ראינירה טארגאריין
 | |
| אמה ד'ארסי בתפקידה כראינירה טארגאריין בסדרה "בית הדרקון" | |
| שם ספר | אש ודם |
|---|---|
| תוכנית טלוויזיה | בית הדרקון |
| הופעה ראשונה |
בסדרת הספרים: הנובלה המלכה והנסיכה, 2013 בסדרת הטלוויזיה: פרק 1: "יורשי הדרקון", 2022 |
| יוצרים | ג'ורג' ר. ר. מרטין |
| גילום הדמות |
מילי אלקוק (צעירה) אמה ד'ארסי (בוגרת) |
| מידע | |
| כינויים | אושר הממלכה |
| סטטוס | מתה[1]/פעילה[2] |
| גיל | 33 במותה |
| תאריך לידה | 97AC |
| מקום לידה | דרגונסטון |
| גזע | אדם |
| מין | נקבה |
| מקצוע | מלכה |
| תואר |
נסיכת דרגונסטון הראשונה לשמה, מלכת האנדאלים, הרויינאר וראשוני האדם, גבירת שבע הממלכות (טוענת) |
| שיוך | בית טארגאריין, "השחורים" |
| אזרחות |
שבע הממלכות  |
| תאריך פטירה | 130AC |
| מקום פטירה | מעלה מלך |
| סיבת המוות | נשרפה למוות על ידי הדרקון של המלך אאיגון השני, ונטרפה על ידו |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
המלך וייסריז הראשון (אב) המלך אאיגון השני (אח למחצה) לאינור ולאריון (בעל ראשון) דאימון טארגאריין (בעל שני) הנסיכים ג'ייסריס, לוקריס וג'ופרי ולאריון (בנים מבעלה הראשון) המלך אאיגון השלישי, המלך וייסריז השני, הנסיכה ויסניה טארגאריין (בנים מבעלה השני) |
| חברים | סיעת "השחורים" מבית ולאריון |
| אויבים |
אחיה למחצה, המלך אאיגון השני סיעת "הירוקים" מבית הייטאוור |
  | |
ראינירה טארגאריין (באנגלית: Rhaenyra Targaryen) היא דמות בדיונית מסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין. הדמות מופיעה בספר "אש ודם" שיצא לאור ב-2018, וכן בסדרת הטלוויזיה "בית הדרקון" המבוססת עליה שם היא משמשת כאחת מהדמויות הראשיות בסדרה.[3] את דמותה בסדרת הטלוויזיה מגלמות השחקניות מילי אלקוק ואמה ד'ארסי, כראינירה הצעירה והבוגרת בהתאמה.
על פי העלילה, ראינירה, בת לשושלת טארגאריין השולטת בווסטרוז, נהיית ליורשת העצר של כס הברזל על ידי אביה, המלך וייסריז הראשון. אחיה למחצה, הנסיך אאיגון, מערער על טענתה לכתר, ובין השניים פורצת עד מהרה מלחמת ירושה עקובה מדם המכונה "מחול הדרקונים".
יצירת הדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטענת ג'ורג' ר. ר. מרטין, מקור ההשראה לסיפורה של ראינירה טארגאריין הוא תולדותיה של הקיסרית מתילדה מממלכת אנגליה הימי-ביניימית. בדומה לבת-דמותה הבדיונית, מתילדה, שהייתה בתו של הנרי הראשון מלך אנגליה, מונתה על ידו ליורשת העצר; עם זאת, אצילי הממלכה לא היו מעוניינים לתמוך בה בשל היותה אישה, מה שהוביל למלחמת אזרחים בין מתילדה וחסידיה לבין חסידי בן-דודה אטיין מבלואה, לימים מלך אנגליה תחת השם סטיבן הראשון.[4] תקופה זו בהיסטוריה של אנגליה מכונה בשם "האנרכיה", והיא המקבילה ההיסטורית ל"מחול הדרקונים" המופיע בסדרת הספרים: מלחמות אזרחים בהן נלחמו שני צדדים בעלי טענה לכתר המלכות, אשר החלו והסתיימו בדיוק באותה הצורה.[5]
בספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראינירה, שנולדה 97 שנים לאחר הכיבוש של אאיגון, היא בתו היחידה של המלך וייסריז הראשון לאשתו הראשונה, המלכה אאימה לבית ארין. עוד מצעירותה הפכה לרוכבת דרקונים, כאשר קיבלה את הדרקונית סייראקס בגיל 7 בלבד, והפכה עד מהרה לבת האהובה על אביה. בשלב מסוים בחייה קיבלה ראינירה, שהייתה ידועה ביופיה הרב, את הכינוי "אושר הממלכה".[6]
לאחר מות אמה ואחיה באילון, וייסריז נותר ללא בן זכר שיכול לרשת את השלטון, ועל כן העניק לראינירה את התואר "נסיכת דרגונסטון" ובכך הכריז עליה כיורשת כס הברזל ושבע הממלכות.[7] בבגרותה, חיתן אותה אביה עם האציל לאינור לבית ולאריון, בנם של הלורד קורליס ולאריון המכונה "נחש הים" ושל הנסיכה ראיניז טארגאריין. עם זאת, היו נישואין אלו נישואי נוחות: לאינור ולאריון היה הומוסקסואל, וראינירה הייתה מאוהבת באותה עת עם סר קריסטון קול, אביר במשמר המלך. יש הטוענים כי ראינירה קיימה גם קשר רומנטי (ומיני) עם האביר סר הארווין סטרונג, וילדה ממנו שלושה בנים ממזרים: ג'ייסריס, לוקריס וג'ופרי, שכולם הוצגו לכאורה בתור בניו החוקיים של לאינור ולאריון.[8] לאחר שלאינור נרצח במהלך קטטה, נשאה ראינירה את דודה דאימון ומנישואין אלו נולדו אאיגון ווייסריז. ראינירה התכוונה שבנה לוקריס יהפוך ללורד בית ולאריון ויירש את כס בית אביו שבדריפטמארק, אך השמועה לפיה בניה של ראינירה הם ממזרים ("ילדי סטרונג") הייתה לצנינים בעיני מקורבי בית המלוכה. המלך וייסריז שם קץ לטענות אלו כאשר ציווה לעקור את לשונו של כל מי שיטען טענות כאלו.[9]
למרות ההכרזה על הנסיכה ראינירה כיורשת העצר, רבים בממלכה עדיין קיוו כי המלך יביא לעולם יורש זכר, בהתאם להחלטת המועצה הגדולה משנת 101AC, ויועציו דחקו במלך לשאת אישה נוספת. המלך לבסוף בחר מועמדת לא שגרתית: הליידי אליסנט לבית הייטאוור, בתו של ימין המלך, שסעדה את סבו ג'איהאיריז הראשון על ערש דווי.[10] מנישואין אלו נולדו אאיגון, הילאינה, אאימונד ודאירון. אף על פי שגדלו יחד עם בניה של ראינירה, יהפכו עד מהרה הבנים לאויבים מרים.
לאחר מותו של וייסריז הראשון, ותוך ניצול העובדה שראינירה הכורעת ללדת שוהה הרחק בדרגונסטון, ארגנה המלכה האם אליסנט הפיכת חצר בה ערערה על זכותה של ראינירה לכס המלכות. אליסנט הסתמכה על אותה החלטת המועצה לפיה אישה לא יכולה לרשת את כס המלכות: על פי סדר הירושה שנקבע כתוצאה מכך, היא צריכה לבוא אחרי בניה הזכרים - ובראשם אאיגון - וכל זאת עקב היותה של ראינירה נקבה. בשעה שאאיגון, בנה של אליסנט, הוכתר בעיר הבירה מעלה-המלך על ידי תומכיו לבית הייטאוור כמלך שבע הממלכות תחת השם אאיגון השני, הוכתרה ראינירה (שהריונה הסתיים בלידת מת) בטירת דרגונסטון על ידי אנשיה, שרובם נמנו עם בית ולאריון. המחנות היריבים האלו נקראו לימים "הירוקים" ו"השחורים".[11][12]
