ראובן אהרונוביץ'

ראובן אהרונוביץ
	ראובן אהרונוביץ, 1965
לידה	1902; אוזורקוב, רפובליקת פולין
פטירה	1975 (בגיל 73 בערך)
מדינה	ישראל
עיסוק	סגן ראש העירייה וממונה על תיק הסעד
מפלגה	פועלי אגודת ישראל
	1954–1957; (כ־3 שנים)
	→ יצחק גרשטנקורן משה בגנו ←
	1959–1966; (כ־7 שנים)
	→ משה בגנו שמואל וינברג ←

ראובן אהרונוביץ (ד' בסיון תרצ"ג - ט"ו בתמוז תשל"ה, 30 במאי 1903 – 24 ביוני 1975) היה ראש העירייה השלישי של בני ברק. אהרונוביץ כיהן בתפקידו 10 שנים לא רצופות, בין השנים ה'תשי"ד - ה'תשכ"ו (1954–1966).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו יצחק אהרונוביץ' היה בנם של שמואל ורחל אהרונוביץ' והם גרו באוזורקוב שבפולין. יצחק אביו עלה לארץ יחד עם אשתו לאה פראדל בת עזריאל שטרנפלד. נולדו להם תשעה ילדים והוא נפטר בשנת תרצ"ט. פערל (פנינה) אשתו של ראובן הייתה בת הגביר יהודה אריה לייב פרושינובסקי, בן יעקב קלמן פרושינובסקי, כולם חסידי גור.

עיסוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרונוביץ כיהן כמנהל בנק אגודת ישראל באוזורקוב^[1].

עם הפיכת בני ברק למועצה מקומית נתמנה אהרונוביץ לאחד מ-11 חברי הנהלתה כנציג פועלי אגודת ישראל^[2]. לקראת הבחירות הראשונות למועצה הוא היה ליו"ר ועדת הבחירות והתמודד בראשות הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל^[3].

בשנת 1947 היה רשם לשכת העבודה של הפועלים מטעם פועלי אגודת ישראל. במשך שנים רבות כיהן במועצה, היה סגנו של ראש העיר^[4] וממונה על תיק הסעד. בשנת 1953 החליטה מועצת העירייה על שדרוגו לסגן בשכר דבר שהביא למתיחות בינו לבין ראש העיר גרשטנקורן^[5]. לאחר התפטרות יצחק גרשטנקורן מראשות העיר במאי 1954, הוסכם על רוטציה על תפקיד ראש העיר בינו ובין נציג הפועל המזרחי ולאחר כהונה של חצי שנה בראשות העיר העביר משה בגנו את התפקיד לאהרונוביץ'^[6].

לאחר הבחירות של 1955 המשיך לכהן כראש העיר, אך התפטר בספטמבר 1957 כדי לפנות את התפקיד שוב לבגנו, בהתאם להסכם רוטציה ביניהם^[7]. לאחר הבחירות ב-1959 התחזקה הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ואהרונוביץ כיהן כראש העיר לכל אורך הקדנציה. לאחר בחירות 1965, בהן נחלשה המפד"ל וירדה מארבעה לשלושה מנדטים^[8] חתם אהרונוביץ' הסכם קואליציוני עם המערך והותיר את המפד"ל באופוזיציה^[9]. באוגוסט 1966 התפטר אהרונוביץ מתפקיד ראש העיר והעביר את התפקיד לידי שמואל וינברג^[10].

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבא דבורה (אשת נח הלוי פרום, בן לאה ונפתלי יצחק הלוי פרום, בן שרה וחנוך העניך הלוי פרום). נולדה באוז'רקוב פולין.
רחל (אשת יוסף מלבסקי, בן נחמן דוד מלבסקי, מנכדי האדמו"ר ר' אברהם מצ'כנוב ור' אלעזר הכהן מפלוטוסק (בן זאב וולף הכהן לייפסקער אב"ד מאקעווע, פולטוסק, פלוצק, וסוכטשוב) מח"ס "תשובות מהרא"ך" חתנו של הרב יעקב לוברבוים מליסא).
טובה (אשת יוסף רוזנטל, בן אברהם יצחק רוזנטל, בן צבי יהושע רוזנטל). נולדה באוז'רקוב פולין.
חיה (אשת ר' יצחק צבי {הערשל} נייהוז, בן יעקב יוסף נייהוז). רחל וחיה הן תאומות.
מלכה (אשת ישראל אלעזר הלוי כץ, בן אברהם שמואל הלוי כץ, בן ישראל אלעזר הלוי כץ, בן ברוך מרדכי הלוי, בן יצחק הלוי).

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן אהרונוביץ כתב שני ספרי זיכרונות אוטוביוגרפיים: "יומן פולין" ו"יומן ארץ ישראל", בהם הוא מספר על קורות משפחתו ועל החיים הפוליטיים שלו החל מגיל צעיר. ספרי הזכרונות יצאו לאור בשנת 2023 על ידי נינו הסופר נפתלי פרום בספר אחד ושמו "ראובן אהרונוביץ' חייו ופועלו".

