ראובן דינאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ראובן דינְאֵל (22 באוקטובר 1956 - 26 בפברואר 2016) היה איש המוסד ודיפלומט ישראלי. כיהן כשגריר ישראל באוקראינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינאל נולד ב-22 באוקטובר[1] 1956 בווילנה שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית (כעת בליטא) להורים שהגיעו לעיר לאחר אווקואציה במהלך מלחמת העולם השנייה מאודסה ומקומארנו. בשנת 1969 עלה עם הוריו לישראל והמשפחה התיישבה בחיפה. בסיום שירותו הצבאי, שאותו עשה באמ"ן, למד מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, ולאחר מכן שירת במוסד.

בתחילת שנות ה-90 הצטרף למשרד החוץ ונשלח לרוסיה, שם היה יועץ בשגרירות הישראלית וראש שלוחת המוסד במוסקבה. בשנת 1996 הוכרז כאישיות בלתי רצויה ברוסיה וגורש ממנה לאחר שנחשף כי קיבל תצלומי לוויין מסווגים של המזרח התיכון מקצינים רוסים. עם שובו לארץ שירת ב"נתיב", שהייתה אחראית על העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר כראשה האחרון.

בשנת 2003 מונה על ידי שר התחבורה אביגדור ליברמן לממונה על הקמת מסוף הכרמל בנמל חיפה, ולאחר מכן לסמנכ"ל חברת נמלי ישראל. בשנת 2009 אישרה הממשלה מינויו לשגריר הישראלי הראשון בטורקמניסטן, אולם טורקמניסטן העבירה מסרים לישראל כי היא אינה מוכנה לקבל אותו בשל שירותו במוסד.[2] בין השנים 2014-2011 היה שגריר ישראל באוקראינה.

נפטר ב-26 בפברואר 2016 אחרי מאבק במחלת הסרטן. ראובן השאיר אחריו אישה - אלונה ושלושה ילדים[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]