זמן קצר לאחר מכן, יוצאים לדרכם לוקריס, בנה של ראינירה יחד עם דרקונו אראקס, ואאימונד יחד עם דרקוניתו ואגהאר, אל טירת קץ-סופה, מעוזו של בית באראתיאון. מטרתם היא לגייס לצידם את בורוס באראתיאון, לורד קץ-סופה ואחד מהאצילים החזקים ביותר בשבע הממלכות. השניים נפגשים בדרך וביניהם פורץ קרב - שניתן לתארו כחד צדדי, עקב גודלה העצום של ואגהאר - במהלכו נהרג לוקריס יחד עם דרקונו.[13] ראינירה הזועמת נשבעה לנקום את מות בנה, ושכרה שני מתנקשים מנת לקטול את בנו ויורשו של אאיגון השני, הנסיך ג'איהאיריז. בכך נסתם הגולל על הסיכוי לפתור את המחלוקת במשא ומתן, ומאבק הירושה הפך למלחמה בהיקף מלא.[14]
לאחר שזכה מחנה "הירוקים" במספר ניצחונות, במהלכם איבדה ראינירה את בנה ג'ייסריס, הצליחה ראינירה לבסוף לכבוש את מעלה-המלך ובכך הדיחה את אאיגון השני מכס המלכות. שלטונה היה קצר ימים, ועד מהרה הפכה "אושר הממלכה" לשנואת הממלכה. כיוון ש"הירוקים" רוקנו את אוצר הממלכה בטרם הכיבוש, נאלצה המלכה את עול המיסים על תושבי מעלה-המלך. כמו כן נתקפה המלכה בפרנויה, וחשבה כי מרגלים מסיעת "הירוקים" מקיפים אותה בכל עבר, וכתוצאה מכך הנהיגה שלטון טרור בו רדפה והוציאה להורג אזרחים רבים בחשד לבגידה וריגול. הדברים הגיעו לנקודת רתיחה, ופשוטי העם במעלה המלך פתחו במרד כולל שלווה במהומות ומעשי אלימות קשים. במהלך המהומות פרצו הפורעים אל בור הדרקונים, בו שכנו מרבית הדרקונים של מחנה "השחורים", וקטלו אותם, יחד עם בנה הנסיך ג'ופרי. מהומות אלו אילצו את המלכה להימלט חזרה אל דרגונסטון.[15] בדרכה לדרגונסטון, נבגדה ראינירה על ידי אנשיה והובלה חזרה למעלה-מלך, שם פגשה את אחיה אאיגון השני. אאיגון קטל אותה באכזריות באמצעות הדרקון שלו, אש-חמה, שהבעיר אותה בחיים ואז טרף אותה "בשש נגיסות".[16][17]
למרות מותה של ראינירה, המלחמה עדיין לא תמה, ותומכיה למחנה "השחורים" התאגדו סביב בנה אאיגון הצעיר, היחיד שנותר בחיים לאחר המאורעות לעיל ונלקח בשבי על ידי המלך אאיגון השני. אאיגון השני, שלא הותיר אחריו יורשים זכרים לאחר רצח בנו היחיד, נפטר לבסוף. את כסאו ירש אאיגון הצעיר, בנה של ראינירה, שהוכתר למלך שבע הממלכות תחת השם אאיגון השלישי. אאיגון נשא לאישה את ג'איהאירה, בתו של אאיגון השני, בצעד שחתם את המלחמה שקרעה את שבע הממלכות.
אף על פי שהמלחמה הסתיימה בניצחונם של "השחורים", תומכי ראינירה, היה זה ניצחון פירוס: במהלך המלחמה נהרגו כמעט כל הדרקונים שחיו בווסטרוז, פרט לארבעה (שמתו בתקופתו של אאיגון השלישי). בכך איבד בית טארגאריין את אחד מסמלי השלטון הבולטים שלו.
בית טארגאריין המשיך להתקיים עוד מאה וחמישים שנה, דרך שושלת הירושה שהותירה אחריה ראינירה, עד שהודח במהלך המרד של רוברט באראתיאון בין השנים 282-283AC, מרד שתוצאותיו יובילו לאירועי הספר "משחקי הכס".
