ראדו קלפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שי עבאדי, "ללא כותרת" (דיוקן של ראדו קלפר), 2007, שמן על בד

רַאדוּ קְלַפֶּררומנית:Radu Klapper;‏ 14 בספטמבר 1937, בוקרשט, רומניה30 באוקטובר 2006, תל אביב) היה משורר וסופר ישראלי, יהודי יליד רומניה, מבקר אמנויות ומחול.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלפר גדל בבוקרשט בסביבה רב לשונית. בביתו דיברו גרמנית ורומנית. את ילדותו בילה בגן ילדים יהודי שבו דיברו צרפתית, שם גם נולדה זיקתו לשפה ולתרבות הצרפתית שעתידה הייתה ללוותו במשך חייו. למד לתואר ראשון בספרנות ותואר שני בחוג לביקורת ולתולדות הספרות בפקולטה לבלשנות של אוניברסיטת בוקרשט. לאחר לימודיו כתב ופרסם שירה ברומנית בכתבי עת ועבד כמבקר תרבות ואמנות בעיתונות הרומנית.

בשנת 1976 עלה לישראל, למד עברית באולפן והשתקע בתל אביב. בתקופה זו עסק בכתיבת מאמרי ביקורת בתחומי המחול והתיאטרון בעיתונות הלועזית בישראל ובמדינות נוספות (למשל,"Dance in Israel", "Saison de la Danse"), ובמשך שנים אלו פרסם שירה בכתבי עת שונים ובאנתולוגיות שירה בשפה הרומנית.

בשנת 1993 התמנה למנהל הספרייה הישראלית למחול בבית-אריאלה. במהלך עבודתו הפכה הספרייה למרכז חשוב לרקדנים ואנשי מחול ואמנות, שנעזרו בידע הנרחב של קלפר בתחום המחול, התיאטרון, השירה והספרות. כמו כן קיים בבית-אריאלה הרצאות מחול לקהל הרחב.

בשנת 1998 פרסם בעברית את ספר השירה הראשון שלו, "צעדים של צבי". בשנת 2003 פרסם ספר שירה נוסף, "שירים אסורים", ובאותה שנה גם את ספר הפרוזה "יהודים בעל כורחם", כולם בהוצאת שופרא.

שירתו של קלפר היא שירה חושנית מאוד, השואבת את מקורותיה מהשירה האירופית תוך יצירת סינתזה עם הנוף וההוויה הישראלית. שיריו עוסקים ביום-יומי וברגעי החסד והכאב שבו, בקשיי השפה העברית והדיאלוג עמה, ומצד שני היא בוחנת בעין חושנית את היופי הגברי ואת האהבה ההומוסקסואלית על הכמיהה הבלתי ממומשת שבה. לדוגמה, בשיר "מגע": "נָגַעְתִּי בַּמִּלָּה הָעִבְרִית כְּמִי שֶׁנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ שֶׁל בָּחוּר שֶׁפְּגַשְׁתִּיו לַרִאשׁוֹנָה: בַּחֹשֶׁךְ בְּקֹשִׁי רָאוּ אֶת פָּנָיו. / בִּקְצֵה אֶצְבְּעוֹתַי אֲנִי קוֹרֵא אֶת שְׂעָרוֹ, אַךְ מַה שֶׁנִּסְתַּר תַּחַת בְּגָדָיו זָר לִי מְאֹד"

קולו של קלפר היה קול ייחודי בשירה הישראלית ובשירה ההומוסקסואלית המקומית. ייחודו נבע מהעושר והעומק של שלל הדימויים ומכנותו הלירית המיוסרת.

"במהותי," העיד קלפר על עצמו, "אני חניך השירה האירופית. המשוררים שלי במקור ובתרגום, ובלי שום סדר עדיפויות הם ריינר מריה רילקה, ארתור רמבו ופדריקו גארסיה לורקה. אינני יכול שלא להזכיר בהקשר זה גם את ענק הסיפורת של המאה העשרים, מרסל פרוסט. בשם הכנות המצפונית אני מוכרח להוסיף שני שמות של משוררים שאינם מוכרים בישראל, אבל הם משוררים גדולים מאוד בשפה הרומנית: טודור ארגזי, שעליו כתבתי את עבודת המאסטר שלי, ויון בארבו (Ion Barbu), משורר הרמטי עם זיקה חזקה ללבאנט".

ספר הפרוזה של קלפר "יהודים בעל כורחם" הוא מסע חיפוש בשבעה פרקים, כשבעת ימי הבריאה, אחר עקבותיהם של יהודים שאיבדו את יהדותם או התנכרו לה, שכחו אותה או דחקו אותה מתודעתם. היהודי המומר שהפך לנוצרי אדוק ולנזיר והקבור מתחת לגבעה ירוקה ברומניה, ברונו בטלהיים, סימון סיניורה ורומן גארי, הזמרת ברברה, משפחת הבנקאים דה קמונדו, כל אלה ואחרים הם תחנות בדרכו של קלפר לפענוח חידתה של היהדות, זו הגלויה וזו הנסתרת.

ב-30 באוקטובר 2006 נפטר קלפר בתל אביב עקב סיבוכים ממחלת ריאות.

בינואר 2012 עלתה בגלריה "צדיק" ביפו התערוכה "ראדו" של האמן שי עבאדי. התערוכה שעבודותיה נוצרו בטכניקה של צריבה חשמלית על עץ, כללה דיוקנאות של קלפר בתקופות שונות של חייו, חלקם משולבים בקטעים משיריו.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Federația Comunităților Evreiești din România - Acad.Nicolae Cajal, Dr.Hary Kuller Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Editura Hasefer, București 2004, ע' 838, (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) הוצאת הספר, בוקרשט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N.Cajal H.Kuller 2004