ראובן אברג'ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראובן אברג'ל

רוברט ראובן אברג'ל (נולד ב-26 בדצמבר 1943) הוא פעיל חברתי, ממקימי וממנהיגי תנועת המחאה הפנתרים השחורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברג'ל נולד בעיר רבאט בירת מרוקו. בשנת 1947 היגר עם משפחתו לצרפת. בשנת 1950 עלה עם משפחתו לישראל, לשכונת מוסררה שבירושלים. התחנך כילד-חוץ בחברת הנוער בקיבוץ משמר הנגב. בשנת 1971 נמנה אברג'ל, שלפי דיווחי המשטרה הורשע בעבירות קטנות, עם מקימי תנועת הפנתרים השחורים, ותוך זמן קצר הפך לדמות מובילה בה‏[1].

אחרי התפוררות התנועה, בעקבות מאבקים פנימיים בתוכה ועם גורמים נוספים הועמד אברג'ל לדין יחד עם אחרים ממשפחתו, שנדונו לתקופות מאסר ארוכות, אך הוא זוכה מחמת הספק. בשנות השמונים של המאה העשרים היה אברג'ל מכור לסמים קשים‏[2] אך נגמל. מאוחר יותר החל אברג'ל להיות פעיל בארגוני שמאל שונים ובתנועות מאבק שונות, אשר בחלקן הוא פעיל עד היום, כמו הקשת הדמוקרטית המזרחית. הוא בלט בפעילותו במאבק המחאה הקשור ב"עמק הצבאים". כיום עוסק אברג'ל בעריכת סיורים בשכונת מוסררה, וממשיך במאבקים פוליטיים וחברתיים, בעיקר באמצעות המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית ותראבוט[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גידי וייץ, נמר כפול, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  2. ^ נרי ליבנההפנתר שחזר מהכפור, באתר הארץ, 3 ביולי 2002
  3. ^ שיר-לי גולן, הם כן נחמדים, באתר ynet‏, 8 ביולי 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]