ראביעה בלח'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראביעה בלח'י
לידה המאה ה־10
בלך, אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה בלך
עיסוק משוררת, מחברת, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראביעה בינת כעב אל-קוזדריפרסית: رابعه بنت کعب), הידועה בכינוייה ראביעה בלח'י או זאין אל-ערב (כינוי שמשמעותו "היפה של ערב"), חיה במאה ה-10 לספירה והיא המשוררת המתועדת הראשונה בהיסטוריה של השירה הפרסית החדשה. עד היום, בלח'י מוכרת באפגניסטן כדמות נשית מעוררת השראה, ששברה מוסכמות בשל כתיבתה ובשל סיפור אהבתה לבן המעמד הנמוך יותר.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראביעה בלח'י, בת למשפחת המלוכה של העיר באלח' שבח'וראסאן (כיום, אפגניסטן), חיה במאה ה-10 לספירה. תאריכי לידתה ופטירתה המדויקים אינם ידועים, אך ידוע שהיא שימשה כמשוררת החצר של האימפריה הסמנידית, בתקופת שלטונו של האמיר נאסר השני (914-943).[2]

בלח'י הייתה בת למשפחת מהגרים ערבים שהתיישבו במזרח פרס בתקופת שלטונו של אבו מוסלים (תחילת המאה ה-8). אביה של בלח'י, כעב אל קוזדרי, היה האמיר של באלח'. לאחר מותו, ירש אחיה של בלח'י, הארס, את תואר האמיר של באלח'. לימים, היה זה אחיה של בלח'י שהורה על המתתה.

כנערה, קיבלה בלח'י חינוך מקיף בתחומי האומנות והספרות, כפי שהיה מקובל באותה עת בקרב בני אצולה בח'וראסאן. בלח'י זכתה להערכה על כישוריה כמשוררת כבר בימי חייה ופועלה. אנשי התקופה אהבו אותה ואת שיריה.[1] בלח'י מוזכרת בשיריהם של המשוררים הפרסיים הבולטים של התקופה, רודאקי ועטאר. המשורר בן זמנה, רודאקי, העריך את כתיבתה ואת שליטתה בשפה הפרסית החדשה.

ביוגרפיה ראשונה אודותיה נכתבה בשנת 1220 על ידי זאהיר אוד-דין אוופי בספרו "Lubab ul-Albab" ונערכה מחדש על ידי נור עד-דין דג'אמי.

בלח'י היא אחת מבין קבוצה קטנה של משוררות פרסיות מימי הביניים – תור הזהב של השירה הפרסית החדשה, לאחר 200 שנה של שלטון מוסלמי - שעבודותיהן נשמרו ושרדו. בספרו של המשורר האפגני Ghulam Habib Nawabi, כלולה הביוגרפיה של בלח'י, יחד עם מבחר משיריה.[3]

סיפור חייה ויצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תחילת כתיבתה של בלח'י, הציתה ככל הנראה, התאהבותה בחייל/עבד טורקי בצבאו של אחיה, סיפור אשר הפך לאגדה ונשמר בתרבות האפגנית עד היום. מסופר שבלח'י ראתה לראשונה את החייל/עבד, בקטאש, והתאהבה בו מיד. היא החלה לכתוב לו שירי אהבה ולשלוח לו אותם במכתבים. באחד משירי האהבה ששלחה לאהובה בקטאש, היא הפצירה בו לבקר אותה[4]:

Oh elusive presence, where are you? You are avoiding me. Where are you? Come and let my eyes and heart feast on you, Or if not, take up the sword and end my life

למשמע מילות שיריה, התעורר אצל אחיה של בלח'י חשד שהיא מאוהבת בעבד הטורקי שלו. הוא הורה לאסור את בקטאש, לכלוא את בלח'י בבית המרחץ ולחתוך את ורידיה. לא ידוע אם הדבר הוא אמת או חלק מהמיתוס שנבנה סביב סיפור חייה של בלח'י, אך האגדה הרווחת היא שבלח'י כתבה את שירה האחרון, "אהבה", בדם על קירות בית המרחץ בו נרצחה. שירה האחרון של בלח'י - "אהבה":[5]

I am caught in Love’s web so deceitful None of my endeavors turn fruitful. I knew not when I rode the high-blooded stead The harder I pulled its reins the less it would heed. Love is an ocean with such a vast space No wise man can swim it in any place. A true lover should be faithful till the end And face life’s reprobated trend. When you see things hideous, fancy them neat, Eat poison, but taste sugar sweet

Rabia Balkhi – Afghan Histories Most Respected Women & the First Farsi-Language Woman Poet

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדת חייה של בלח'י, על גרסאותיה השונות, ממשיכה לעורר השראה גם היום. מוסדות חינוך ובתי חולים באפגניסטן, קרויים על שמה (כגון אוניברסיטת Rabia Balkhi Institute of Higher Education וכן בית החולים Rabia Balkhi Women's Hospital, שניהם בעיר קאבול). הורים אפגניים קוראים לבנותיהם בשם ראביעה. קברה של בלח'י (שהיה סגור בתקופת הטאליבן) מהווה מקום עלייה לרגל בקרב צעירים אפגנים.[4] סיפור מותה הטראגי של בלח'י משמש השראה למשוררים פרסיים רבים עד היום ושירתה ששרדה, נלמדת גם כיום, בעל פה, על ידי דוברי השפה הפרסית.

