רבי אלעזר בן חנניה
| שם מלא | אלעזר (אליעזר) בן חנניה בן חזקיה בן גרון (גוריון, גריון) |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור הראשון לתנאים |
| השתייכות | חז"ל, תנאים |
| חיבוריו | מגילת תענית |
| אב | חנניה בן חזקיה |
  | |
רבי אלעזר (אליעזר) בן חנניה היה תנא שחי בתקופת הבית השני, בדור הראשון לתנאים. אביו היה חנניה בן חזקיה בן גרון.
אמירותיו ודיוניו, שבחלק מהמקרים מגיעים לצד חכמים כמו רבי עקיבא או רבי יוחנן בן זכאי, דבר המעיד על קרבתו אל המעגלים המרכזיים של חז"ל.
לרבי אלעזר בן חנניה מייחסת הגמרא את האימרה ”זכור את יום השבת - ר' אלעזר בן חנניה אומר: תהא זוכרו מאחד בשבת, שאם תתמנה לך מנה יפה תהא מתקנה לשם שבת”[1] (מכילתא יתרו, ז').
כמו כן, מיוחסים לו גם עריכת החלק המאוחר במגילת תענית ספר מימי בית שני, המונה את החגים הלאומיים שנחוגו בתקופה זו (ועל כן אסור לצום בהם) וכן את ימי הזיכרון לאירועים לאומיים.[2]
מהדרשות או אמרות שמקושרות אליו עוסקות בהתנהגות מוסרית, קיום מצוות ואחריותו האישית של האדם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי גרץ, דברי ימי ישראל (תרגום ד"ר ש.א. קמנצקי), הוצאת יזרעאל, 1955.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן חנניה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מר חפץ אלוף, והזהיר, אטטראווא: ישראל מאיר בלאאמ"ו מוה' יהודה פרייאמאן אב"ר דק"ק, תשל"ג - 1972, עמ' 56
- ^ דף הפתיחה למגילת תענית (במיזם הכתבים ויקיטקסט), על פי שער הספר שהודפס בוורשה ה'תרל"ד (1874).
