ראובן מרחב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן מרחב

ראובן מרחב (נולד בתל אביב ב-9 בפברואר 1936) הוא בכיר במוסד, לשעבר. מנכ"ל משרד החוץ בשנים 1989–1991. מזרחן ודיפלומט.

מרחב, בנם של הורים שנמלטו מגרמניה הנאצית, מכהן כיום כנשיא ה-11 של ארגון יוצאי מרכז אירופה וחבר מועצת המנהלים של ועידת התביעות למען העם היהודי. שני תפקידים אלה בהתנדבות.

עמית במכון ירושלים לחקר ישראל. במסגרת זו היה שותף בהכנת מסמכי יסוד על דרכים להסדר בעיית ירושלים ונקרא על ידי ראש הממשלה אהוד ברק כיועץ לוועידת קמפ דייוויד ביולי 2000. חבר ועדת טירקל לחקר אירועי המשט לעזה (2010).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן מרחב, בוגר תואר שני בלימודי היסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובוגר החוג לשפה וספרות ערבית והיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים (1956–1961).

נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל בשנים 1959–1960 ופעיל בתנועת הסטודנטים 'הבלתי תלויים'. ממייסדי 'פי האתון', ביטאון הסטודנטים באוניברסיטה העברית.

בוגר תיכון חוגים החיפאי; חבר גרעין קיבוץ דביר בנגב. התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל ובסיירת צנחנים בתקופת פעולות התגמול.

פעילות ביטחונית ומודיעינית - אתיופיה, קניה, איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת בקהילת המודיעין בין השנים 1961–1983. בשב"כ, התמחה בסיכול מודיעין המזרח אירופאי בישראל, שירת כראש מחלקת איסוף מודיעין, הסגן הממונה על הביטחון במשרד החוץ ושליח השב"כ בחברת הנפט הלאומית האיראנית.

במוסד, שירת כסגן ראש השלוחה באדיס אבבה, באתיופיה; ראש שלוחת המוסד בניירובי, בקניה ובתפקיד בכיר בשלוחת המוסד בטהרן, באיראן לפני נפילת השאה'. לאחר מכן כיהן בתפקיד מטה בכיר.

התמחה בקרן אפריקה ובמזרח התיכון וזאת בתקופה בה הוביל בן-גוריון את תורת הפריפריה.

משרד החוץ - לבנון, סין, מבצע שלמה, טאבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983 נשלח כראש נציגות משרד החוץ בביירות במהלך מלחמת לבנון.

בשנים 1985–1988 כיהן כקונסול הכללי של ישראל בהונג קונג משם פעל לטוויית הקשרים בין ישראל להרפובליקה העממית של סין טרם כינונם של קשרים דיפלומטיים.

מנכ"ל משרד החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונה למנכ"ל משרד החוץ בתקופת השר משה ארנס וכיהן בשנים 1989–1991. בעת כהונתו הושלם כינון הקשר של ישראל עם סין: ב-1990 הקים מרחב מרכז אקדמי בבייג'ינג, שהפך בסופו של דבר לשגרירות ישראל (ינואר 1992). במהלך כהונתו, ניהל מרחב את המשא ומתן עם מצרים על הסכם טאבה (1989) והניח את היסודות המדיניים למבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה (1990-1991).

מנכ"ל משרד הקליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כהונתו במשרד החוץ מונה למנכ"ל משרד הקליטה בו כיהן בשנים 1991–1993 והוביל את מאמץ הקליטה של העלייה מאתיופיה.

פעילות ציבורית והתנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחב המשיך לפעול למען קליטת עולי אתיופיה ב'פרויקט הלאומי של עולי אתיופיה' – לקידום החינוך בקהילה.

כיהן כנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.

היה יו"ר מייסד של הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

מכהן כיו"ר נשיאות 'ארגון יוצאי מרכז אירופה' מאז 2005 וחבר מועצת המנהלים של בועידת התביעות - הגוף היהודי הבינלאומי המופקד מאז 1951 על התביעות החומריות היהודיות נגד גרמניה.

מאז 1991 הוא עמית במכון ירושלים לחקר ישראל, שותף בהכנת מסמכי יסוד על דרכים להסדר בעיית ירושלים ונקרא על ידי ראש הממשלה אהוד ברק כיועץ לוועידת קמפ דייוויד ביולי 2000.

פעילות אסטרטגית ואקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר צוות ומדריך במכון לחקר תורת המערכה של צה"ל (מכון דדו) (1997–2004).

הדריך בתוכנית למוסמכים במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בשנים 2006–2008.

חבר בהנהלת המועצה לשלום ולביטחון.

חבר ועדת טירקל לחקר אירועי המשט לעזה (2010).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]