בסדרת הטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירה וליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמה ד'ארסי נבחרה לגלם את ראינירה הבוגרת בדצמבר 2020,[18] וביולי 2021 נבחרה מילי אלקוק לגלם את ראינירה הצעירה.[19][20] שתי השחקניות נדרשו ללמוד לדבר בוואליריאנית גבוהה, שפה מתוכננת אותה דוברים בני טארגאריין בעולם הסדרה; ד'ארסי ציינה שהיא מאוד נהנתה מלימוד השפה.[21]
סיפור הרקע של ראינירה לא השתנה בהרבה לעומת המתואר בספרים. עם זאת, בסדרת הטלוויזיה סופר כי היא הייתה בעבר חברה קרובה של אליסנט הייטאוור, אמו של אאיגון השני.[22] ראיין קונדל, הבמאי ואחד מיוצרי הסדרה, חשף בראיון לאנטרטיינמנט ויקלי כי גילה לד'ארסי שתפקידה כראינירה עומד להיות "התפקיד החשוב ביותר בסדרה, בדרכים רבות". הבמאי מיגל ספוצ'ניק אף טען כי ראינירה היא "הפנים של הסדרה".[3]
חלק ממעריציה האדוקים של "משחקי הכס" שמו לב שפרטי מותה האלים של ראינירה כבר סופרו קודם לכן, בפרק הרביעי של העונה השלישית של "משחקי הכס" (פרק "וכעת הסתיימה משמרתו") ובכך "קלקלו" לכאורה את הסדרה. במהלך אירועי הפרק, לוקח המלך ג'ופרי באראתיאון את כלתו לעתיד, מארגארי טיירל, לטיול לקברי שושלת טארגאריין ומספר לה כיצד שרף המלך אאיגון השני את אחותו למחצה, ראינירה, בשעה שבנה צופה במתרחש.[23]
בעונה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מות אמה ואחיה שמת בלידתו, מוכרזת ראינירה כיורשת העצר לכס הברזל בידי אביה, וייסריז הראשון טארגאריין. בהיותה האישה הראשונה שהפכה ליורשת העצר בזכות עצמה, נאלצת ראינירה להתמודד עם טוענים רבים המבקשים לערער על זכותה לכס. אחד מהטוענים הוא אוטו הייטאוור, ימין המלך, אשר מבקש להוריש את הכתר לנכדו, הנסיך אאיגון. אוטו תופס את ראינירה שוכבת עם דודה, דאימון טארגאריין, ומדווח על כך למלך. בתגובה, מדיח המלך את אוטו מתפקידו ומחתן את ראינירה עם לאינור ולאריון. מעשה זה נהייה לצנינים בעיני בית הייטאוור, ותוקע טריז בין ראינירה למי שהייתה עד כה חברתה הטובה: אליסנט הייטאוור, אשתו החדשה של וייסריז ואמו של הנסיך אאיגון.
כיוון שלאינור הוא הומוסקסואל, ראינירה מקיימת מערכת יחסים מינית עם הארווין סטרונג, הלורד המפקד של משמר העיר. מיחסים אלו נולדים לראינירה שלושה בנים ממזרים: ג'ייסריס, לוקריס וג'ופרי, שכולם הוצגו לכאורה בתור בניו החוקיים של לאינור. עם זאת, השמועה על ממזרותם של בניה עושה כנפיים במבצר האדום, וראינירה נאלצת לעזוב את מעלה-המלך ולחזור לדרגונסטון. לאחר מכן, היא ודאירון זוממים לזייף את מותו של לאינור כך שהיא תוכל להתחתן בשנית, ולאינור יוכל לעזוב את מעלה-מלך עם בן זוגו.
שש שנים לאחר מכן, ראינירה ודאימון חובקים שני בנים, אאיגון ווייסריז, וראינירה הרה בשלישית. כאשר המלך וייסריז מת, המועצה הקטנה מבטלת את ירושתה של ראינירה וממליכה את אאיגון, בנו של וייסריז מהמלכה אליסנט, כמלך אאיגון השני. אף על פי שנעשים ניסיונות לפתור את המשבר בדרכי שלום, מותו של לוקריס בידי דודו-למחצה אאימונד מסלים את המצב וסולל את הדרך למלחמת ירושה בהיקף מלא בשעה שסיעתה של ראינירה - "השחורים" - ממליכה אותה למלכת ווסטרוז.[24]
בעונה השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראינירה רואה את שרידי הדרקון של בנה נשטפים אל החוף, ובכך מבינה שבנה מת. ראינירה נשבעת לנקום, ודאימון שולח מתנקשים על מנת לגבות מחיר מאאיגון. המתנקשים רוצחים את בנו היחיד ויורשו של אאיגון, ג'איהאיריז, והפופולריות שלה בקרב תושבי מעלה-המלך צונחת משמעותית והיא בתורה מאבדת את אמונה בבעלה. קריסטון קול מצווה על אָריק קרגיל להרוג את ראינירה בכך שייתחזה לאחיו התאום אֵריק, שומרה האישי של המלכה. הזונה מיסאריה, המאהבת של דאימון, מתריעה בפני משמר המלכה ובין השניים פורץ קרב שבו שני האחים מתים. ראינירה ממנה את מיסאריה ליועצת שלה ושולחת את אחותה החורגת, ראינה טארגאריין, לבקעת ארין יחד עם ביצי דרקון ושלושת בניה הצעירים על מנת להגן עליהן, ולאחר מכן מנסה לדבר על ליבה של אליסנט. היא מבינה שאליסנט טעתה בפירוש מילותיו האחרונות של וייסריז על "הנסיך שהובטח", ובילבלה בין בנה אאיגון לבין חלומו של אאיגון הראשון "הכובש".
