ראנימיד פארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א.ק. ראנימיד פארק
SS Runnymede Park
דגל הצי המלכותי הבריטי

הנס הכחול
Runnymede-1.jpg
תרשים עקרוני של אניות ליברטי ואושן שנבנו על פי תוכניות משרד התחבורה והתובלה המלחמתי הבריטי
תרשים עקרוני של אניות ליברטי ואושן שנבנו על פי תוכניות משרד התחבורה והתובלה המלחמתי הבריטי
תיאור כללי
סימן זיהוי מספר זיהוי רשמי[1] 175393
סוג אונייה אוניית משא מדגם ליברטי
צי הצי המלכותי הבריטי
חברת ספנות משרד ההגנה, התובלה המלחמתי הבריטי - MOWT (E. R. Management Co), Liverpool.
סדרה Park
אוניות בסדרה 25
Naval Ensign of the United Kingdom.svg
ציוני דרך עיקריים
מספנה המספנות המאוחדות במונטריאול, קנדה
תחילת הבנייה 1943
הושקה 1944
הוכנסה לשירות 8 ביוני 1944
גורלה נשרפה ב-24 בדצמבר 1966
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 14,474 טון
מעמס 7,139 טון
אורך 134 מטר
רוחב 17.4 מטר
שוקע 8.5 מטר
מהירות 11 קשר
גודל הצוות 64 אנשי צוות
טווח שיוט 37,000 קילומטר
מספר תרנים 3
הנעה מנוע בעל 2,500 כוח סוס, מונע בשני דוודי קיטור דלק פחם
צורת הנעה מדחף יחיד
פארק Runnymede בטורונטו, על שמו נקראה האונייה Runnymede Park
אניית ליברטי דגם מייצג.

א.ק. ראנימיד פארקאנגלית: SS Runnymede Park) הייתה אוניית משא קנדית מסדרת פארק (אנ') PARK[ביאור 1] שנבנתה בשנת 1944. היא נודעה כספינת הגירוש של המעפילים במבצע איגלו ובמבצע אואזיס למחנות המעצר בקפריסין ולמחנות המעצר בגרמניה בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל.

במהלך מלחמת העולם השנייה משרד התובלה המלחמתי הבריטי, הזמין מספר גדול מאוד של אניות משא ממספר מספנות בארצות הברית ובקנדה[2]. זאת לאור העובדה שהגרמנים הטביעו את אניות המשא הבריטיות שהפליגו אל ומאת בריטניה. כשארצות הברית נכנסה למלחמה היא החלה בייצור המוני של אניות מדגם ליברטי (בין השנים 1941–1945 נבנו למעלה מ-2,700 אוניות מדגם ליברטי במספנות האמריקאיות) על בסיס אותן תוכניות בניין אניות שמשרד התחבורה והתובלה המלחמתי הבריטי הגיש להם לבניית אניות המשא עבור הצי המלחמתי הבריטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

א.ק. ראנימיד פארק הייתה אחת מ-25 אוניות מסדרת פארק שנבנו בין השנים 1943–1944 במספנות המאוחדות במונטריאול, קנדה, עבור ממשלת קנדה להובלה ימית במהלך מלחמת העולם השנייה. כל ספינות מסדרת פארק נקראו על שם פארקים קנדיים. פארק ראנימיד ממוקם בטורונטו[3]. מספנות יונייטד הייתה מספנה מאולתרת שהוקמה כמיזם משותף בין חברת דומיניון ברידג' לבין פרייזר, ברוס בע"מ. שהיו מבוססות על חברות לעיבוד פלדה שלא היו פעילות לפני כן בבניית ספינות. החברות נכנסו לבניית אניות במספנות חירום כדי לענות על הביקוש הרב לאניות חדשות שנגרם בעקבות המלחמה. בנוסף ל-25 ספינות מסדרת "פארק", מספנות יונייטד בנו גם 20 ספינות מסדרת "מבצר" עבור משרד התחבורה המלחמתית, על שם מבצרים צבאיים שונים בקנדה. תוכננו עוד תשע ספינות נחיתה לצי המלכותי, אך בוטלו.

אניית גירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מבצע אואזיס, מבצע איגלו

שמה של הראנימיד פארק נודע בעולם כספינת גירוש שבכלובים שנבנו במחסנים שלה גורשו מעפילים שניסו להגיע לארץ ישראל אל מחנות המעצר בקפריסין במסגרת מבצע איגלו ובמקרה של מעפילי אניית המעפילים אקסודוס 1947 במבצע אואזיס לגרמניה. באותה תקופה הראנימיד פארק, הפליגה במזרח הים התיכון והועסקה בשירות המנדט הבריטי.

