מימון, בנקאות
מוצרים עיקריים	בנק
	www.rabobank.com

רבובנק (בהולנדית: Rabobank) הוא קואופרטיב הולנדי בינלאומי לשירותים כלכליים ופיננסיים – בנק קואופרטיבי^[1]. הקואופרטיב כולל 136 בנקים עצמאיים, ארגון מרכזי בשם רבובנק-הולנד, וחברות בת נוספות שתחומי התמחותן חופפים את אלו של הבנק. בראשיתו היה רבובנק בנק חקלאי ועד היום הוא מחזיק בנתח שוק של 85%–90% מהשירותים למגזר החקלאי בהולנד. לאורך השנים, הרחיב הבנק את קהלי היעד שלו והתמקד גם בחברות ועסקים קטנים ובינוניים. רבובנק הוא כיום אחד מ-30 המוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר בעולם. נכון ליוני 2012, סך נכסיו מוערך בכ-771 מיליארד אירו והרווח הנקי שלו מסתכם ב-1.3 מיליארד אירו. הוא ממוקם במקום השמיני ברשימת הבנקים הבטוחים העולם. הבנק מחזיק בכ-40% מחשבונות החיסכון בהולנד ו-30% מהמשכנתאות הפרטיות במדינה, ניתנו על ידו. הבנק הוא הבנק השלישי בגודלו בנתח השוק הקמעונאי, ושני בגודלו במספר חשבונות העובר ושב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק נוסד בהשראת בנק האיכרים הראשון שנוסד ב-1864 בגרמניה^[1]. השמועות על המודל הגיעו להולנד בסוף המאה ה-19. באותה התקופה, התקשה המגזר החקלאי בהולנד להשתלב בשוק הקפיטליסטי ורבים מהחקלאים היו נתונים באופן מתמיד תחת סכנה של עוני ופשיטת רגל. בשלב מסוים, הם החליטו לנסות לסייע אחד לשני להשיג גישה למשאבים הדרושים כדי להוציא עצמם מהקושי אליו נקלעו. הם התאגדו יחד, והקימו שני בנקים קואופרטיבים. הראשון נוסד באוטרכט והשני באיינדהובן. במשך עשרות שנים לא התאחדו שני הבנקים, על אף הדמיון ביניהם. הסיבה לכך, טמונה ככל הנראה באי הסכמות על בסיס דת – חברי הבנק באיינדהובן היו קתולים, בעוד שחברי הבנק באוטריכט היו פרוטסטנטים. שוני נוסף בין שני הבנקים בא לידי ביטוי ביחסם לסניפיהם המקומיים. הבנק באיינדהובן נהג במדיניות ריכוזית מאוד, בעוד שסניפי הבנק באוטריכט נהנו מאוטונומיה ומעצמאות כלכלית. שני הבנקים אפשרו לחקלאים גישה למשאבים שנזקקו להם כדי להניע את הייצור, והביאו לשגשוג בקרב המגזר החקלאי במדינה. ב-1972, התאחדו לכדי בנק אחד – רבובנק. הגורמים שהביאו להחלטה על האיחוד: גידול במספר הסניפים שהוביל לתחרות קשה, צמצום הפער האידאולוגי בין שני הבנקים ודרישה גוברת להון בתעשייה ההולנדית שהעלתה את קרנם של עסקי הבנקאות.

בשנות ה-80 הפך הבנק לבנק בינלאומי. ההחלטה על ההתרחבות נבעה בעיקר משאיפתו של הבנק לסייע למגזר החקלאי בעולם כולו, ולא רק בהולנד. כחלק ממגמה זו רכש בשנות התשעים בנקים באוסטרליה ובניו זילנד שזוהו גם הם עם המגזר החקלאי^[2].

ב-2006, ייסדה רבובנק בנק אינטרנטי לחסכונות בלבד שהחל לפעול באירלנד ולאחר מכן הוקמו סניפים שלו גם בבלגיה, ניו זילנד ובאוסטרליה. הקמפיין הפרסומי שנערך במדינות הללו העלה את קרנו של הבנק, ולא רק בתחום החסכונות, אלא גם בתחום ההלוואות. ב-2010, החליט הבנק לאחד את כל הבנקים האינטרנטיים תחת שם אחד – רבודיירקט (Rebodirect). רבובנק השלים את רכישתו של ה-Mid-state bank & trust ב-2007, מה שאפשר לו לפתוח סניפים גם בארצות הברית.

בספטמבר 2006, החל הבנק להנפיק כרטיס אשראי שמתגמל רכישת מוצרים ידידותיים לסביבה. הכרטיס מזהה רכישה של מוצרים פוגעניים וזוללי אנרגיה ויגבה עבור רכישתם עמלות וריביות גבוהות יותר^[3].

בפברואר 2013, חברת הפיננסים היפנית אוריקס רכשה תמורת 2.6 מיליארד דולר את חטיבת ניהול הנכסים של רבובנק^[4].

