ראצקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראצקווה
Ráckeve
סמל
סמל ראצקווה
Flag of Ráckeve.svg
דגל ראצקווה
מגדל הפעמון של הכנסייה הסרבית
מגדל הפעמון של הכנסייה הסרבית
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל מרכז הונגריה
מחוז פשט
נפה נפת ראצקווה
שטח 64.09 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 10,605 (נכון ל־1 בינואר 2019)
קואורדינטות 47°09′39″N 18°56′44″E / 47.160833333333°N 18.945555555556°E / 47.160833333333; 18.945555555556 
אזור זמן UTC +1
http://www.rackeve.hu/

ראצקווה (בהונגרית: Ráckeve) היא עיר שממוקמת במחוז פשט, בחלקו הדרומי של האי הגדול צ'פל, על גדות נהר הדנובה בענף של ראצקווה. בשנת 1989, היישוב קיבל שוב זכויות עיר. זהו מקום מושבו של נפת ראצקווה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר ארפאד בראצקווה

ראצקווה ממוקמת כ-50 קילומטרים דרומית לבודפשט על האי צ'פל שהוא 48 ק"מ באורכו. שם נמצא הגשר הדרומי ביותר של הנהר על ענף זה של הדנובה, שיכול לשמש גם למעבר כלי רכב, גשר ארפאד, שנבנה בשנת 1896.

מרכז העיר ממוקם בגדה הימנית של ענף הדנובה, כלומר באי צ'פל עצמו, ואילו השכונה החדשה של העיר ממוקת בגדה השמאלית, כלומר בצד של פשט. האזור המנהלי של ראצקווה חוצה את האי צ'פל, כך שהוא מגיע עד לענף הראשי של הדנובה.

נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה לכביש הראשי של ראצקווה הוא כביש השידרה הראשי של האי צ'פל, כביש 5101. הוא נגיש מבודפשט מכביש הטבעת M0 של בודפשט. הדרך הקלה ביותר להגיע לראצקווה היא באמצעות תחבורה ציבורית, כאשר הרכבת הקלה (H6 HÉV) מתחילה מגשר המשחטה הציבורית לשעבר בבודפשט מתחנת ה-HÉV הציבורית קו H6 מגיעה לראצקווה שמהווה את התחנה החיצונית הסופית שלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור ראצקווה היה מיושב כבר בתקופה הכלקוליתית. אחרי התיישבות המדיארים במרכז אירופה, כל האי צ'פל, לרבות ראצקווה, היה מקום מגורי השבט של ארפאד, ראש כל שבעת השבטים של ההונגרים. הכפר אברהמטלקה והמנזר שנבנה במאה ה-12 נבנו בתקופת בית ארפאד, והאזכור הראשון בכתב מתוארך ל -1212.

באמצע המאה ה-15, בשנת 1440, התיישבה במקום אוכלוסייה סרבית שנמלטה מהטורקים, ואוכלוסייה זו באותה תקופה החלה לקרוא ליישוב תחילה קישקווה (Kiskeve) ולאחר מכן ראצקווה (Ráckeve) כי הייתה עיר קטנה בשם קווה (Keve) לאורך הדנובה שממנה אוכלוסייה זו ברחה. (הסרבים באותה תקופה נקראו בהונגרית ראצים וביחיד ראץ).

במאי 1848, שש מאות איש התנדבו מהעיר למשמר הלאומי. הוא הפך למושב הנפה בסוף המאה ה-19. אז נבנה גשר הקבע מברזל במקום גשר העץ הקודם. הכוחות הסובייטים ב-1944 כבשו את העיר ב-22 בנובמבר.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים התיישבו במקום בתחילת המאה ה-19. רובם היו סוחרים וחנוונים ומיעוטם בעלי מלאכה. הקהילה התארגנה ב-1879, עם ייסוד החברה קדישא, והגדירה עצמה תחילה כקהילת זרם "סטטוס-קוו" (קהילות שלא שינו את מעמדן בעקבות הקונגרס היהודי של הונגריה שהתקיים בסוף שנת 1868, ראשית 1869 שנקרא הקרע ביהדות הונגריה). בית כנסת נבנה ב-1885. ב-1930 הצטרפו יהודי המקום לזרם הנאולוגי (שחייב השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים). ב-1930 חיו במקום 146 יהודים.

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" (ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, חלה הרעה במצבם של יהודי המקום. על הסוחרים היהודיים הוטלו קנסות כבדים ורבים נושלו מפרנסתם. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) נלקחוה הגברים היהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה עבור הצבא ההונגרי).

ב-19 במארס 1944, יום כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), נתפסו כמה מיהודי המקום וגורשו לאושוויץ. שאר היהודים רוכזו בחצר בית הכנסת, משם הועברו לעיר צ'פל (CSEPEL) שהיא היום הרובע ה-21 של בודפשט. שם רוכזו גם יהודים מיישובים אחרים בנפה. הגברים הובלו, יום-יום, לעבודה בפשט-סנט-ארז'בט (PESTSZENTERZSEBET). בסוף מאי הועלו כולם לקרונות וגורשו לאושוויץ.

אחרי המלחמה חזרו לכפר שמונה ניצולים; הם עלו לישראל בזה אחר זה.

נולדו כאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה הסרבית האורתודוקסית
טירת סבויאי
כיפת טירת סבויאי
מבט מהאוויר של טירת סבויאי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראצקווה בוויקישיתוף