בשנת תשמ"ו - 1986 כתב ר' אברהם טננבוים ספר בן 71 עמודים ושמו "הקברניט הנאמן" אודות ר' ראובן אהרונוביץ' ובו קורות חייו האישיים. (נמצא באתר אוצר החכמה)

לאחר מותו נקרא על שמו קטע מרחוב השומר בבני ברק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק מאיר, על חומותיך בני ברק.
נפתלי פרום, ראובן אהרונוביץ' - חייו ופועלו. הוצאת נפתלי, 2023

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ראובן אהרונוביץ' בוויקישיתוף

יומן פולין(הקישור אינו פעיל), אחת האוטוביוגרפיות של אהרונוביץ', באתר של נינו נפתלי פרום
יומן ארץ ישראל(הקישור אינו פעיל), אוטוביוגרפיה נוספת של ראובן אהרונוביץ', באתר של נינו נפתלי פרום
מודעת ברכה של ראש עיריית בני ברק ראובן אהרונוביץ'
ראובן אהרונוביץ, סוד המשיכה, חרות, 7 בספטמבר 1962

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אוזרקוב, מגילת פולין, ספר זיכרון לקהילת אוזרקוב, עמוד 72
^ ישיבה ראשונה למועצת בני ברק, דבר, 22 באוקטובר 1937
^ על חומותייך בני ברק, עמוד 58
^ ישעיהו אביעם, ה"טריאמוויראט" החולש על בני ברק, מעריב, 19 בינואר 1960
^ גרשטקורן:לא אסבול קופה ריקה, מעריב, 1 בפברואר 1954
^ י. פלד, ירושלים הקטנה - בני ברק, מעריב, 29 באפריל 1955
^ חלופים בראשות בני ברק, מעריב, 2 בספטמבר 1957
^ ישעיהו אביעם, ראש עירית בני ברק שבע רצון מהבחירות - ומשותפיו עד כה, מעריב, 9 בנובמבר 1965
^ ישעיהו אביעם, סערת רוחות ב"ישיבה החגיגית" בה נבחר ראש עירית בני ברק, מעריב, 30 בנובמבר 1965
^ ביום חמישי ייבחר ש. וינברג כראש עירית בני ברק, מעריב, 7 באוגוסט 1966

[1] אוזרקוב, מגילת פולין, ספר זיכרון לקהילת אוזרקוב, עמוד 72

[2] ישיבה ראשונה למועצת בני ברק, דבר, 22 באוקטובר 1937

[3] על חומותייך בני ברק, עמוד 58

[4] ישעיהו אביעם, ה"טריאמוויראט" החולש על בני ברק, מעריב, 19 בינואר 1960

[5] גרשטקורן:לא אסבול קופה ריקה, מעריב, 1 בפברואר 1954

[6] י. פלד, ירושלים הקטנה - בני ברק, מעריב, 29 באפריל 1955

[7] חלופים בראשות בני ברק, מעריב, 2 בספטמבר 1957

[8] ישעיהו אביעם, ראש עירית בני ברק שבע רצון מהבחירות - ומשותפיו עד כה, מעריב, 9 בנובמבר 1965

[9] ישעיהו אביעם, סערת רוחות ב"ישיבה החגיגית" בה נבחר ראש עירית בני ברק, מעריב, 30 בנובמבר 1965

[10] ביום חמישי ייבחר ש. וינברג כראש עירית בני ברק, מעריב, 7 באוגוסט 1966

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

דגל ישראל ראשי מועצת ועיריית בני ברק
ראשי ועד המושבה	יצחק גרשטנקורן 1924–1934 • רב העיר הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר 1937–1934
ראשי מועצה מקומית	יעקב פרבשטין 1939–1937 • יצחק גרשטנקורן 1949–1954
ראשי עירייה	יצחק גרשטנקורן 1949–1954 • משה בגנו 1954 • ראובן אהרונוביץ' 1957–1954 • משה בגנו 1957–1959 • ראובן אהרונוביץ' 1959–1966 • שמואל וינברג 1966–1968 • שמעון סירוקה 1968–1969 • ישראל גוטליב 1969–1974 • יצחק מאיר 1974–1976 • ישראל גוטליב 1976–1978 • שמואל וינברג 1978–1983 • משה אירנשטיין 1983–1991 • ירחמיאל בויאר 1991–1993 • משה אירנשטיין 1993–1995 • עמוס מר-חיים (יו"ר ועדה קרואה) 1995–1998 • מרדכי קרליץ 1998–2003 • ישכר פרנקנטהל 2003–2008 • יעקב אשר 2008–2013 • אברהם רובינשטיין (מ"מ) 2013 • חנוך זייברט 2013–2018 • אברהם רובינשטיין 2018–2024 • חנוך זייברט 2024–מכהן