לאחר הקרב במנוחת עורב המזרע (Rook's Rest), שהסתיים במותה של ראיניז והדרקונית שלה מֵליס, ראינירה מבינה שהיא זקוקה לשני רוכבי דרקונים חדשים עבור ורמית'ור וכנף-כסף (הדרקונים של המלך ג'איהאיריז הראשון ואשתו אליסאן), שני דרקונים שלטענתה גדולים מספיק כדי להתמודד נגד ואגהאר. בנה ג'ייסריס (ג'ייס) מציע לחפש בתי אצולה נוספים עם צאצאים טארגאריינים. ראינירה עצמה מנסה לגייס לצידה את סר סטפון דארקלין ממשמר המלכה שלה. סטפון מנסה לרכב על הדרקון עשן-ים ונצלה למוות. מיואשת, ראינירה שמה מבטחה במיסאריה, שכבר שכנעה אותה לשלוח סירות מזון לתושבי מעלה-המלך הרעבים כדי לגייס תמיכה, והשתיים מתנשקות.
בשלב מאוחר יותר מגלה ראינירה כי עשן-ים נצפה מעופף עם רוכב דרקונים עליו. כשהיא מוצאת אותו היא מגלה ששמו הוא אדאם מהול, בלי לדעת שהוא אחד מממזריו של קורליס ולאריון. הוא נשבע לה אמונים, ומייעץ למיסארה לחפש אחר "זרעי דרקון" (ממזרים בעלי דם ואליריאני) דווקא בין פשוטי העם, במקום בקרב בתי האצולה. לאחר מבחן ארוך וקשה בו נהרגים רבים, ראינירה מוצאת שני רוכבי דרקונים חדשים: נפח בשם יו "הפטיש", שמקבל לידיו את ורמית'ור, והאלכוהוליסט אולף הלבן שמקבל את כנף-כסף. אאימונד מחפש אחר כנף-כסף ומגיע אל דרגונסטון, מופתע לגלות שם את ראינירה עם שלושה דרקונים רכובים ונאלץ לסגת. ראינירה רוכבת להארנהל לאחר שסיימון סטרונג שולח אזהרה על כך שדאימון עשוי להיות בוגד. לאחר שחיזיון מראה לדאימון אירועים עתידיים הקשורים ל"שיר של אש ושל קרח", הוא כורע ברך בפני ראינירה ונשבע אמונים. לאחר שאליסנט מנסה לנהל משא ומתן עם ראינירה על ידי התגנבות לדרגונסטון, האחרונה מסבירה שהדרך היחידה לשלום תהיה שהיא תקבל את ראשו של אאיגון.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבקרים רבים מחשיבים את ראינירה לאחת הדמויות הפופולריות והמרכזיות ב"בית הדרקון", אם לא המרכזית ביותר.[25][26] היא נכללה ברשימת "הדמויות החדשות המועדפות ביותר לשנת 2022" באתר IMDb,[27] והמגזין מנס ג'ורנל הכתיר אותה בתואר "השחקנית הטובה ביותר בסדרה".[28] במאמר שדן בדרך בה הסדרה בחרה לתאר פרטים כה רבים מחייה, קרא המגזין Comic Book Resources לראינירה "הדמות החשובה ביותר במחול (=מחול הדרקונים) כולו", ובכך הדגיש את החשיבות של הצגת מערכות היחסים שלה עם דמויות אחרות בשלבים שונים לאורך הסדרה.[29] אף על פי שבעולם של סדרת "שיר של אש ושל קרח" היא נחשבת כדמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה של ווסטרוז, הביקורות שיבחו את דמותה כנועזת, מתריסה ומקדימה את זמנה.[30] מגזין ComicBook.com הכתיר אותה ב-2022 בתור "הדמות הנשית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה" ותיאר אותה כ"רב שכבתית" ו"אנושית להפליא"; המבקרת ניקול דראם ציינה כי "במהלך העונה, המעריצים ראו את ראינירה מתמודדת עם אהבה, בגידה, תככים, פוליטיקה, שברון לב ואובדן, ואלו מגוון חוויות שד'ארסי הביאה לחיים באותנטיות, שלעיתים היא קורעת לב".[31]
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ורג' ר. ר. מרטין, תרגום: צפריר גרוסמן, אש ודם, אופוס, 2020, מסת"ב 978-1-5247-9628-0
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בסדרת הספרים
- ^ בסדרת הטלוויזיה
- ^ 1 2 How 'Game of Thrones' enters a new age with 'House of the Dragon', EW.com (באנגלית)
