רבי יהושע אוניא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יהושע אוניא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני או השלישי לאמוראים. מקום מוצאו או מושבו, על פי שמו, הוא העיר אונו שביהודה.

נודע בשל מספר ברייתות ששנה, אשר הובאו בתלמוד הירושלמי.

ברייתא אחת ששנה עוסקת במועד חישוב שנות הערלה, שהוא מעת נטיעת העץ ולא מעת הרכבתו המחודשת: "אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורים עד חמשה עשר בשבט, תני רבי יהושע אוניא לית כאן מרכיב"[1].

ברייתא נוספת ששנה נוגעת לחיוב במלקות גם בגין החזקת חמץ מזערי בפסח: "א"ר שמואל בר רב יצחק תנא ר' יושוע אונייה תיפתר שיש בו חמץ ואין בו כזית ... למכות."[2].

כמו כן, הביא תיאור מעשה בו תלמידי בית שמאי תקפו את תלמידי בית הלל, עד כדי שפיכות דמים, בשל ריבוי המחלוקות בין שתי הקבוצות בקביעת הלכות: "תנא ר' יהושע אונייא תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים. תני שמונה עשרה דבר גזרו ובשמונה עשרה רבו, ובשמונה עשרה נחלקו."[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יהושע צ'צ'יק, כרך שני, 459.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]