הראנימיד פארק שימשה לראשונה כספינת גירוש ב-25 במאי 1947, כשהיא הובילה את 1457 המעפילים שיצאו מאיטליה על הספינה "AGHA ORIETTA" ששמה הוסב על ידי ההגנה ל"מורדי הגטאות", למחנה מעצר מספר 55 ב- בקראולוס (אנ') שבקפריסין[4].

ב-28 ביולי 1947 גורשו מחיפה למחנות המעצר בקפריסין על הראנימיד פארק 690 מעפילים יוצאי פולין שהפליגו על ספינת המעפילים י"ד חללי גשר הזיו אשר הפליגה ב-16 ביולי 1947 ממיליארינו באיטליה[4].

ב-18 ביולי 1947 החל מבצע אואזיס בו גורשו במחסנים של הראנימיד פארק, 1409 מעפילים דרך צרפת לגרמניה שהגיעו לחופי ארץ ישראל על אניית המעפילים אקסודוס[4]. במסגרת המבצע, הראנימיד פארק שמשה אניית הדגל של שייטת אניות הגירוש. על סיפונה הפליג הלוטננט קולונל (סגן אלוף) מרטין גרגסון מפקד המבצע[5].

ב-9 בספטמבר 1947 הראנימיד פארק סיימה את תפקידה במבצע אואזיס בנמל המבורג וחזרה לנמל חיפה, שהיה נמל הבית שלה במסגרת מבצע איגלו.

ב-15 בנובמבר 1947 גורשו מחיפה למחנות המעצר בקפריסין על הראנימיד פארק 794 מעפילים שהפליגו על ספינת המעפילים קדימה. המעפילים היו ניצולי השואה, חברי תנועות נוחם, גורדוניה, השומר הצעיר והנוער הדתי מרומניה, וכן באו חלק מהם מפולין ויוון. נכללו בהם 437 גברים, 252 נשים, 103 פעוטות והשאר צעירים[6].

שירות בצי הסוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1951 הצי המלכותי הבריטי מכר את האנייה ושמה שונה ללייק משיגן - Lake Michigan.
  • בשנת 1957 האנייה נמכרה לחברה יוונית ושמה שונה לקארוסטאסי - Karaostasi.
  • בשנת 1964 האנייה נמכרה שוב ושמה שונה לאדלפוס פטראקיס - Adelphos Petrakis. ב-24 בדצמבר 1966 נפגעה האונייה קשות משרפה ובעקבות כך נגרטה[4].

הפלגת מעפילי האקסודוס על הראנימיד פארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי רוזמן במרכז עם חברי מזכירות המעפילים

ביום שישי, 18 ביולי 1947 סביב השעה 16:00 נכנסה אניית המעפילים אקסודוס לנמל חיפה מלווה במשחתות הבריטיות לאחר הקרב שהתחולל כ-20 מייל מערבית לעזה ונקשרה לרציף הדמעות. חלוקת המעפילים ל-3 אניות הגירוש הייתה מקרית לחלוטין. הראנימיד פארק הייתה אניית הגירוש השנייה שהועמסה בנמל חיפה במבצע אואזיס.

מבחינה טכנית מצבה היה טוב יותר מהאמפייר רייוול מאידך גרוע מהאושן ויגור. בשונה מהאושן ויגור במחסני האנייה לא היה קיים כל ציוד למגורי המעפילים וכל המזון היה מעופש ומלא תולעים. במשך כל עשרת ימי ההפלגה מחיפה לפורט דה בוק זה היה המזון שחולק למעפילים.

במחסנים שלה גורשו 1,409 מעפילים דרך צרפת, לגרמניה שהגיעו לחופי ארץ ישראל על אניית המעפילים אקסודוס[4]. המעפילים שוכנו בראנימיד פארק בצפיפות רבה, בשני מחסנים של האנייה הם ישנו ואכלו על רצפת הברזל של מחסני האנייה. לאור התנאים, הלא אנושיים, המעפילים קראו לאנייה " אושוויץ צף"[7]. מרדכי רוזמן, מנהיג המעפילים על הראנימיד פארק היה ממנהיגי השומר הצעיר באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ומעפיל בעצמו. מרדכי רוזמן, תואר כנמרץ עד פנאטי. בהנהגתו היו לבריטים הכי הרבה בעיות עם המעפילים ביחס לשתי אניות הגירוש האחרות. בנוסף למרדכי רוזמן התגנבו לאנייה בנמל פורט דה בוק שני אנשי ההגנה אבנר גלעד "סקנדי" וצבי כצנלסון "מירי"[8]. לאחר שהתברר למרדכי רוזמן שהאנייה לא מפליגה לקפריסין הוא הקים את מזכירות המעפילים והתארגנו לקיום חיי שיגרה על האנייה. תוך חלוקת תפקידים של שמירה על הניקיון, חלוקת מזון ומים, לימודי עברית וקודש קיום אירועי תרבות ועוד[9].

