ראדזימין
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה | ||
| מחוז | וולומין | ||
| שטח | 23.32 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 14,314 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 52°24′57″N 21°11′03″E / 52.41592°N 21.18415°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://radzymin.pl | |||
ראדזימין (בפולנית: Radzymin) היא עיירה במחוז וולומין שבפרובינציית מזוביה בפולין, צפונית מזרחית לוורשה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראדזימין הוקמה בידי האציל הפולני ראדזימינסקי במאה ה-15, וזמן לא רב לאחר הקמתה הוענקו לה זכויות עיר. עד סוף המאה ה-18 הייתה העיירה בבעלות משפחות אצולה פולניות, ובאמצע המאה ה-17 נפגעה קשות כתוצאה מפלישת האימפריה השוודית. שריפות גדולות שפרצו בעיירה בשנים 1696 ו-1742 בלמו גם הן את התפתחותה.
בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נכללה העיירה בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. מתחילת המאה ה-19 קמו בעיירה מספר מפעלי תעשייה קטנים. באוגוסט 1920, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית, נערך בסמוך לעיירה קרב גדול.
יהודי ראדזימין[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים ישבו בעיירה מראשיתה, ונטלו חלק מרכזי בפיתוחה הכלכלי. בתקופה הפרוסית גדל מספר יהודי העיירה, ובשנת 1897 מנו כ-60% מתושביה. במהלך המאה ה-19 החלה לפעול בעיירה שושלת האדמו"רים של חסידות ראדזימין.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,200 יהודים, כמחצית מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות, של הבונד ושל אגודת ישראל. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיירה מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים. בזמן האדמו"ר רבי יעקב מראדזימין כיהן הרב נפתלי הרצקא לוואזער (ליבזר) כמורה צדק בעיירה. ביתו נישאה לרב חשוב בשם רבי משה מלמד חסיד של רבי ישראל מסטלין (בנו של רב שמשון מלמד רבה של טרנובקה) ששימש תקופה קצרה כשוחט וחזן בעיירה. הוא נפטר בשנת 1912
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים בספטמבר 1939, החלו אלו בחטיפת יהודיה לעבודות כפייה ובשוד רכושם, תוך הטלת סכומי כופר על הקהילה, והוצאה להורג של 14 מנכבדיה. בדצמבר 1940 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, בו נצטוו לענוד סרט זרוע, וממנו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה. בתחילת 1941 הובאו לגטו שבעיירה יהודים שגורשו מיישובי הסביבה וממערב פולין, והצפיפות והרעב בו גברו, תוך התפשטות מגיפות קטלניות. בנובמבר 1941 גודר הגטו.
באביב 1942 הובאו לגטו שבעיירה יהודים מטלושץ' ועיירות נוספות בסביבה, ומספר יושביו הגיע לכ-2,800 איש. ב-2 באוקטובר 1942 פשטו על הגטו שבעיירה שוטרים גרמנים, וניסו לרכז את יהודיו. במהלך האקציה התנגדו לגרמנים יהודים רבים, ואלו נרצחו במקום. בעת זו הצליחו להימלט מהגטו ליערות הסביבה כ-200 יהודים. כ-70 יהודים שולחו למחנה עבודה ליד ורשה, בו חלקם הגדול נרצחו כעבור זמן מה.
למחרת, 3 באוקטובר 1942, שולחו אחרוני היהודים מהגטו שבעיירה בקרונות משא למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחר היהודים שנמלטו ליערות הסביבה ערכו הגרמנים מצוד, בסיוע פולנים מקומיים, ורק בודדים מתוכם הצליחו לשרוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ראדזימין- ספר יזכור לקהילת רדזימין, בספריית העיר ניו יורק
- ראדזימין באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- רדזימין (Radzymin), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "ראדזימין", באתר השטעטל הווירטואלי
- סמואל פישמן ומרטין דין, ראדזימין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 423–425), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
רדזימין (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
