רבי אחא (תנא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי אחא היה תנא אשר חי בסוף המאה ה-2, בדור הרביעי והחמישי לתנאים. אינו מוזכר במשנה, אבל מוזכר בתלמוד עשרות פעמים מדבריו בברייתות. מסר הלכות בשם רבי יהודה[1] ובשם רבי אחי בר חנינא[2] (ויש גרסה רבי יעקב ברבי חנינא). בכמה מקומות[3] חולק על רבי מאיר ורבי שמעון בני דורו.

ממשנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על מה נשים מתות כשהן צעירות? בעוון שמכבסות צואת בניהם בשבת[4].
  • וְדִבַּרְתָּ בָּם[5] – עשה אותם קבע, ואל תעשם עראי[6].
  • מה ראו חכמים לקבוע לומר ברכת רפואה (מהשמונה עשרה) בברכה השמינית? מתוך שנתנה מצוות מילה ביום השמיני, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית[7].
  • אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי[8], שנאמר: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ"[9]. וכתיב: "עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם"[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ג, עמוד ב'. ויש אומרים שם שעל זה אמר רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן "הלכה כרבי אחא שאמר משום רבי יהודה".
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ט, עמוד ב'. ובתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ב, עמוד ב' (בדפוסים הרגילים) הגרסה רבי אחאי ברבי חנינא ורבי עקיבא ברבי חנינא.
  3. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נ"ו, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב', עמוד ב', וראו תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, עמוד א'.
  4. ^ ברייתא בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א', וכפירוש רש"י. ולדעת רבי אלעזר שם על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר, ויש אומרים על שקוראות לארון הקודש ארון.
  5. ^ מתוך ספר דברים, פרק ו', פסוק ז' (ונאמר בקריאת שמע) המדבר על דברי תורה - וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
  6. ^ ברייתא בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ט, עמוד ב'. ודעת תנא קמא שם: "וְדִבַּרְתָּ בָּם - בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים".
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד ב'.
  8. ^ שמות רבה, פרשה ב', פסקה ב'
  9. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ט'
  10. ^ ספר תהלים, פרק י"א, פסוק ד'