ראש ממשלת תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראש ממשלת תאילנד
Prime Minister of Thailand
Flag of the Prime Minister of Thailand.svg
קאיה קאלאס
איוש נוכחי פריות צ'אן-אוצ'ה
תאריך כניסה לתפקיד 22 במאי 2014
דרכי מינוי ממונה על ידי מלך תאילנד.
תחום שיפוט תאילנדתאילנד תאילנד
מעון Phitsanulok Mansion
מושב המשרה בנגקוק
ייסוד המשרה 28 ביוני 1932
איוש ראשון פאראיה מאנופרקון ניטיטדה
www.thaigov.go.th
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראש ממשלת תאילנדתאילנדית: นายกรัฐมนตรี9) הוא ראש הממשלה של תאילנד. ראש הממשלה הוא גם יושב ראש הקבינט של תאילנד. התפקיד קיים מאז המהפכה הסיאמית של 1932, אז הפכה המדינה למונרכיה חוקתית.

לפני ההפיכה, ראש הממשלה מונה בהצבעה בבית הנבחרים התאילנדי ברוב רגיל, ולאחר מכן מונה והושבע על ידי מלך תאילנד. בחירת הבית מתבססת לרוב על כך שראש הממשלה הוא מנהיג המפלגה הפוליטית הגדולה בבית התחתון או מנהיג קואליציית המפלגה הגדולה ביותר. בהתאם לחוקה, ניתן למנות את ראש הממשלה רק פעמיים ולכן מוגבל לשתי כהונות רצופות לכל היותר. את תפקיד ראש הממשלה ממלא כיום הגנרל בדימוס פריות צ'אן-אוצ'ה, מאז ההפיכה במדינה ב-22 במאי 2014.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני 1932 תאילנד נשלטה על ידי המלכים, שכיהן הן כראש המדינה והן כראש הממשלה. עם זאת, במהלך השלטון האמצעי והאחרון של שושלת צ'אקרי, מספר אנשים נתפסו כבעלי תפקיד שווה ערך לראש ממשלה. בתקופת שלטונו של ראמה החמישי, מלך תאילנד, הנסיך דמרונג ראג'אנובהאב לקח על עצמו את התפקיד הזה.

ראש הממשלה הראשון של סיאם היה פאראיה מאנופרקון ניטיטדה. תואר המשרד שונה מ"ראש ממשלת סיאם" ל"ראש ממשלת תאילנד" ב-1945 ולאחר מכן לצמיתות עם שינוי שמה של סיאם לתאילנד ב-1949. במשך רוב שנות קיומו המשרד נשלט על ידי מנהיגי הצבא. שישה עשר מתוך עשרים ותשעה ראשי ממשלה, כולל הגנרל המכהן פריות צ'אן-אוצ'ה. הדומיננטיות הצבאית במשרה החלה עם ראש הממשלה השני של המדינה, Phot Phahonyothin, שהדיח את קודמו האזרחי בהפיכה ב-1933. ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן היה פלק פיבונסונגרם, כ-14 שנים ב-2 קדנציות. הכהונה הקצרה ביותר הייתה של טוואי בוניקאט, שכיהן 18 ימים בלבד. תשעה ראשי ממשלה הודחו בהפיכות, שלושה בצו בית משפט, ואחד עשר התפטרו מתפקידם. הצעיר ביותר שהיה בתפקיד היה סני פראמוג', בגיל 40.

מינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת תאילנד חייב להיות חבר בבית הנבחרים. לפני ההפיכה, כדי להתמנות, היה על המועמד לתפקיד לקבל תמיכה של חמישית מחברי בית הנבחרים. לאחר מכן, לאחר הצבעה של רוב פשוט בבית, תתקבל החלטה ותוגש למלך, אשר לאחר מכן יקבע מינוי רשמי על ידי מתן הסכמתו המלכותית להחלטה. הליך זה חייב להתקיים תוך שלושים יום לאחר תחילת המושב הראשון של בית הנבחרים לאחר הבחירות. אם לא ניתן למצוא מועמד בפרק זמן זה, מחובתו של נשיא האספה הלאומית של תאילנד להגיש את השם הנחשב לראוי ביותר עבור המלך.

המועמד וראש הממשלה בסופו של דבר הם תמיד מנהיג המפלגה הפוליטית הגדולה ביותר בבית התחתון או מנהיג קואליציית הרוב שהוקמה לאחר בחירות.

מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה נעזר בעבודתו בלשכת ראש הממשלה, מחלקה ברמת קבינט בראשות בדרך כלל שני שרי מדינה. משרדים אלו ממוקמים בבית הממשלה של תאילנד, באזור דוסיט, של בנגקוק.

מעונו הרשמי של ראש הממשלה הוא אחוזת פיטסנולוק, במרכז בנגקוק. האחוזה נבנתה בתקופת שלטונו של המלך ראמה השישי, מלך תאילנד. הוא הפך לבית מגורים רשמי בשנת 1979. לפי המסורת המקומית, ישנן באחוזה הרבה רוחות רפאים, לכן רוב ראשי הממשלה גרים במעונותיהם הפרטיים ומשתמשים בבית רק לעסקים רשמיים.[1]

רשימת ראשי הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה מונרך
1
Phraya Manopakorn Nititada.jpg
פאראיה מאנופרקון ניטיטדה (אנ')

(19481884)

28 ביוני 1932 20 ביוני 1933 עצמאי ראמה השביעי
2
Phraya Pahol.jpg
Phraya Phahonphonphayuhasena (אנ')

(19471887)

20 ביוני 1933 16 בדצמבר 1938 מפלגת האנשים (אנ') ראמה השביעי (עד 1935)

ראמה השמיני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראש ממשלת תאילנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baan Phitsanulok, www.lerson.sc.chula.ac.th