רבי חזקיה (זוהר)
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
|---|---|
| רבותיו | רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יצחק |
| בני דורו | רבי יוסי בן חלפתא, רבי יהודה בר אלעאי |
  | |
רבי חזקיה (מכונה גם רבי חזקיה בר רב[1]) הוא דמות המוזכרת בספר הזוהר, על פיו היה תנא מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי[2] והוא מצוין כאחד מעשרת בני חבורתו[1].
רבי חזקיה אינו מוזכר כלל בספרות חז"ל, אך מוזכר בספר הזוהר פעמים רבות.
מהמסופר עליו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעמים רבות בספר הזוהר מסופר שהלך מקפוטקיא ללוד או להפך, לראות את רבי שמעון בר יוחאי.
לפעמים היה קם לעסוק בתורה באמצע הלילה, יחד עם רבי אלעזר בן שמוע[3] או רבי יצחק[4]. הוא אף אמר, שכל מי שמשתדל בתורה בחצות הלילה - ודאי שיש לו חלק בעולם הבא[5].
עוד מסופר עליו, שפעם אחת, כשהלך בדרך יחד עם רבי אלעזר, הם ראו נחש. רבי חזקיה רצה להורגו כיוון שהוא מזיק לאנשים והורגם, אך רבי אלעזר אמר לו שלא יהרגנו, כיוון שהנחש לא הורג אדם עד שהוא מקבל צו אלוהי להורגו[6].
במקום אחר מסופר, שפעם אחת הלך עם רבי ייסא (נראה שהוא רבי יוסי[דרוש מקור]) בבית הקברות של גוש חלב החרבה, והם דיברו עם אחד מהמתים על גלות התורה וצער העולם. לאחר שיחה זו הגיעו השניים למסקנה, שכיוון שאין צדיקים בעולם, מוכרח שהעולם מתקיים רק בשביל המתים[7]!
בסוף האדרא רבא רבי חזקיה נפטר יחד עם רבי יוסי בר רבי יעקב ורבי ייסא
מאמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתחילת ההקדמה לספר הזוהר, מובאת מימרא בשמו, המדמה את כנסת ישראל לשושנה (תרגום מארמית):
- במקום אחר בספר הזוהר, מובאת בשמו מימרא, בה מצד אחד הוא מדבר בחריפות רבה נגד יציאתם של נשים אל מחוץ לביתם ללא כיסוי ראש, ומצד שני משבח את נשות ישראל שדומות לגפן, שמקבלת עליה רק את בן זוגה[8].
- מימרא נוספת המובאת בשמו, מספרת מה יקרה בעתיד הרחוק:
זמין קב"ה לאעברא רוח מסאבא מן עלמא (עתיד הקדוש ברוך הוא להעביר את רוח הטומאה מן העולם), כמה דכתיב (זכריה, י"ג, ב'): "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", וכתיב (ישעיה, כ"ה, ח'): "בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר". וזמין קב"ה לאנהרא לסיהרא, ולאפקא לה מחשוכא בגין ההוא חויא בישא (ועתיד הקדוש ברוך הוא להאיר את הירח, ולהוציאו מחושכו מחמת אותו נחש רע), כמה דכתיב (ישעיה, ל', כ"ו): "והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים". מאי אור? ההוא אור דגניז ליה קב"ה בעובדא דבראשית (אותו אור שגנזו הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית)
- ”כל מאן דאודי על חטאיה, קודשא בריך הוא שביק ליה ומחיל על חוביה”[9] - כל מי שמודה על חטאו, הקדוש ברוך הוא מניח לו ומוחל לו על חטאו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "ר' חזקיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ספר הזוהר, חלק ג', דף קכ"ז, עמוד ב'
- ^ והיה "שכיח אצלו", כמובא בספר הזוהר, חלק ג', דף ד', עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף נ"ד, עמוד א'
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף י"ב, עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק א', דף צ"ב, עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף ס"ח, עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף ע"א, עמוד א'
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף קכ"ה, עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק א', דף נ"ו, עמוד א'
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני הזוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| דמויות | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין | |
| חיבור ספר הזוהר | רבי משה די לאון • מטפחת ספרים • רבי יצחק דמן עכו | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא | |