רבי אבא מקרטיגנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי אבא מקרטיגנא (או מקרתיגנא, קרתיגניא) היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי מן העיר קרטיגנין.

אזכוריו בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מצוטט רבות בתלמוד הירושלמי, בכינויים "רבי בא קרטיגנא", או "רבי בא קרתיגניא". הוא עסק בדבריהם של רבי יוחנן וריש לקיש. למשל, הוא הסביר את דעתו של רבי יוחנן שאין עונש מלקות על איסור חרישה בשמיטה, מפני שזהו לאו הבא מכלל עשה[1]. במקום אחר הוא הקשה קושיה על ריש לקיש, ורבי לא תירץ את קושייתו[2].

רבי אבא הסביר כנגד מה תיקנו תשע ברכות בתפילת מוסף של ראש השנה: ”כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה, וכתיב בסופה ה' ידין אפסי ארץ.”[3]. על פי גרסה זו, שמקורה בתלמוד הירושלמי, הקשר בין ראש השנה, יום הדין, לתפילת חנה, הוא הפסוק שבסופה, "ה' ידין אפסי ארץ" (שמואל א', ב', י'). בכתבי היד של התלמוד הבבלי מופיע מאמר דומה בשמו, המקשר בין חנה לראש השנה בדרך אחרת: ”כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר: בראש השנה נפקדה שרה, רחל וחנה”. בש"ס וילנא מופיע מאמר זה בשם רבי יצחק דמן קרטיגנין[4], אך כנראה גרסה זו שגויה ולא היה אמורא בשם זה.

מקום מגוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרטיגנין

יש שזיהו את קרטיגינין עם העיר קרטחנה (Cartagena), אך רבים סוברים שמדובר בעיר קרתגו. לפי זיהוי זה הוא נקרא במקורות לועזיים רבי אבא מקרתגו[דרוש מקור].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמוראים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.