בפורט דה בוק, הבריטים ניסו להוריד את המעפילים בכוח מהאנייה. אך שלטונות צרפת מנעו מהם את הפעולה באמרם שיסכימו לתת למעפילים היורדים מרצונם אזרחות צרפתית אך לא תתבצע הורדה בכח בניגוד לרצונם של המעפילים. עיתונאים רבים מכל העולם הגיעו לסקר את גירוש מעפילי אניית המעפילים אקסודוס חזרה לאירופה. רות גרובר העיתונאית האמריקאית היהודייה מטעם העיתון הרולד טריביון, הורשתה לעלות על אניות הגירוש ראנימיד פארק[5]. כשהמעפילים שמעו שנמצאת עיתונאית אמריקאית על האנייה הם הניפו את הנס הכחול של הצי הבריטי, שעליו ציירו את צלב הקרס. כמחאה על האולטימטום הבריטי להחזירם לגרמניה. רגע היסטורי זה צולם על ידי רות גרובר והתמונה הפכה לתמונת השבוע של מגזין לייף שהופץ בכל העולם.

לאחר שהגיעה הראנימיד פארק לנמל המבורג, שבגרמניה, בערב 8 בספטמבר 1947, בטרם ההורדה בכח של המעפילים מהאנייה, בשעת בקבלת השבת האחרונה על אניית הגירוש ראנימיד פארק מרדכי רוזמן מנהיג המעפילים נשא דברים לעידוד המעפילים ודברי תוכחה לחיילים הבריטים ומפקדיהם, לקראת סוף דבריו הוא אמר:- ציטוט

אתם יכולים לכלוא אותנו מאחורי סורג, אתם יכולים להחזיק אותנו במחשכים. אך את אור השמש אין בכוחכם לכבות. השמש אינה בתחום שליטתכם. לא תוכלו לאנוס את ההיסטוריה. לא תוכלו להפסיק את מהלכה. המחר הוא לנו. העתיד הוא שלנו.

לפנוי המעפילים שהתנגדו לרדת מהאנייה והתבצרו במחסנים, נדרשו כ-300 חיילים בריטים[4] על מנת לפנות אותם בכוח מהאנייה. הבריטים השתמשו בגז מדמיע, אלות וזרנוקי מים. להוצאת אחרוני המעפילים המבוצרים במחסני האנייה הבריטים הציפו במי ים את המחסנים כך שהמעפילים נאלצו לצוף ולהיכנע. במאבק האלים נפצעו כ-64 בני אדם רובם מעפילים אך גם חיילים בריטים. חלקם אף נשלחו לבית החולים.

מנמל המבורג הוסעו המעפילים ברכבות משא למחנה המעצר פפנדורף שבצפון גרמניה במחוז ליבק.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניות מדגם ליברטי בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א.ק. ראנימיד פארק=אוניית קיטור ראנימיד פארק = SS Runnymede Park.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Andrew Crawford, John C. Barr, Vale Steamship Company, Glasgow.". mariners-list.com. 2012. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2012. 
  2. ^ "British Order Sixty 10,000 Dwt. Cargo Steamers". Pacific Marine Review. Pacific American Steamship Association/Shipowners' Association of the Pacific Coast. Consolidated 1941 issues (January 1941): 42–43. 1941. Retrieved 12 August 2014.
  3. ^ Subject Description - Runnymede Park". City of Toronto Archives Holdings
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Haapalah / Aliyah Bet – Places, www.wertheimer.info
  5. ^ 1 2 "Exodus 1947" Illegal Immigration Ship, www.jewishvirtuallibrary.org
  6. ^ Kadima Arrives in Haifa, CIE, ‏16 בנובמבר 2018 (באנגלית)
  7. ^ RUTH GRUBER, Exodus 1947: The Ship That Launched a Nation, Union Square Press, עמ' 171
  8. ^ פרופסור אביבה חלמיש, אקסודוס הסיפור האמיתי, תל אביב: עם עובד, 1990, עמ' 116
  9. ^ יומנו של סקנדי, www.palyam.org