ראדו אלדולסקו

ראדו אלדולסקו
Radu Aldulescu

לידה	17 בספטמבר 1922 פיטיאסקה-פאסריה, מחוז אילפוב, ממלכת רומניה
פטירה	19 במרץ 2006 (בגיל 83) ניס, צרפת
מוקד פעילות	רומניה, איטליה
תקופת הפעילות	מ-1940
שפה מועדפת	איטלקית, רומנית
כלי נגינה	צ'לו
פרסים והוקרה	עיטור הכוכב של רומניה

ראדו אלדולסקו (ברומנית: Radu Aldulescu;‏ 17 בספטמבר 1922, פיטיאסקה, מחוז אילפוב - 19 במרץ 2006, ניס,צרפת) היה צ'לן רומני־איטלקי.

קורות חייו

ילדות ונעורים

אלדולסקו נולד ב -1922 בכפר פיטיאסקה־פאסריה (Piteasca-Pasărea), במחוז אילפוב שבחבל מונטניה ברומניה. הוא היה בן למשפחה בעלת מסורת מוזיקלית ארוכה. סבא רבא שלו היה אנגלוש דיניקו (1838–1905), נגן חליל פאן ממוצא צועני שחיבר את הגרסה הסופית של להיט הלאוטארים הרומנים "צ'וקרליה". סבתו, אחת מארבע בנותיו של אנגלוש דיניקו, הייתה מריה דיניקו שהתחתנה עם פטרה אלינסקו (1869–1947), מלחין ונגן חליל ממחוז מהדינץ שבחבל אולטניה. אימו של אלדולסקו, נטליה אלינסקו, הייתה אחת משתי בנותיהם. אחותה, אאוג'ניה אלינסקו, הייתה מורה לפיתוח קול באקדמיה למוזיקה בבוקרשט. בגיל שש התחיל ראדו אלדולסקו ללמוד נגינה בצ'לו אצל אחי סבתו, דימיטריה דיניקו (1868–1936) שלימד גם בקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה בבוקרשט. אלדולסקו למד גם הוא בקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה בעודו בן 12, עד שנת 1939. הוא סיים את לימודיו עם שלושה פרסי הצטיינות.

הקריירה המוזיקלית

בגיל 18 ניגן אלדולסקו בתזמורת האופרה של בוקרשט וב־1941 ניגן לראשונה בתזמורת הסימפונית של רדיו בוקרשט. בשנים 1950–1964 הופיע כסולן עם הפילהרמונית "ג'רוג'ה אנסקו" של בוקרשט. ב־1964 היה עוזרו של הצ'לן הקטלאני גספר קסאדו והופיע לראשונה בלונדון עם התזמורת הסימפונית של ה־BBC בקונצ'רטו של אנטונין דבוז'אק באותה שנה. אלדולסקו ניגן לעיתים קרובות מוזיקה קאמרית. הוא ניגן בין השאר בטריו עם הפסנתרן ולנטין גאורגיו ועם הכנר שטפאן גאורגיו. מאוחר יותר הוא ניגן בשלישיית "טריו דל'ארקי" באיטליה עם הכנר סלבטורה אקרדו ועם הוויולן לואיג'י אלברטו ביאנקי.

אלדולסקו ואשתו היגרו בשנת 1969 לאיטליה ובשנת 1977 קיבלו את אזרחות איטלקית. אלדולסקו ניגן ברסיטלים למוזיקה קאמרית עם קרלו צקי והופיע כסולן עם תזמורות ומנצחים חשובים ברחבי העולם. אלדולסקו לימד בקונסרבטואר האירופי בפריז, באקדמיות למוזיקה בבזל, במאסטריכט, באקדמיה הבינלאומית למוזיקה על שם יהודי מנוחין בגסטאד (אחרי 1981), במרכז ללימודי מוזיקה בברצלונה ובקונסרבטוריון של פסקארה.

עם תלמידיו נמנו: מרין קזאקו, שרבאן ניקיפור, צציליה ואן הוף, מרייט ואן דייק, ג'מה סרפנטי, אולף טישבירק ופאולו גאיו לימה.

אלדולסקו הקליט אלבומים עם יצירות מאת היידן, ברהמס, צ'ייקובסקי, סן־סנס, דביסי, ג'ורג'ה אנסקו ומלחינים אחרים. הוא לימד כיתות אמן בארצות רבות וכיהן בחבר השופטים של תחרויות בינלאומיות – בין השאר, בתחרות הרביעית הבינלאומית על שם צ'ייקובסקי בשנת 1970. בשנת 1985 יזם אלדולסקו כיתת אמן בקוסטה בראווה והתוודע למוזיקה ולמוזיקאים של קטלוניה. הוא הוציא אלבום עם יצירות של מלחינים קטלאנים, לואיס קלארט ביניהם.

חייו הפרטיים

ראדו אלדולסקו היה נשוי לגלינה (גליה) ולזוג נולדה בת, רודיקה, שחיה בפריז.

פרסים ואותות הוקרה

• 1951 – אמן מצטיין של הרפובליקה העממית הרומנית.
• 1967 – פרס הרייט כהן לצ'לן הטוב ביותר של השנה.
• 1972 – אות מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית – בדרגת אביר־קצין.
• הפרס "סג'יטריו ד'אורו" (קשת הזהב) מטעם העיר רומא.
• הפרס "גונפלונה ד'אורו" לאמנויות הבמה.

הנצחה

בפסטיבל למוזיקה במליאנו־סבינה מוענק פרס "ראדו אלדולסקו" שנוסד לזכרו.

ביבליוגרפיה

• David Cummings International Who's Who of Music and Musicians 2000/2001

קישורים חיצוניים

• ראדו אלדולסקו, באתר MusicBrainz (באנגלית)