רבי אייבו
| תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
|---|---|
| השתייכות | כנראה שהיה בטבריה |
| רבותיו |
רבי ינאי (ייתכן שלא היה רבו הישיר) רבי יוחנן |
| תלמידיו | רבי יודן, רבי ברכיה, רב הונא ורבי פנחס |
| בני דורו | רבי יהודה בר סימון |
  | |
רבי אַיְבוּ או רבי אַיְיבוּ היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי[1]. הוא מוזכר בגמרא ובמדרשים[2] פעמים רבות ומביא מדברי חכמים קדומים אליו.
בספר תולדות תנאים ואמוראים כתוב עליו: ”הוא זכה עוד לקבל מכל גדולי אמוראי דור הראשון והשני ... ומצינו אותו ביחד עם כל גדולי הדרשנים ... ונמצאו דרשותיו הרבה במדרשים”.
בנוסף, מגדולי האמוראים[3] בדורות שאחריו מביאים אמרות והלכות בשמו.
טענות בדבר זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא הרבה להביא דברים בשם רבי ינאי[4][5], אחד מראשוני האמוראים ויש הסוברים שהיה רבו, אולם לאור פער השנים הגדול אין להוכיח מכך שהיה רבו הישיר. ישנם המזהים את רבי אייבו עם רבי אייבו בר חייא, אביו של רב[6] ולפי טענה זו הוא אמורא ארץ ישראלי מהדור הראשון והיו הוא ובנו, רב, שניהם תלמידי רבי ינאי.
יש המזהים אותו עם אמורא אחר בשם רבי איבו בר נגרא (או נגרי) המוזכר אף הוא בתלמוד[7].
מימרות מפורסמות מפי רבי איבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו
— מדרש קהלת רבה, א', יג'
"אתה אל ראי" (ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ג) [פירושו הוא] אתה הוא הרואה בעלבון של עלובים
— בראשית רבה, מה', י'
"וממקדשי תחלו" (ספר יחזקאל, פרק ט', פסוק ו') - אמר הקדוש ברוך הוא: יחרב בית המקדש ואל תגע יד בצדיקים
— מדרש איכה רבתי, ב', ג'
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "בית אהרן", מאת הרב אהרן מגיד, כללי הש"ס בערך "רבי איבו"
- דב קמחי, "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1969, כרך ראשון, ערך: חנוך, עמוד 314-315.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי אייבו", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ככל הנראה, רבי אייבו בר אחא שהיה אביו של רב, היה חכם אחר.
- ^ ובמיוחד בבראשית רבה
- ^ כגון רבי יודן, רבי ברכיה, רב הונא ורבי פנחס
- ^ כגון בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ד, עמוד ב' - "אמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי. נפקא מינה למוכרת, ולמוחלת, למורדת, ולפוגמת, לתובעת, ולעוברת על דת"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג, עמוד א': "אמר רבי אייבו אמר רבי ינאי: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים"
- ^ לדוגמה כך טען ה"בית ועד לחכמים" והביאו בעל ה"בית אהרן"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א, עמוד א'