ראשית צמיחת גאולתנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ראשית צמיחת גאולתנו" הוא ביטוי המשקף את היחס המשיחי של חלקים בציונות הדתית למדינת ישראל, הרואה בה אתחלתא דגאולה - תחילת תהליך הגאולה. הביטוי מופיע לראשונה בתפילה לשלום המדינה, אשר חוברה ככל הנראה על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. היו שהשמיטו את הביטוי הזה, או ששינו את הנוסח ל"ברך את מדינת ישראל שתהיה ראשית צמיחת גאולתנו"[1].

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "ראשית צמיחת גאולתנו" בתפילה לשלום ארצות הברית וישראל, מהסידור The Traditional Prayer Book for Sabbath and Festivals שבעריכת David De Sola Pool, ‏1960

היו שייחסו את הביטוי לרב אברהם יצחק הכהן קוק, אך לשון זהה אינה נמצאת בכתביו[1]. המקום הראשון הידוע שבו נעשה שימוש בביטוי, הוא בתפילה לשלום המדינה: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגואֲלו, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ".

שאלת מחברה של התפילה הייתה שנויה במחלוקת שנים ארוכות, כשהיו שייחסו אותה לרבנים הראשיים של ימי קום המדינה, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. היו גם שייחסו את טביעת הביטוי הזה לבדו לש"י עגנון, שהכניס אותו לתפילה שהכינו הרבנים הראשיים. על פי ד"ר יואל רפל, שהדוקטורט שלו עוסק בנושא זה, התפילה חוברה בידי הרב הרצוג, ועברה שינויים סגנוניים קלים בלבד בידי עגנון. עדות ברורה בנוגע למקור הביטוי נמצאת במאמר שפרסם הרב הרצוג בשנת ה'תשי"ז, שבו כתב: "תודה לאל זכינו לכך שבמדינת ישראל - שהיא כמו שכיניתיה בנוסח התפילה שיסדתי "ראשית צמיחת גאולתנו" - יש צמיחת קרן למשפט תורתנו הקדושה"[1].

המחלוקת סביב הביטוי בשיח הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהביטוי נאמר ברובם הגדול של בתי הכנסת שרוב מתפלליהם שייכים לציבור הדתי לאומי, ישנם בציבור זה אנשים המפקפקים ביחס לקביעה שהמדינה היא אכן "ראשית צמיחת גאולתנו", כלומר חלק מתהליך הגאולה.

ביטחון גמור ברעיון שמייצג ביטוי זה מופיע במאמרו של הרב משה דב קספר, המסתיים במילים:

אם עיניים לנו לראות ולב להו להבין אין להירתע מלהכיר שאחרי אלפיים שנות נוד בצדי הדרכים של גלות עלינו לדרך המלך של ההיסטוריה כל כמה שתהא ארוכה - לסוף זוהי המסילה העולה לגאולה. זוהי התפיסה על פיה תיארנו את תקופתנו כ"ראשית צמיחת גאולתנו"[2].

יוסף שפירא, מראשי תנועת בני עקיבא והמפד"ל, הביע את דבקותו ברעיון שמייצג ביטוי זה בטקס השבעתו כשר בממשלת ישראל[3], כשהתחייב בהצהרתו לשמור אמונים "למדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, ולחוקיה", ובכך שינה מן הנוסח הרשמי (לאחר מספר דקות נתבקש לשוב ולהצהיר מחדש)[4].

גם השר אפי איתם הדגיש דבקותו ברעיון שמבטא ביטוי זה, באומרו "אלו הם מעמד ומועד ראויים מאין כמותם לנשיאת נאומי הראשון בכנסת ישראל, סמל ההתחדשות של מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, כאן בבירתנו, בירת הנצח שלנו, ירושלים עיר הקודש, במעמד של ישיבה חגיגית מיוחדת זו, לציון 100 שנותיה של הציונות הדתית"[5].

לעומת גישתו של המחנה הדתי-לאומי, ציינה "ועדת טל" את גישתו השונה של המחנה החרדי:

לא ניתן להכתיר את הציבור החרדי כולו כ"אנטי ציוני". אך לציבור זה תפיסה שונה של ההיסטוריוגרפיה היהודית מזו של מרבית הציבור היהודי בישראל. סמליו שונים משל מרבית הציבור. מדינת ישראל אינה נתפסת כ"ראשית צמיחת גאולתנו". ברחוב החרדי ובבתי הכנסת שלו, יום העצמאות אינו חג[6].

הפקפוק בקרב הציבור הדתי לאומי, בהיותה של מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, התעצם בעקבות השבר בעקבות הסכמי אוסלו וביצוע תוכנית ההתנתקות שפגעו בחזון ארץ ישראל השלמה[7]. בעקבות תוכנית ההתנתקות אמר הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה כי שינה לעצמו את הניסוח בתפילה לשלום המדינה לניסוח "שתהיה ראשית צמיחת גאולתנו"[8][9], והיו שקראו בציניות למדינה "ראשית צניחת גאולתנו"[10][11], ביטוי שיש המייחסים את טביעתו לרב יוסף קאפח, שהתבטא כך לאחר הסכמי אוסלו[12].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוחנן בן יעקב, "ראשית צמיחת גאולתנו", בתוך נתיבים - אסופה בענייני אמונות ודעות, ספריית אלינר, תשמ"ח
  • ירון זילברשטיין, "חוק וחברה במדינת ישראל במשנתו של הרב צבי פסח פרנק: האמנם 'ראשית צמיחת גאולתינו'?", "גאון ההוראה" אחרי 50 שנה – היסטוריה, הגות, ריאליה (בעריכת י' רוזנסון), ירושלים תשע"ב, עמ' 85–116.
  • יצחק גייגר, היציאה מהשטעטל, הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, 2016 - יחסם של רבני הציונות הדתית למדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יואל רפל, "תפילה מיוחסת בת שישים", מקור ראשון 19.9.08.
  2. ^ משה דב קספר, "האם הביטוי 'ראשית צמיחת גאולתנו' מביע מסילה לגאולה?", שנה בשנה (תשמט) 262-251
  3. ^ בטקס השבעתה של ממשלת ישראל העשרים ואחת בט"ז באלול התשמ"ד (13 בספטמבר 1984)
  4. ^ דברי הכנסת, יום חמישי, ט"ז באלול התשמ"ד
  5. ^ ישיבה מיוחדת לציון 100 שנות ציונות דתית: יבול של חינוך - תרס"ב-תשס"ב
  6. ^ הוועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות - דו"ח
  7. ^ ישראל הראללא ראשית צמיחת גאולתנו, באתר הארץ
  8. ^ נדב שרגאיבציונות הדתית מתלבטים: איך לחגוג את יום העצמאות?, באתר הארץ, 1.5.2006
  9. ^ אבישי בן חיים, רבנים: בציונות הדתית שוקלים להחרים את יום העצמאות, באתר nrg‏, 24 באפריל 2006
  10. ^ אשר כהן, ראשית צניחת גאולתנו, באתר nrg‏, 11 בספטמבר 2005
  11. ^ אדמונד חסין, ראשית צמיחת גאולתנו?, באתר איחוד בתי הכנסת בישראל
  12. ^ [1]
  13. ^ יצחק מור, ‏סקירת הספר, השילוח 2, דצמבר 2016