- ^ Emily Zarevich, Empress Matilda, George R. R. Martin's Muse, JSTOR Daily, 2023-08-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ House of the Dragon's connection with Oxford Castle and Prison, BBC News, 2024-06-14 (באנגלית בריטית)
- ^ אש ודם, עמ' 330
- ^ אש ודם, עמ' 335
- ^ אש ודם, עמ' 344-350
- ^ אש ודם, עמ' 355
- ^ אש ודם, עמ' 336
- ^ מותם של הדרקונים: הירוקים והשחורים, אש ודם
- ^ "George R.R. Martin's new novella will be a part of the anthology 'Dangerous Women'". Christian Science Monitor. ISSN 0882-7729.
- ^ אש ודם, עמ' 388-392
- ^ אש ודם, עמ' 393-395
- ^ פרקים "ניצחונה של ראינירה", "מפלתה של ראינירה", אש ודם
- ^ אש ודם, עמ' 502-503
- ^ ‘House of the Dragon’: How Does [SPOILER Die?], Esquire, 2024-06-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Nellie Andreeva, ‘House Of the Dragon’: Olivia Cooke, Matt Smith & Emma D’Arcy To Star In HBO’s ‘Game of Thrones’ Prequel, Deadline, 2020-12-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kylie Hemmert, Milly Alcock & Emily Carey Join HBO's GOT Prequel House of the Dragon, ComingSoon.net - Movie Trailers, TV & Streaming News, and More, 2021-07-06 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Who is Rhaenyra Targaryen in House of the Dragon? Emma D'Arcy character explained | Radio Times, www.radiotimes.com (באנגלית בריטית)
- ^ Vanessa Armstrong, Matt Smith And Emma D'Arcy Say Their House Of The Dragon Characters' Love Language Is High Valyrian, SlashFilm, 2022-08-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Here’s What Changes ‘House of the Dragon’ Made to George R. R. Martin’s Book, Cosmopolitan, 2024-06-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Molly Edwards published, Game of Thrones already spoilt the fate of a major House of the Dragon character, GamesRadar+, 2022-09-05 (באנגלית)
- ^ Nate Jones, Basma Bedawi, Everything That Happened on Season One of House of the Dragon, Vulture, 2024-06-14 (באנגלית)
- ^ James Hunt, Who Is Rhaenyra Targaryen? House Of The Dragon Character Explained, ScreenRant, 2022-07-20 (באנגלית)
- ^ Fawzia Khan, Jordan Iacobucci, Who's the Best House of the Dragon Character?, CBR, 2023-11-12 (באנגלית)
- ^ ▶️ Our Favorite New TV Characters From 2022 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "10 Best House of the Dragon Characters Ranked - Men's Journal | Streaming". Men's Journal | Streaming (באנגלית).
- ^ Lukas Shayo, Jordan Iacobucci, Michael Colwander, Why House of the Dragon Recast Rhaenyra Targaryen and Alicent Hightower, CBR, 2024-04-12 (באנגלית)
- ^ Charles Papadopoulos, Rhaenyra Targaryen Foreshadows Her Own Fate & How She's Remembered In Game Of Thrones, ScreenRant, 2024-08-09 (באנגלית)
- ^ Nicole Drum, The 2022 ComicBook.com Golden Issue Award for Best Female TV Character, ComicBook.com, 2022-12-30 (באנגלית אמריקאית)
