ראובן גרוזובסקי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש להוסיף תאריכים לועזיים ולהנגיש את הערך לקהל כללי. | |
 | |
| לידה |
1886  |
|---|---|
| פטירה |
1958 (בגיל 72 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 1958 |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז, 1886, מינסק - כ"ב באדר ה'תשי"ח, 1958, ארצות הברית), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במינסק, לרחל לאה, בתו של הרב אברהם יורקנסקי רבה של סוירזנה ולרב שמשון גרוזובסקי, דיין ומורה הוראה במינסק. הוא למד במינסק ב'קיבוץ' שבבית הכנסת זבחי צדק, ואחר כך בישיבת סלובודקה שבליטא.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התפזרה הישיבה וחלק מתלמידיה גלו לקרמנצ'וג, שם נשא את חיה שרה מרים, בתו של הרב ברוך בר ליבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק. אחרי נישואיו נתמנה לר"מ שני בישיבתו של חותנו, והיה אחראי על הניהול הכספי עד ראשית מלחמת העולם השנייה. בשנת תרפ"א עברה הישיבה לווילנה, ובשנת תרפ"ו לקמניץ. בשנת תרפ"ט הגיעה הישיבה למשבר כלכלי והוחלט על נסיעה לארצות הברית לשם גיוס כספים. במשך כשנה ומחצה נדדו החותן והחתן ברחבי ארצות הברית, והצליחו במידה רבה. אחר כך חזרו לקמניץ, והמשיכו בהרבצת תורה.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת ברית המועצות לפולין, גלתה הישיבה לווילנה, שעדיין הייתה חלק מליטא העצמאית. זמן קצר אחר כך נפטר חותנו הרב ברוך דוב ליבוביץ, והישיבה המשיכה בראשותו יחד עם גיסיו הרב משה ברנשטיין והרב יעקב משה ליבוביץ. הם עברו לראסיין, פרוור של וילנה[דרושה הבהרה], ושם התקיימה הישיבה עד החורף של שנת תש"א (1940–1941). בתש"א היגר לארצות הברית[1], ושם התמסר להצלת בני הישיבה, במסגרת ועד ההצלה בניו יורק. כמו כן עסק במשלוח חבילות עזר וסיוע לתלמידים שהוגלו לסיביר. אחר המלחמה נתמנה לראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק במקומו של הרב שלמה היימן שנפטר אז, ובמקביל נתמנה לראש ישיבת בית מדרש עליון שבמונסי, ניו יורק, שנוסדה ידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ. כן כיהן כראש מועצת גדולי התורה שעל ידי אגודת ישראל באמריקה.
בב' בניסן תשי"א נפטרה אשתו, ובסוף אותה שנה נפגע בתאונת דרכים שגרמה אחר כך להתקף לב, לשבץ ולשיתוק עד פטירתו.
חתניו הם הרב דן אונגרישר, שהתמנה תחתיו לראשות ישיבת בית מדרש עליון, והרב לוי קרופני, ראש ישיבת "תורת אמת" בניו יורק. בנו חיים הוא חותנו של ראש ישיבת תורה ודעת הנוכחי, הרב יצחק ליכטנשטיין.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חידושי רבי ראובן, על מסכתות הש"ס הישיבתיות, ג' חלקים, ח"א, ניו יורק, ה'תשכ"ה, ח"ב, ניו יורק, ה'תשל"א, ח"ג, ניו יורק, ה'תשמ"ה
- חידושי רבי ראובן, על מסכת מקוואות, ניו יורק, ה'תשנ"ד
- בעיות הזמן, בני ברק, ה'תשל"ב
- מאמרי רבי ראובן, על התורה, מונסי, ה'תשס"ד
- שיחות רבי ראובן, שיחות ודרשות, מונסי, ה'תשס"ו
- לב ראובן, שיחות ומאמרים על התורה, ישראל, ה'תשע"ט
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרביצי תורה ומוסר, ח"ג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ראובן גראזאווסקי שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 22, באתר HebrewBooks
- הרב מרדכי מנחם וינגורט, "קוים לדמותו של רבי רפאל ראובן גרוזובסקי", ישורון, כא (ניסן תשס"ט), עמ' קז–קצו.
- רבי רפאל ראובן גרוזובסקי, קברו ופרטים נוספים באתר kevarim.com (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דרישות שלום מגדולי ישראל, הצופה, 20 בפברואר 1941