בינואר 2014, הוגשו כתבי אישום בארצות הברית נגד 3 סוחרים לשעבר ברבובנק בגין חלקם במניפולציה בליבור על הין, במסגרת פרשת שערוריית הליבור. פול רובסון מבריטניה, פול תומפסון מאוסטרליה וטטסויה מוטומורה מיפן הואשמו בקשירת קשר להונאה בנקאית והונאת תשלומים, לפי כתב האישום שהוגש בבית משפט פדרלי במנהטן. ממאי 2006 ועד ינואר 2011, שלושת הגברים ואנשים נוספים בבנק "הסכימו להגיש דיווחי ריבית כוזבים לטובת פוזיציות המסחר של הבנק". בנובמבר 2015, הורשעו שניים מהם^[5].

תהליך ההתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנקים הקואופרטיביים שגשגו כבר מראשית הדרך. הסיבה המרכזית לכך הייתה שבעלי הבנק היו חקלאים בעצמם, ועל כן הכירו טוב יותר מהבנקים בעיר את המגזר החקלאי, ידעו לאמוד ולהעריך בצורה טובה יותר את כושר ההחזר שלהם, ולפיכך להציע ריבית נמוכה יותר.

הבנקים המקומיים נוהלו בצורה אוטונומית על ידי חבריהם. הם דבקו בעיקרון של ניהול ללא שכר, ובחרו את חבר המנהלים מתוכם. היחיד שקיבל משכורת היה הקופאי. הייתה זו משכורת סמלית בלבד, והראיה לכך היא שרוב הקופאים החזיקו במשרה נוספת. משרד הבנק המקומי, היה בשנות החמישים מעין "סלון" של הקופאי ותו לא. בשנות ה-60, עברו רוב הבנקים המקומיים למשרדים חדשים ומודרניים. משרת הקופאי, הוחלפה במשרה של מנהל בנק מקומי. מאז 1998, מנהל הבנק המקומי הוא בנקאי מקצועי, אשר עומד בראש דירקטוריון שחבריו נבחרים מבין חברי הבנק.

אחד הדברים שאפיינו את הבנק מרגע האיחוד, הוא האוטונומיה שישנה לבנקים המקומיים. זו האחרונה תמיד הייתה בעלת חשיבות עליונה, אך מפעם לפעם נאלץ הבנק לקבל החלטות בעלות אופי ריכוזי, ולפגוע בעצמאות הסניפים המקומיים. הסיבה לכך הייתה הצורך לשמור על היכולת להעניק תנאים טובים ולספק שירותים טובים מספיק ללקוחות. הביקוש הגובר של לקוחות למוצרים סטנדרטיים וזמינים באופן נרחב שיחק גם הוא חלק משמעותי בהתפתחות זו.

באופן מסורתי שימש הבנק בעיקר חקלאים ועסקים קטנים. בשנות השישים, גדל בצורה משמעותית מספר הלקוחות הקמעונאיים מה שהביא את רבובנק להיות שחקן מרכזי בתחום חשבונות החיסכון והמשכנתאות בהולנד.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת רבובנק מורכבת מרשת של בנקים מקומיים, מרבובנק-הולנד, ומשורה של חברות בת. באופן רשמי רשת הבנקים המקומיים היא ארגון האם, ורבובנק הולנד הוא ארגון הבן. יחד עם זאת, אחד הדברים המעניינים המאפיינים את הבנק, הוא הדינמיקה הייחודית בין חברת האם וחברת הבת. בעוד שברוב החברות חברת האם היא המכתיבה לחברת הבת את המדיניות, במקרה של רבובנק, הסיטואציה מורכבת יותר. פעמים רבות, דווקא רבובנק-הולנד, על אף היותה חברת הבת, מתערבת בענייניהם של הבנקים המקומיים ופוגעת באוטונומיה שלהם, אף כי באופן רשמי מהווים הם את חברת האם. בעת המיזוג היו חמישה מנגנוני ניהול ברבובנק הולנד:

אספה כללית – בפורום זה מיוצגים הדירקטוריונים של כל הבנקים המקומיים.
ועד מייעץ – פורום זה מורכב מנציגים מהבנקים המקומיים.
הנהלה כללית – הנהלה זו היוותה באופן תאורטי גוף מנהל אוטונומי, אבל בפועל נאלצו חבריה לקחת בחשבון החלטות שהתקבלו במנגנון הרביעי – המועצה המנהלת.
המועצה המנהלת – מועצה מייעצת עצמאית שהיושב ראש שלה גם נכח בישיבות של ההנהלה הכללית.
דירקטוריון מפקח.

ב-2002, הוחלט כי מבנה זה מסורבל מדי וכי יש לערוך בו שינויים. כחלק מהשינויים הללו הוחלט על פירוק המועצה המנהלת. עקב כך קיבלה ההנהלה הכללית את כל הסמכות הקשורה בניהול הבנק. כמו כן, הוגדר מחדש תפקידו של הדירקטוריון המפקח, והובהר כי הפיקוח יערך אך ורק על ידו.