רבאט אל-מנצורי
רבאט אל-מנצורי הוא מבנה גדול ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
המבנה ממוקם ממערב להר הבית, בסמוך לשער המשגיח, ברחוב עלאא' א-דין (מצידו הדרומי). עלאא' א-דין, שהיה "המשגיח על ההקדשים" בראשית התקופה הממלוכית (בין השנים 1260 ל-1284), הקים את המבנה כאכסניה לעולי רגל מוסלמים עניים שהחלו להגיע לירושלים באותה תקופה. האכסניה נחנכה ב-1281, הוקדשה לסולטאן אל-מאלכ אל-מנצור סייף א-דין קלאון ולכן נקראה "אל מנצורי". עלאא א-דין עצמו קבור מצידו הצפוני של הרחוב, באכסניית אל-בציר שהוקמה ב-1267.
המבנה, ככל אכסניה ממלוכית, היה בנוי בתבנית ריבוע של חדרים בגודל קבוע שנפתחו אל חצר פנימית קטורה (כלומר ללא גג). הכניסה למבנה הייתה דרך מקשת (מבנה בצורת קשת) מעוטר, שבשני צדדיו ספסלי ישיבה מאבן ("מצטבא"), כנהוג באדריכלות הממלוכית. מימין ומשמאל לכניסה היו מחסנים ואורוות. יוסף דרורי מציין שהמיקום היה סמוך לביתו הרשמי של המפקח, דבר שהקנה לו חשיבות ויוקרה בד-בבד עם אפשרות נוחה עבור השלטונות לפקוח עין על הנוכחים וגם לשמור על ביטחונם.
באזור החלה להתגבש קהילה של צאצאי עבדים, חיילים ושומרי וקף שהובאו ממדינות אפריקה כסודאן, צ'אד וניז'ר שהתגוררו במבנה האכסניה ובמבנים שנבנו בסמוך אליו, על גגו ובתוך חצרו ועל ידי כך שינו את תבניתו המקורית.
בראשית התקופה העות'מאנית שימש המבנה כקסרקטין לחיילים (שחלקם הביאו את משפחותיהם, כאמור, והתגוררו במקום) ולאחר מכן, ובייחוד במאה ה-19 שימש כבית סוהר מרכזי לרוצחים ונאשמים בפשעים פליליים חמורים, בית הסוהר לנידונים למוות שכן מצידו השני של הרחוב ונקרא חבס א-דם.
בשלב מסוים לאחר תום השלטון העותמאני ננטש המבנה והתדרדר במהלך השנים עד כדי סכנת התמוטטות. עם זאת שימש למגורי משפחות דלות ממוצא אפריקאי. רק בשנות ה-90 גייס הווקף כספים לשם שיפוץ המבנים ההיסטוריים סביב הר הבית ושיפץ את המבנה. בשנת 1993 נפתח בחלק מהמבנה ששוקם (האורוות העתיקות) מועדון קהילתי חברתי עבור בני הקהילה האפריקאית ברובע המוסלמי. במועדון מתקיימת פעילויות עבור ילדים ונוער שנשרו ממסגרות חינוכיות ופעילויות הכשרה מקצועית לנשים. הפעילות נעשית ברובה בהתנדבות על ידי עובדים סוציאליים ופעילים בתחום הטיפול באמנויות. בין החוגים המוצעים חינם חוגי ספורט ומחשבים במטרה שהצעירים לא יסתובבו ברחובות הרובע ולא יתדרדרו לפשיעה. המועדון נתמך על ידי ארגונים הומניטריים שונים וכספי תרומות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף דרורי, ירושלים בתקופה הממלוכית, בתוך: אלי שילר (עורך), תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, אריאל 83-84, 1992. עמוד 175.
- רשות העתיקות: Jerusalem, al-Rabat al-Mansouri
 |
 |
| אתרי הרובע המוסלמי | ||
|---|---|---|
| שכונות | באב אל חוטה | |
| רחובות ושערים | שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • הקארדו (ירושלים) • רחוב השלשלת • ויה דולורוזה (רחוב) • רחוב הגיא • רחוב שער האריות • שער השלשלת • שער הכותנה • שער הברזל | |
| אתרים ארכיאולגיים | מערת צדקיהו • בריכת הסטרותיון • קשת וילסון • מנהרות הכותל • שער וורן • בריכות הצאן | |
| אתרים מוסלמיים | רבאט אל-מנצורי • מסגד הצריח האדום • רבאט אל-בציר • ספריית ח'אלדיה • ספריית אל-בודיירי | |
| אתרים נוצריים | ויה דולורוזה • קפלת ההלקאה • קפלת ההרשעה וכפיית הצלב • מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה) • כנסיית סנטה אנה • האכסניה האוסטרית • אכסניית סנט פאולוס • כנסיית גבירתנו הדואבת | |
| אתרים יהודיים | הכותל הקטן • ישיבת עטרת כהנים • בית המערבים • ישיבת אדרת אליהו • ישיבת שובו בנים • בית הכנסת ע"ש הרב גץ • בית הכנסת אוהל יצחק | |
| מבני מגורים יהודיים | חצר רייסין • חצר גליציה • בית המערבים • מתחם שער הפרחים • בית ויטנברג • בית הצלם • חצר ראנד • בית חזון • בית דנון • חצר דיסקין | |
| שונות | מוזיאון הכיכר הרומית • שוק הכותנה | |