ראובן בן חורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן בן חורין
אין תמונה חופשית
לידה 20 באוקטובר 1926 (בן 93)
בויטן
מדינה גרמניה
מקום מגורים חיפה
השכלה משפט וכלכלה
שנות הפעילות 19601995
מקצוע שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שופט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראובן בן חורין (נולד ב-20 באוקטובר 1926 בבויטן שבגרמניה) הוא שופט לשעבר בבית משפט השלום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן בן חורין נולד בגרמניה בשנת 1926. בשנת 1935 עלה ארצה עם משפחתו שהתיישבה בחיפה. אחיו של אלישיב בן חורין, שהיה דיפלומט ושגריר ישראל בגרמניה.

כשהיה תלמיד ביסודי, המצב הכלכלי במשפחתו נפגע, הוא נאלץ להפסיק את הלימודים ועבד במכונאות במשך 5 שנים, עד לפרוץ מלחמת השחרור. בשנת 1943 גויס ל"הגנה" בה שירת כמפקד מחלקה עד למלחמת השחרור. מקום המדינה ועד לשנת 1953 שירת בצה"ל. בשנת 1952 השלים את לימודי התיכון בבית הספר האקסטרני בצה"ל.

כשסיים את בחינות הבגרות, הוא עבר ללימוד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, בשלוחת תל אביב של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל עבד לפרנסתו. ב-1958 סיים את הלימודים.

עם סיום לימודיו לתואר התמחה במשרד עו"ד בחיפה ובמאי 1960 קיבל את הרישיון לעסוק במקצוע עריכת דין.

ב-1960, החל לעבוד בתפקיד פרקליט בפרקליטות מחוז חיפה והצפון.

מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בחיפה (1974). בשנת 1977 מונה לכהונה בפועל של שופט בבית המשפט המחוזי בנצרת. בתאריך 16 ביולי 1995 פרש לגמלאות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן חורין נשוי ואב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.