ראובן פאונץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן פאונץ

ראובן פַּאוּנְץ (Ruben Pauncz; נולד ב-8 באוגוסט 1920) הוא פרופסור אמריטוס לכימיה תאורטית בטכניון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאונץ נולד בהונגריה. אביו, רופא וטרינר, נפטר בהיותו בן שנתיים, והוא התחנך בצל סבו, שהיה רופא כללי. את לימודיו התיכוניים סיים בעיר סגד, ובשנים 19381944 למד באוניברסיטת סגד וסיים לימודי דוקטורט בכימיה. בתקופת לימודיו כבר ענד טלאי צהוב, וזמן קצר לאחר סיום הלימודים פלשה גרמניה הנאצית להונגריה ופאונץ נשלח למחנה עבודה באוסטריה. בסיום המלחמה שב לסגד והיה למרצה ומרצה בכיר במחלקה לפיזיקה תאורטית של האוניברסיטה.

בשנת 1956 הבריח עם אשתו ההרה ובנו הבכור את הגבול ההונגרי והמשפחה עלתה דרך אוסטריה לישראל. תוך זמן קצר נקלט כמרצה בכיר בסגל הטכניון והתיישב בחיפה. בשנת 1960 השתלם בשוודיה, ובשובו התמנה לפרופסור חבר. כעבור שנתיים היה לפרופסור מן המניין. פאונץ היה מרצה פעיל בטכניון עד פרישתו לגמלאות בשנת 1985, ובמשך למעלה משני עשורים היה מרצה אורח באוניברסיטאות בשוודיה ובפלורידה. שש שנים לימד במכון ויצמן למדע.

בשנת 1969 נבחר לאחד מ-25 חברי האקדמיה הבינלאומית למדע המולקולרי הקוואנטי והיה לחבר הראשון בה מישראל.

פאונץ פרסם 5 ספרים מקצועיים ועשרות מאמרים.

תלמידו לתואר ראשון, אריה ורשל, זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 2013.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.