רבי יהודה בר נחמני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יהודה בר נחמני
מקום פעילות ארץ ישראל
שנות הפעילות שני ושלישי אמוראים 
רבותיו ריש לקיש
בני דורו רבי לוי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יהודה בר נחמני (מכונה בשמות נוספים כגון "רבי יהודה בר נחמן" או "רבי יודן בר נחמיה", ועוד) היה אמורא ארץ ישראלי שפעל בדור השני והשלישי של התקופה, במאות ה-3 וה-4, ומקום מושבו העיקרי היה טבריה.

המסופר עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה בר נחמני ידוע בעיקר בתור מתורגמנו של ריש לקיש[1], ובתור דרשן בבית המדרש של טבריה, יחד עם חברו רבי לוי. בכל שבת, לפני דרשתו של רבי יוחנן, בזמן שאחד מהם היה מקבץ את האנשים לבוא לדרשה, היה השני דורש, עד שהגיע רבי יוחנן. כל אחד מהם נשכר שני סלעים בשבוע מעבודה זו[2].

מסופר[3], שכשמונה לדיין אדם שלא היה תלמיד חכם, בזכות עושרו, ר' יהודה בר נחמני נתבקש להרצות לפני הציבור את הדברים שהלה ילחש לאוזניו. הטה לו את אזנו לשמוע את דבריו, אך הדיין לא אמר מאומה. כשראה זאת רבי יהודה, החל לדרוש את הפסוק בספר חבקוק "הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ"[4], כעוסק באותו אדם, שהוא כעץ ואבן שאין סיכוי לגרום להם לדבר, ואינו יכול כלל להיות דיין ולהורות. הוא מונה לדיין רק בזכות כספו וזהבו, "וכל רוח אין בקרבו" - אין בקרבו שום רוח חכמה, ודבריו חסרי טעם. הוא סיים בכך ש"עתיד הקב"ה ליפרע ממעמידן" - ה' עתיד להעניש את מי שממנה דיינים כמוהו מחמת בצע כסף, כמו שנאמר בפסוק הבא: "וַיהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ"[5].

כשמת בנו של רבי חייא בר אבא, מלמדו של בנו של ריש לקיש, באו ריש לקיש ורבי יהודה לנחם את האבלים. בהזדמנות זו, אמר רבי יהודה את דברי התנחומים הבאים: "אחינו המיוגעים המדוכאים באבל הזה: תנו לבבכם לחקור את זאת, זאת היא עומדת לעד, נתיב הוא מששת ימי בראשית, רבים שתו, רבים ישתו, כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים. אחינו: בעל נחמות ינחם אתכם!"[6].

מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]