ראובן יפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן יפת
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 1 בינואר 1935 (בן 85)
תימן
עמדה מגן ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19551964 הפועל פתח תקווה 159 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראובן יפת (נולד ב-1 בינואר 1935) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בהפועל פתח תקווה בשנות החמישים והשישים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן יפת נולד בתימן ועלה לישראל עם משפחתו כשהיה בן חצי שנה. עד לסיום שירותו הצבאי לא שיחק כדורגל במסגרת מסודרת, אלא רק בשכונה. כשבועיים לפני סיום השירות שיחק יפת במדי נבחרת פיקוד ההדרכה, לצידו של נחום סטלמך, במסגרת גביע הרמטכ"ל. קבוצתו זכתה בגביע, ויפת היה אחד המצטיינים. לאחר מכן קיבל הצעות ממספר קבוצות, ולבסוף בחר בהפועל פתח תקווה עקב המלצתו של חברו יעקב קרלינסקי, שאימן במחלקת הנוער של הקבוצה.

יפת החל לשחק בהפועל פתח תקווה לקראת סיום עונת 1955, בה זכתה באליפות ראשונה בתולדותיה. שנתיים לאחר מכן הוסיפה הקבוצה גם את גביע המדינה לארון תאריה. בין עונת 1958/59 ל-1962/63 זכתה הפועל פתח תקווה בחמש אליפויות רצופות, שיא שלא נשבר עד היום (נכון לשנת 2020). יפת היה אחד השחקנים היציבים בקבוצה באותן שנים - מתוך 110 משחקים שנערכו בעונות האליפות, הוא פתח בהרכב ב-103. רק השוער יעקב ויסוקר שותף ביותר משחקים בפרק זמן זה. בעונת 1964/65 עזב את הפועל פתח תקווה ועבר להפועל נחליאל מהליגה השנייה, שם שימש כמאמן-שחקן.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת האימון של יפת הייתה קצרה למדי. לאחר ששימש כמאמן-שחקן בהפועל נחליאל, עבר לאמן את מכבי בת ים. כעבור זמן קצר נאלץ לעזוב בעקבות סכסוך עם הנהלת הקבוצה - הוא הוציא את השחקן המוביל של הקבוצה מההרכב לאחר שעישן תוך כדי משחק, וחברי ההנהלה הודיעו לו כי הצעד לא מקובל עליהם. בעקבות זאת עזב והחליט לפרוש מאימון. בהמשך עבד כטכנאי בחברת טלפונים, תפקיד שקיבל בזמן ששיחק בהפועל פתח תקווה, עד שיצא לפנסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]