ראש מילין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אברהם יצחק הכהן קוק  |
| נושא |
טנת"א, שורש |
| הוצאה | |
| הוצאה |
מוסד הרב קוק, מכון ע"ש הרצי"ה קוק |
| מקום הוצאה |
לונדון |
| תאריך הוצאה |
1917 |
  | |
ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות. במהדורת תשס"א נוסף לכך גם ביאור הראי"ה לשורשים אחדים.
שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הספר נגזר מפסוק בדניאל ”רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר”[1], משמעותו מושאלת: הספר עוסק באותיות ובנקודות שהן שורשי המילים, וזו משמעות אחת של ראש המילים, והמשמעות השנייה היא המחשבות שמעל המילים, שהן שרשי המילים[2]: ”המחשבות הקודמות לכל האותיות הן משוטטות בנו תדיר. אנחנו צריכים לחשוף... את צורת האריאליות הנשמתית שבקרבנו כדי לעמוד תמיד על אופיים של אותם הציורים הבלתי מצוירים...”.
כתיבתו ופרסומו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הספר כתב הרב קוק, כאשר שהה בלונדון בתחילת שנת תרע"ז 1917, תוך שהוא מסתיר את הדבר מבנו – הרב צבי יהודה הכהן קוק, אשר חשש תמיד מפרסום כתבי אביו, שלהערכתו הדור לא היה מוכן להפצתם הרחבה. ואכן, כאשר נודע לבנו על פרסום הספר, הוא הביע את התנגדותו לפרסום לאחר מעשה, ומאותו רגע והלאה הקפיד להיות מעורב תמיד בעריכתם ופרסומם של כתבי אביו – אחריות שהוא לקח על עצמו עד יום מותו, בהתאם לצוואת הרב קוק.
בשתי המהדורות הראשונות של הספר, הוא נדפס כספר בפני עצמו. במהדורה השלישית (בהוצאת מוסד הרב קוק) הוא נדפס יחד עם מספר כתבים נוספים של הראי"ה. במהדורה הרביעית של הספר (בהוצאת מכון הרצי"ה) נוספו חלקים מכתב יד המחבר, שלא נכללו במהדורות הקודמות, חלק העוסק בשורשים (צירופי האותיות ומשמעותם) ומאמר על צורת האות אלף. במהדורה החמישית (בהוצאת מכון הרצי"ה) נדפס גם פירושו של הראי"ה לתחילת הספר.
המניעים לכתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר, כפי הנראה, נכתב בשעת מלחמת העולם הראשונה. הדבר היווה אצל הראי"ה מניע להיכנס בכתיבתו לתחום הנסתר, כדרך להשגת טהרה רוחנית בזמן בו הרשע מרובה בעולם. כך כותב הראי"ה בהערות שבסוף הספר:
"כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה... ומובטח הוא שמתוך הרכוש הזה יתעשר עושר פנימי. לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו... ואז, כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם..."
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר נחשב לאחד המורכבים ביותר ללימוד מכל כתבי הראי"ה, ולא ניתן להבינו ללא רקע מקדים רחב בתורת הקבלה.
הספר נועד לעקוב אחר התהליך שעוברים הרעיונות של האדם, מתחילת התנוצצותן בנשמה, ועד למבנים מחשבתיים שלמים ומוגדרים שנוצרים מתוכם.[3]
בספר עוסק הרב קוק בשיטתיות ברעיונות מתחומי הפסיכולוגיה ותורת ההכרה, תוך שהוא דורש את מרכיבי הטנת"א השונים. ניסיון זה עשוי להזכיר במקצת דרשות שונות על האותיות, דוגמת מדרש "אותיות דרבי עקיבא".
כך לדוגמה, כאשר כותב הראי"ה על האות א, הוא דן במשמעויות שונות של שם האות, בגימטריה שלה, ובצורתה. בהמשך הספר מדבר הרב קוק באותו האופן על הניקוד ועל טעמי המקרא, ומביא רעיונות מיסטיים הקשורים אליהם. לאחר הרצאת הדברים בנושא זה חוזר הספר בתמצות על עקרי הדברים בכל הספר בפרק הנקרא "הברקה".
בחלק השורשים מבאר הראי"ה את התקשרות האותיות זו לזו: בהסתמך על מהות האות שהתבארה בחלק האותיות באות שתי האותיות ומתחברות יחד לצורה חדשה שמקבלת משמעות משותפת. שיטתו בנויה על שורש בן שתי אותיות.[4]
פירושים לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד פירושו של הראי"ה עצמו לספרו, שהוזכר לעיל[5], חוברו לספר לפחות שני ביאורים מקיפים שלא יצאו עדיין לאור: אחד עוד בחיי הרב קוק בידי הרב שמריה מנשה הכהן אדלר מלונדון, והשני בידי הרב חיים יעקב לוין, בנו הבכור של הרב אריה לוין שהיה מגדולי תלמידי הרב קוק. פירושו של הרב אדלר מכיל 300 דפים, והרב קוק שהכיר את החיבור אמר שהפירוש הזה הוא רק על דרך הקבלה ולא מתייחס לצד המחשבתי-פילוסופי.
בשנת תשע"ה הוציא הרב עודד דוד את ריש מילין המבואר.
כן יצא הספר ראש מילין עם ביאור מילין חדתין – ביאור על חלקים נגלים מהספר ראש מילין, מאת הרב יוסף אלנקווה, בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון.
הספר עובד ותורגם לאנגלית כולל ביאור על ידי הרב יוסף (ג'ואי) רוזנפלד בשנת תשס"ט. הספר הועלה לאתר אקדמיה.
הרב רוזנפלד מוסר שיעורים באנגלית על הספר בפורומים שונים, כולל ביוטיוב.
הערכה לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראי"ה עצמו כתב על הספר שיש ערך גם לקריאה בו ללא הבנה, ובלבד שהיא נעשית מתוך כוונה טהורה[6]: ”ואפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון.”
הרב יעקב משה חרל"פ התפעל מאוד מהספר וכתב עליו[7]: ”לא נוכל לאמר אחרת, בלתי אשר ממרום המקדש בית קדשי הקדשים עד מקום מגורו של הדרת גאונו שליט"א בלונדון, מופנה מקום מאויר הטמא של אויר חו"ל, וצינור קדוש של אוירא דכיא קדישא שופע עליו תדירא...”
גם המקובל רבי מנחם מנכין היילפרין התפעל מאוד מהספר[8]: ”ב"ה זכיתי להשיג ספרו הנפלא הפלא ופלא, נקרא שמו ראש מילין. שמה ראיתי, לפי מיעוט שכלי, כוחו וגדולתו עד אין חקר. מה רבו מעשיו בזה, נורא מאד, מי ימלל תהילתו...”
הרצי"ה נהג לתת את הספר לתלמידיו כסגולה ליולדת[דרוש מקור: איפה?] בדומה לנהוג בקהילות חסידיות עם הספר נועם אלימלך.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר אהרן ארנד, ספר "ראש מילין" לראי"ה קוק, דעת 27, תשנ"א, עמ' 73–85, JSTOR 24193198
- הרב חיים כהן, ספר "טללי חיים" בראשית, שיחה שנייה לפרשת בראשית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
| משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||