בלח'י הפכה לסמל של אומץ ונחישות נשית בכך שאתגרה את המסורת, התרבות והנורמות החברתיות של זמנה. בלח'י חצתה גבולות של מעמד, החזיקה מקצוע והעזה לנהל מערכת יחסים רומנטית עם אדם זר ממעמד נמוך משלה.

קברה של בלח'י עומד כיום בעיר מזאר-י שאריף, אפגניסטן. במשך מאות שנים, עלו זוגות אוהבים לקברה כדי להתפלל להצלחת הזוגיות שלהם, והתייחסו אל בלח'י כמעין קדושה. כשהטאליבן השתלטו על מזאר-י שאריף, הם חסמו את הגישה לקברה של בלח'י ומנעו מזוגות לעלות ולהתפלל שם.[6]

אזכורים בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראביעה בלח'י, בשל מקומה המרכזי בתרבות הפרסית והאפגנית, הייתה הנושא המרכזי של סרט הקולנוע הראשון באורך מלא שאי פעם הופק באפגניסטן - "ראביעה בלח'י", אשר הופק ב-1974 ועסק בסיפור חייה. היה זה הסרט התקופתי ההיסטורי היחיד שאי פעם הופק באפגניסטן. כשיצא לאקרנים, הצליח הסרט מאוד באפגניסטן ושודר לעיתים בקולנוע ובטלוויזיה. מאז 1990, בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן, נגנז הסרט בשל הסתייגות המוג'הדין מהאופן בו מוצגת דמות נשית חזקה במרכז עלילת הסרט.[7] עותקים של הסרט שרדו את מתקפת משטר הטאליבן על ארכיב ארגון הקולנוע האפגני (AFO) בקאבול, בשנת 1996, שמטרתה הייתה להשמיד אוצרות תרבות אפגניים. מנהלי הארכיב של ארגון הקולנוע האפגני סיכנו את חייהם, החביאו והצילו עותקים של הסרט על חייה של בלח'י, יחד עם אוצרות נוספים של מורשת הקולנוע האפגני.[8] על אף שסלילי הסרט נמצאו ב־2002, במשך שנים רבות לאחר מכן, לא הוקרן הסרט באפגניסטן, בשל הגישות שהמשיכו להיות רווחות באפגניסטן בנושא מעמד האישה.

בהשראת ראביעה בלח'י, פועלת באפגניסטן עמותת "Free Women Writers", אשר מטרתה לקדם שוויון מגדרי, צדק חברתי וזכויות אדם, בעיקר באמצעות כתיבת נשים.[9] בשנת 2013, הוציאה העמותה ספר בשם "Daughters of Rabia",[10] שהוא אנתולוגיה של יצירות של נשים אפגניות, אשר נכתבו בהשראת סיפורה של בלח'י.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Elizabeth C. Reilly and Quirin J. Bauer, Women Leading Education across the Continents: Overcoming the Barriers, Rowman&Littlefield, 2015, עמ' 187
  2. ^ Rabi'ah Quzdari (באנגלית)
  3. ^ Rābi‘ah Balkhī, Library of Congress (באנגלית)
  4. ^ 1 2 https://www.bbc.co.uk/sounds/play/b03k0nkt אתר - BBC. פודקאסט בשם - The Islamic Golden Age, Rabia Balkhi and Mahsati Ganjvi. מאת - Narguess Farzad of SOAS.
  5. ^ Rabia Balkhi – Afghan Histories Most Respected Women & the First Farsi-Language Woman Poet
  6. ^ Ahmed Rashid, Taliban, The Power of Militant Islam in Afghanistan and Beyond, I.B.Tauris, 2000, עמ' 116
  7. ^ Arifa Akbar, Jewel of Afghan cinema saved from the Taliban, INDEPENDENT
  8. ^ Farhad Azad, Rabia Balkhi: Afghanistan's Only Historical Period Film, AfghanMagazine
  9. ^ Free Women Writers, Free Women Writers
  10. ^ dokhtaran-e-rabea. (בפרסית)
  11. ^ Ramin Mazhar, 11 Centuries After the Murder of a Poet, Afghan Women Are Fighting for the Right to Write, Haaretz, ‏14.06.2018