ראובן פכר
 | |
| פכר במדי נבחרת ישראל 1953 | |
| לידה |
29 באפריל 1933 קיבוץ מזרע, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
29 באפריל 2020 (בגיל 87) עין עירון, ישראל |
| גובה | 1.80 מטר |
| קבוצות כשחקן | |
| 1953 – 1956 | הפועל מזרע |
| קבוצות כמאמן | |
| 1958 | הפועל בית אלפא |
ראובן פכר (פרח) (29 באפריל 1933 – 29 באפריל 2020) היה כדורסלן ישראלי, בגובה 1.80 מטר, ששיחק בהפועל מזרע ובנבחרת ישראל בשנות ה-50. השתתף במדי נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי 1952, באליפות אירופה במוסקבה ב-1953, ושנה לאחר מכן באליפות העולם בברזיל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פכר נולד בקיבוץ מזרע.[1] באותן שנים, בטרם הוקמה הליגה הראשונה, הכדורסל בישראל שוחק בשתי ליגות: אחת של "מכבי" והשנייה של "הפועל". פכר שיחק בקבוצת הפועל מזרע ששיחקה בליגה של "הפועל". בשנת 1949 שיחק במדי הקבוצה בטורנירי כדורסל נוספים.[2] בשנת 1951 השתתף פכר בנבחרת הפועל באולימפיאדת הפועלים בליאז'.[3] באותן שנים התגייס פכר לצה"ל ושירת בחיל הים כמדריך ספורט.[1] בשנת 1951 שיחק פכר במדי נבחרת צה"ל.[4] באוגוסט 1953 עבר לשרת ביחידה 101.[1]
בקיץ 1952 בגיל 19, השתתף פכר במדי נבחרת ישראל במוקדמות המשחקים האולימפיים בהלסינקי, הטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה הנבחרת. פכר היה אחד מארבעת השחקנים שייצגו את ההתיישבות העובדת, יחד עם עמוס לין, משה דניאל ושמעון שלח.[5] לימים סיפר פכר על החוויה: "שיחקנו ארבעה משחקים בסך הכל ובכולם הפסדנו בכבוד. שיחקנו לפי העיקרון – העיקר ההשתתפות במשחק ולא התוצאה. הסגל היה מורכב בחציו משחקני מכבי וחציו משחקני הפועל. המאמן היה אמריקאי זקן נחמד שמו היה רסקין, אשר לא ידע לדבר מילה בעברית ומאחר ואנחנו לא ידענו אנגלית, הקשר בינינו היה משובש".[1] באליפות עצמה רשם פכר 2 הופעות וקלע 12 נקודות.
בשנת 1953 הוקמה ועדת הכדורסל, שהודיעה על פתיחת שתי ליגות מבחן. שני המרכזים (הפועל ומכבי) התבקשו לשלוח ארבע קבוצות לליגה הראשונה ושש לשנייה. שבועות ספורים לפני פתיחת הליגה קיימה "הפועל" מבחנים באולם בחדרה. הפועל תל אביב, הפועל חולון, הפועל גבע והפועל מעין ברוך זכו בכרטיסים הנכספים. הפועל מזרע, שבה שיחק פכר, שולבה בעונת 1953/1954 בליגה השנייה באזור צפון (הליגה חולקה לצפון ודרום), יחד עם הפועל חיפה, הפועל משמר העמק, מכבי רמת גן, מכבי קריית מוצקין ומכבי חולון.[6]
בשנת 1953 השתתף פכר במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל שנערכה במוסקבה. כהן רשם 3 הופעות וקלע 3 נקודות.[7] כן באותה שנה קיבל פכר אות הצטיינות ככדורסלן מצטיין ממרכז הפועל.[8]
בעונה השנייה של הליגה, עונת 1954/1955, גדלה הליגה הראשונה ל-12 קבוצות, שש מכל מרכז. מעין ברוך וגבע התפרקו. הפועל חיפה, הפועל אשדות יעקב, הפועל משמר העמק, הפועל ירושלים, ברית מכבים עתיד ומכבי ירושלים הצטרפו. למיקום הקבוצות בשתי הליגות בעונה הראשונה לא הייתה שום השפעה על רשימת המשתתפות, וכך הפועל מזרע נותרה בליגה השנייה.
