רבי חנינא בר פפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חנינא בר פפא
לידה המאה ה־3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־4 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות שלישי אמוראים
רבותיו רבי יוחנן
בני דורו רבי אבהו ורבי יצחק נפחא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חנינא בר פפא היה אמורא בבלי בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חנינא היה בקי ביותר באגדה, והוא מוזכר תמיד באגדות הש"ס[1]. גם בתלמוד הירושלמי מובאים אמרותיו, ושם הוא מוזכר בשם "רבי חיננא בר פפא"[2].

ייתכן שהוא אותו אמורא רבי חנינא בר פפי, גם הוא תלמידו של רבי יוחנן, שכן רבי חנינא בר פפא מוזכר יחד עם רבי אבהו ורבי יצחק נפחא[3]. וכן גם חבריו של רבי חנינא בר פפי היו רבי אבהו ורבי יצחק נפחא[4].

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד[5] מסופר כי לרבי חנינא הייתה ידידות קרובה עם מלאך המוות. כאשר בא זמנו להסתלק מהעולם, ומלאך המוות קיבל הוראה ליטול את נשמתו מהעולם, בא מלאך המוות לרבי חנינא והודיע לו כי הגיע זמנו. רבי חנינא, שהיה חבירו של מלאך המוות, ביקש ממנו שימתין שלושים יום כדי שיוכל לחזור על כל תלמודו, שכן מקובל כי ”אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו”.

לאחר שלושים יום בא לפניו מלאך המות, אמר לו רבי חנינא: הראה לי את מקומי בעולם הבא. הסכים מלאך המוות, אך רבי חנינא בר פפא דרש שמלאך המוות יתן לו את סכינו, כדי שלא יבהיל אותו בדרך. כאשר שמע זאת מלאך המוות, הוא נזכר במעשה שעשה לו חבירו של רבי חנינא, רבי יהושע בן לוי, שגם הוא ביקש את סכינו של מלאך המוות בדרך לראות את חלקו בעולם הבא, אך כאשר הגיע לעולם הבא הוא קפץ פנימה יחד עם הסכין, ולא הסכים להחזירו בשום פנים ואופן עד שיצתה בת קול שביקשה ממנו להחזיר את הסכין. מכיוון שכך, ביקש מלאך המוות להתחמק מהבקשה ואמר לרבי חנינא: האם חושב אתה שאתה בדרגתו של רבי יהושע בן לוי? השיב רבי חנינא בתוקף: הבא ספר תורה והראה לי דבר מה שלא קיימתי! אמר לו מלאך המוות: מנהגו של רבי יהושע בן לוי היה, שכאשר היה לומד תורה הוא היה הולך ללמוד במיוחד ליד אנשים החולים במחלה ששמה "בעלי ראתן" שכל מי שעומד לידם עשוי לחלות במחלה נוראה, כשהוא בטוח בתורה שתגן עליו מהמחלה המסוכנת. האם גם אתה עשית כך? כאן נשאר רבי חנינא ללא תשובה.

למרות זאת, כאשר נפטר רבי חנינא בר פפי, הפסיק עמוד של אש בין מיטתו לקהל, דבר שמקובל בידי חכמי התלמוד, שהוא נעשה רק לבודדים בדור, אחד או שניים אך לא יותר, ומכאן, שאף על פי שרבי חנינא לא עסק בתורה ליד "בעלי ראתן", דרגתו הייתה נעלית מעל כל בני דורו. כאשר רצו חכמי הדור להתעסק בגופתו ולקוברו, הם לא יכלו לגשת אליה, מכיוון שעמוד האש הפסיק בינם לבינה. התקרב אליו רבי אלכסנדרי ואמר לפני מיטתו של רבי חנינא: עשה בשביל כבוד חכמי התורה, שיוכלו להתעסק בכך ולקוברך בכבוד, וסלק מכאן את עמוד האש. אך לא הייתה כל תגובה. רבי אלכסנדרי חזר על הבקשה באופן אחר "עשה בשביל כבוד אביך", אך גם כאן לא הייתה כל תזוזה, עד שאמר לו "עשה בשביל כבוד תורתך" ואז הסתלק משם עמוד האש.

מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרש רבי חנינא בר פפא[6] ”יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו” פסוק זה שר העולם אמרו. בשעה שאמר הקב"ה[7] ”למינהו” ב[בריאת ה]אילנות, נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקב"ה בערבוביא למה אמר למינהו באילנות ועוד קל וחומר ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה למינהו, אנו על אחת כמה וכמה, מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו[8].
  • רבי חנינא בר פפא רמי כתיב[9] לקראת צמא התיו מים וכתיב[10] הוי כל צמא לכו למים אם תלמיד הגון הוא לקראת צמא התיו מים ואי לא הוי כל צמא לכו למים[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]