ראובן ליף
 | |
| לידה |
1889 קרמנצ'וג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
? ארצות הברית |
| שם לידה | ראובן ליפשיץ |
| לאום | אמריקאי |
| תחום יצירה | עיצוב גרפי, עיצוב, באטיק |
  | |
ראובן ליף (ליפשיץ) (באנגלית: Reuben Leaf (Lipschitz); 27 באוגוסט[1] 1889[1] רוסיה (אוקראינה) – ?) היה צייר, מאייר, גרפיקאי וטיפוגרף עברי שחי בניו יורק.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראובן ליף נולד בשנת 1889 בקרמנצ'וג שבפלך פולטבה ברוסיה (כיום אוקראינה), בנם של טריינה (לבית קוֹבּרינֶץ) וברוך-ליב ליפשיץ.[1] גדל בעיירה פינסק (רוסיה הלבנה). למד באקדמיה הקיסרית לאמנות (אנ') בווילנה. עלה לארץ ישראל והיה אחד התלמידים הראשונים של האקדמיה בצלאל בירושלים, מורה במוסד וראש מחלקת מחלקת הצריבה (באטיק) על עץ מתכת שנפתחה ב"בצלאל" ב-1912 ועמד בראשה עד שנת 1916.[2] בין היתר יצר מדליוני-תצריב של מגדל דוד, יד אבשלום ודיוקן הרצל.[3][4] לאחר מכן, ככל הנראה על מנת לחמוק מגיוס לצבא האימפריה העות'מאנית בעת מלחמת העולם הראשונה,[5][6] היגר לארצות הברית ועבד שם כמאייר וגרפיקאי. במגרת זו עסק באיור ספרי ילדים[7] ובתי כנסת.[8]
ראובן ליף עסק באיסוף גופנים עבריים וחיבר קטלוג מקיף, ראשון מסוגו בשם אוצר אלף-ביתים: מימי קדם עד זמננו, שכלל שבעים גופנים עבריים, חלקם עתיקים וחלקם מודרניים. בשנת 1950 ראתה אור מהדורה של הקטלוג בהוצאה עצמית ("הסטודיה של ראובן ליף, 324 מזרח רחוב 18, ניו־יורק, נ.י.") עם טקסט הסברי בעברית ובאנגלית.
בשנת 1965 היה יועץ לתערוכת ז'בוטינסקי שנערכה בניו יורק.[9]
בתו, נעמי ליף הלפרן (Noami Leaf Halpern; נולדה ב-1914), הייתה רקדנית. ב-1934 הופיעה ב"שגיונות זיגפלד" בניו יורק, וב-1935 הגיעה לשהות בארץ ישראל ושיתפה פעולה עם יוסף גולנד בתיאטרון "המטאטא".[10][6][11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האוצר של ליף – ״אוצר אלף ביתים״, הלשכה לטיפוגרפיה עברית
- אוצר אלף-ביתים: מימי קדם עד זמננו
- "ראובן ליף", בתוך: ב. האָפמאַן (צביון) (עורך), טויזנט יאָר פּינסק, ניו יורק 1941, עמ' 326–327 (ספר יזכור לקהילת פינסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 350–351)
ראובן ליף, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Who's who in American Jewry, 3, 1933, p. 598.
- ^ Dalia Manor, Art in Zion: The Genesis of Modern National Art in Jewish Palestine p. 203-204 note 38
- ^ קופסה תוצרת "בצלאל", 1912 – עבודת צריבה, קדם (בית מכירות פומביות)
- ^ יצירותיו באוסף מוזיאון ישראל
- ^ ברשימת "הקרואים אל הצבא" שהתפרסמה בעיתון החרות שראה אור בירושלים ב-2 במרץ 1916 מופיע תושב ירושלים בשם ראובן ליפשיץ (שורה 7 שם שלישי). בהודעה נרשם שהמופיעים בה "צריכים לבוא תיכף ומיד אל הז'נדרמריה... ומי שלא יבוא יסבל את תוצאות המאון"
- ^ 1 2 בין הבאים, דואר היום, 14 במרץ 1935
- ^ למשל "בת מלך ארם", עיבוד של אברהם יצחק איגוס ודניאל פרסקי לסיפורו של חיים נחמן ביאליק, "אגדת שלושה וארבעה"
- ^ Communings of the Spirit: The Journals of Mordecai M. Kaplan, 1913–1934, ed. Mel Scult, 1, Detroit, Mich.: Wayne State University Press and The Reconstuctionist Press, 2001, p. 315 note 1.
- ^ כך קמה תערוכת ז'בוטינסקי, חרות, 16 ביוני 1965
- ^ דברי הסבר לשיר "תל אביב", זמרשת באתר הספרייה הלאומית
- ^ עליה ראו עוד: Lifetime Achievement Award, Kolenu – Our Voice, Bulletin of the Jewish Federation of Ulster County, June 2014, p. 3; Violet Snow, A good life centenarian, Hudson Valley One, July 6, 2014; Noami Leaf Halpern's Oral History, interviewer: Christa Whitney, the Yiddish Book Center’s Wexler Oral History Project, January 27, 2017; ותמונותיה באתר של פרנקו ווגט.