בשנת 1954 השתתף פכר במדי נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורסל 1954, רשם 4 הופעות וקלע 12 נקודות.[9] כן בשנת 1954 ייצג את נבחרת צה"ל במשחקה נגד צרפת.[10]
בעונת 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב מבצע קדש,[11] בעונת 1956/1957 שיחק פכר במדי הפועל מזרע בליגה השנייה. ביולי 1956 נופה פכר מנבחרת ישראל על ידי המאמן האמריקאי אלמר ריפלי,[12] אך ביוני 1957 זומן שוב.[13] בסיום העונה פרש פכר מכדורסל.
סך רשם פכר 3 עונות במדי הפועל מזרע בליגה השנייה בכדורסל. בנבחרת ישראל קלע 25 נקודות[14] והשתתף בטורניר הקדם אולימפי 1952, באליפות אירופה במוסקבה ב-1953- ושנה לאחר מכן באליפות העולם בברזיל.
בשנת 1958 החליף את דניאל הכהן, כמאמן הפועל בית אלפא. לאחר שמתוך 13 משחקים הפסיד 10, לא המשיך פכר בתפקידו.[15]
בשנת 1962 נישא לאילנה גרבורג. בשנת 1976 עבר להתגורר במושב עין עירון והפך לחקלאי. בנוסף עבד כמורה לנהיגה.[1]
נפטר ב-29 באפריל 2020, יום הולדתו ה-87.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- כרטיס שחקן, אתר פיב"א
- כרטיס שחקן (אורכב 16.12.2012 בארכיון Wayback Machine), אתר sports-reference
- כרטיס מאמן, אתר מנהלת הליגה
- ראובן פכר, סבא ראובן באולימפיאדת הלסינקי וביחידת המאה ואחת, מאגר סיפורי מורשת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 ראובן פכר, סבא ראובן באולימפיאדת הלסינקי וביחידת המאה ואחת, מאגר סיפורי מורשת
- ^ ספורט, על המשמר, 29 במאי 1949
- ^ משלחת הפועל יוצאת לליאז', דבר, 3 באוגוסט 1951
- ^ ניצחון לכדורסלני צה"ל בירושלים, על המשמר 23 בדצמבר 1951
- ^ הכדורסלנים יוצאים, על המשמר, 24 ביוני 1952
- ^ אריה ליבנת, כמעט 60 שנה וכלום לא השתנה, באתר הארץ, 25 באפריל 2012
- ^ כרטיס שחקן, אליפות אירופה 1953, אתר פיב"א
- ^ אותות הצטיינות לכדורסלנים, דבר, 26 ביוני 1953
- ^ כרטיס שחקן, אליפות העולם 1954, אתר פיב"א
- ^ נקבע הרכב נבחרת צה"ל בכדורסל, חרות, 28 במרץ 1954
- ^ אור שקדי, יצירת מצרים, באתר וואלה!, 9 באפריל 2009
- ^ צומצם סגל הנבחרת לכדורסל, הבקר, 29 ביולי 1956
- ^ נקבע סגל הכדורסלנים, על המשמר, 4 ביוני 1957
- ^ כהן־מינץ - מלך הסלים - על המשמר, 30 במאי 1965
- ^ כרטיס מאמן, אתר מנהלת הליגה
 משלחת ישראל לאולימפיאדת הלסינקי (1952) 
| ||
|---|---|---|
 אתלטיקה
|
אוריון גלין גלר • אריה גליק • לאה זמרי • אולגה וינטנברג • דוד טבק • תמר מטל-שומכר • אריה קלינשטוב-נוה | |
 כדורסל
|
דני ארז • משה דניאל • יהודה וינר • מרסל חפץ • פרדי כהן • עמוס לין • זכריה עופרי • אליהו עמיאל • ראובן פכר • מנחם קורמן • רלף קליין • שמעון שלח • אברהם שניאור (מאמן: מוריס רסקין) | |
 קליעה
|
אלכס אלירז • דב בן-דב • שמואל לביב-לובין • צבי פנקס | |
 קפיצה למים
|
יואב רענן | |
 שחייה
|
נחום בוך | |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות העולם בכדורסל 1954 (מקום שמיני) | ||
|---|---|---|
|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 פכר • 5 פ.כהן • 6 טוויל • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 לובושיץ • 12 ארז • מאמן: שאלתיאל |
| |